The Butterfly Button
איך אפשר להחליט מכמה פגישות על כל החיים?

שאלה מקטגוריה:

משקיעים בך! אקשיבה ייעוץ ומענה דיסקרטי סודי לצעירים אמונה, הלכה, זוגיות, שידוכים, שלום בית, בינו לבינה, קושי נפשי, תפילה, שאלות באמונה, כאן באקשיבה לא דוחים אף שואל, וכל קושי ומצוקה זוכים להתייחסות משמעותית. כל שאלה זוכה למענה של משיב מקצועי, שלפני הכל - ינסה באמת להקשיב ולהזדהות.

בס”ד
שלום רב רציתי לשאול שאלה שמטרידה אותי זמן רב איך יכול/ה בחור/ה להחליט לאחר 5-6 פגישות שהצד השני מתאים לו לכל חייו הרי לכולנו ברור שהפגישות משקפות לכל היותר נתונים טכניים בלבד כל השאר זו הצגה אחת גדולה מתוקף המצב… ואם כך נשאלת השאלה הפשוטה איך יכול להיות שדווקא ביהדות שבה נושא הבית היהודי תופס מקום כל כך נרחב וכל כך מקודש (ואין צורך בדוגמאות אשר מצוינות לרב בכל מקום ביהדות) אומרים לבחור/ה לבחור את בן/בת זוגו בפרק זמן כל כך קצר ההיגיון נותן שבציבור הכללי אשר אינו שומר תומ”צ ומוסד הנישואין שם הוא בדרגה פחותה בהרבה שם היו צרכים להתחתן לאחר מספר מועט של “דייתים” ואילו אצלנו השומרי תורה ומצוות היו צרכים להכיר אחד את השני למשך תקופה ארוכה וממושכת ורק לאחר מכן להקים בית וראו איזה פלא הדבר הפוך אשמח לקבל תשובה מדוע?

תשובה:

שואל יקר

שאלתך מעידה כאלף עדים על ראש בריא ומוח רענן. אתה מנתח את הדברים באופן מחושב והגיוני, ומרשה לעצמך לאתגר תפיסות ונורמות מקובלות. מאידך, מידת האמת והישרות ניכרות היטב ממילותיך.

השילוב שבין ראש בריא ופתיחות מחשבתית ביחד עם ישרות ורצון לעשות את הדבר הנכון, הם תכונות שבעזרת ה’ יובילו אותך למצוא את בת זוגתך המתאימה לך.

אני מניח שלא קל להיכנס לתקופת השידוכים, בעוד שיש בך ספיקות ביעילות של המנגנון שעל ידו אתה צפוי למצוא את זוגתך. אך חשוב שתדע שדווקא משום שאתה לא מסכים לקבל דברים כהווייתם, וללכת בדרך מסוימת רק משום שכך כולם עושים, יש בכך כדי להוכיח שאתה בוגר דייך כדי להיכנס לעולם השידוכים מתוך הבנה ומודעות את אשר לפניך.

הנושא שהעלית הוא נושא חשוב מאוד, משום שהוא משמעותי לכל חיינו, ועם זאת רבים טועים בו.

ישנם הסבורים שעניין מציאת השידוך הוא עניין שהוא בעיקרו סגולי/שמימי, ושאין לנו יכולת אמיתית להגיע למיצוי בברורים מיהו בדיוק הצד המוצע. לפי גישה זו, כל המוטל עלינו הוא רק לוודא שאין הבדלים תהומיים בין צד החתן לצד הכלה, והקב”ה כבר ידאג לשאר.

אף שאכן בענייני שידוכים ניכרת השגחת ה’ באופן מיוחד, וכבר ידועים דברי חז”ל “ארבעים יום קודם יצירת הוולד מכריזה בת קול בת פלוני לפלוני”, אין זה אומר בהכרח שעלינו להתרשל ולא לברר היטב קודם ההחלטה להתארס האם באמת זהו הבן/בת זוג שאליו אנו מתאימים ביותר. משום שכמו בכל עסק אחר בעולם, למרות שאנו מאמינים שהכול נגזר משמים, עלינו לעשות את מירב ההשתדלות לחפש ולברר ולא לסמוך על הנס.

כולנו מבינים שכאשר אנו מעוניינים להיכנס לאיזושהי עסקה, עלינו לבחון את הדברים בתשומת לב ראויה ולא להיחפז. אדם רציני שמבין את ההשלכות ארוכות הטווח שבמעשיו, יברר היטב מה הוא רוצה לקנות, את טיב הסחורה המוצעת, והאם יש לו בכלל למי למכור אותה. כמו כן, הוא בוודאי ירצה לדעת מי הם שותפיו לדרך, האם הם נאמנים דיים או שהשותפות עשויה לעלות במהרה על שרטון.

בנושא השידוכים הדברים כמובן חשובים לא פחות ואף הרבה יותר. לבירורים והבדיקות שנעשה בטרם השידוך, יש השלכות על כל חיינו, ואף על עתיד ילדינו, והדורות הבאים בכלל.

אז יפה שאלת: כיצד יתכן שדווקא בציבור שומרי התורה לא נהוג לקיים פגישות רבות עד להכרה מדוקדקת של שני הצדדים?

בטרם נענה על שאלה זו הבה נבדוק את המציאות בשטח, שכן ההוכחה הטובה ביותר לנכונותו של דבר, הוא הצלחתו המוכחת הנראית לעיני כל.

מרבית הזוגות החרדים מכירים בשיטת השידוך. אצל ליטאים אף נפגשים מספר פעמים בטרם מחליטים ואצל חסידים גם זה כמעט ולא. האם אנו נתקלים בזוגות המתקשים לקיים זוגיות טובה בקרב החברה החרדית יותר מאשר בקרב חברות אחרות? האם כעבור כמה שנים ניכרים הסימנים לכך שתקופת ההחלטה הייתה קצרה? במידה והתשובה לשאלות אלו שלילית ואנו רואים שרוב הזוגות החרדים מנהלים זוגיות פורחת ומשגשגת מתוך שמחה ושלום בית, ניתן לומר כי שיטה זו עובדת, לפחות לא פחות מאשר שיטות הקיימות בחברה הכללית.

וכאן נכנסת שאלתך מדוע באמת זה עובד? איך יתכן שכל כך מעט פגישות מניבות זוגיות מוצלחת כל כך?

התשובה לכך היא “פרדוקס הפגישות”. ואסביר את כוונתי:

מצד אחד אכן חשוב לקיים פגישות רבות וממושכות, כדי להבין היטב מיהו האדם עימו אנו שוקלים להקים את ביתנו. מטרת הפגישות היא, להגיע להבנה ממצה ככל הניתן, מי היא הבחורה המוצעת לנו על שלל מעלותיה וחסרונותיה. המטרה היא לבדוק באופן מושכל, האם הצד השני מתאים לנו או לא. מכיוון שזהו דבר חשוב כל כך, חובה עלינו לבחון את הדברים בצורה לוגית ושכלית מבלי ששיקולים לא עניינים ישתרבבו בהחלטותינו.

אך דא עקא, היתרון הופך עם הזמן לחיסרון. קיום פגישות רבות וממושכות בין אנשים ממינים שונים, עלול ליצור חיבור רגשי והתאהבות, העשויים לחבל קשות ביכולת שלנו לחשוב באופן מושכל. כאשר מתפתח בין הבחור והבחורה חיבור רגשי, כושר השיפוט האובייקטיבי שלהם נפגע, והיכולת שלהם להבחין בין מעלות אמיתיות שיש בהם כדי לקיים את הזוגיות שלהם באופן יציב (כמו מידות טובות ונכונות לתת), לבין מעלות מזויפות שאינן מחזיקות לאורך זמן (כמו יופי וכריזמה), פוחת משמעותית.

על כן לכאורה אין צורך אמתי בפגישות רבות וממושכות. קיום של פגישות נוספות אמנם יכול להוסיף תועלת בהבנה והיכרות של הצד השני, אך גם עלול לחבל ביכולת שלנו להבחין בין טוב לרע.

לאור זאת בוודאי תשאל אם כך הרי אין באמת אפשרות לברר כנדרש, וכיצד אפשר להתחתן ללא היכרות מספקת?

התשובה היא שאנו מאמינים באמונה שלמה שמעשינו מוכוונים מלמעלה והכל מוכוון בהשגחת ה’. לאחר שאנו מיצינו עד תום את האפשרויות העומדות לרשותנו לברר על הצד השני, ניסינו להתאים את השידוך ככל שידנו מגעת, והתאמצנו שלא לסמוך על הנס, אין לנו אלא לסמוך על הקב”ה שיפגיש אותנו עם זאת שהוכנה עבורנו ארבעים יום קודם יצירת הוולד.

למותר לציין כי בחברה הכללית אחוזי הזוגות הנפרדים גבוהים בהרבה מאשר בחברה החרדית. אין זה משקף רק זלזול בחשיבות קיומו של תא משפחתי יציב הבנוי על נתינה ואהבה אמתית, אלא גם כניסה לזוגיות מתוך רצון לקבל ולהשיג משאבים חומריים (יופי, עושר, אהבה מזויפת). כעבור זמן קצר משמתברר לבני הזוג שהזוגיות לא תספק להם את אשר איוותה נפשם, הם ממהרים להיפרד ולפרק את הבית. שוב, אין זה קשור למספר הפגישות או למשך הבירורים. בחברה הכללית לצערנו בני זוג חיים טרום הנישואין חודשים ולעיתים אף שנים, ואף על פי כן אחוזי הגירושין גבוהים יותר. כי מה שקובע זו הציפיה איתה נכנסים לזוגיות ולא משך הפגישות או הבירורים.

שהייה ממושכת במחיצת בן הזוג קודם החתונה, אינה ערובה להיכרות מעמיקה יותר עמו, ואין היא תורמת להחלטה מושכלת האם להינשא או לא. להיפך, שהייה מדי ארוכה יוצרת חיבור רגשי מטשטש, שהופך את כושר השיפוט שלנו ללקוי עד בלתי קיים. היופי החיצוני הופך לחזות הכול, והיופי הפנימי והמידות הטובות, שהם אלו שבאמת משקפים את ההתאמה של בן הזוג אלינו, והם אלו שיתחזקו את הזוגיות לאורך שנים, מאבדים את מקומם הראוי להם לטובת עניינים חולפים וזמניים.

בטרם נכנסים למציאת שידוך חשוב להבהיר לעצמך ולמי שמסייע לך במציאתו, מהם התכונות החשובות לך בבת הזוג. מהם התכונות שאתה חושב שיסייעו לביתך העתידי להיות בניין עדי עד. מהם הדברים שבגינם מצליחים בני זוג לחיות יחד 60 או 80 שנה באהבה ובאחווה. אם תדע להבהיר לעצמך דברים אלו, שוב אין זה רלוונטי כמה פגישות תעשה וכמה זמן יקחו הבירורים. מהר מאד תוכל לגלות האם במיועדת עמה הנך נפגש, קיימים תכונות אלו או לא.

לסיום אאחל שתזכה למצוא במהרה את זיווגך בקלות ובמהירות, ותקים את ביתך כבית יציב ואיתן שכל הרוחות שבעולם לא יוכלו לו.

דניאל

Akshiva1976@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. וואו.. תשובה מיוחדת, רציתי לכתוב שאלה דומה, אבל החלטתי קודם לחפש במאגר, מצאתי, הסתכלות זו שינתה לי הרבה את משמעות הפגישות והיופי שבהם, ישר כח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מה המקום של התלבטויות אחרי האירוסין?
בן 29 ממשפחה דתית גדלתי כדתי לאומי ובשנים האחרונות התחזקתי בדת והתפיסה שלי יותר נוטה לכיוון החרדי או החרדלי,קובע עיתים ומבין את החשיבות של לימוד תורה וכן רוצה שהילדים ילמדו במסגרות יותר תורניות ולא דתיות לאומיות. מבחינת לבוש אני מתלבש בסיגנון הרגיל מכנסיים או גינסים וטי שירט סולידים כיפה שחורה...
מה צריך להרגיש כשנפגשים?
יש לי שאלה שמעסיקה אותי מאד בנושא שידוכים השאלה היא: מה צריך להרגיש. כולם אמרו לי כשזה יגיע את תדעי. ולא. אני לא יודעת. אם נחמד לי זה נקרא שאני מרגישה? האם לחשוב עליו יום למחרת זה נקרא להרגיש? או שאחרי הפגישה צריך להיות פרפרים וכו? אני פשוט לא יודעת...
מתלבטת לגבי הבחור - האם יש בינינו פערים?
אני בת 26. חרדית בחורה ביישנית ומעט מופנמת. יצאתי לשידוכים בגיל מאוחר כי סיימתי סמינר בתחושה מאד מבולבלת – מי אני, מה אני מחפשת? חיפשתי את עצמי מאד. אפשר לומר שמצאתי. בשביל הרקע: גדלתי בבית פתוח אבל עד רמה מסויימת (רואים סרטים, שומעים מוזיקה ישראלית / לועזית), אבל הרוח וההלכה...
אכזבה עמוקה משידוך שירד
אני בחור ישיבה כבר תקופה ארוכה בשידוכים , נחלתי אכזבות רבות במהלך הבירורים פגישות וכו’. אבל בימים האחרונים קרה משהו ששבר את ליבי לגמרי, נפגשתי עם בחורה כמה פגישות, ופעם ראשונה שנהניתי מכל רגע, היתה זרימה, התחברתי, וכך גם היא נתנה את התחושה, שהיא נהנתה וכו’, לפני כמה ימים קבענו...
נעלמה לי המשיכה אחרי שהתחזקתי מהנפילות
אני בחור כבן 22 התמודדתי בעבר בנסיונות קשים של צניעות אחרי כל פעם שראיתי ברחוב מה שהו זה גרם לי להיכשל על בסיס יום יומי, עד שקראתי איזה ספר שפתחתי שסידר לי את הראש וגרם לי לחשוב ולהפסיק לקשר בין מה שרואים ברחוב לבן המעשים שנכשלים אח”כ, וככה יצאתי מזה...
איך אפשר להמשיך להאמין שזה יגיע?
רווקה בת 32. אני כבר לא מסוגלת לעמוד בביקורות או בכלל ״להגן על עצמי״ מפניהן. אני מרגישה שלא נשארה לי טיפה של הערכה עצמית או כבוד עצמי בעיקר מצד המשפחה והסביבה. והאמת,שאני בכלל לא צריכה את הביקורת הזאת,כי אני עושה את זה נפלא בעצמי! נעשיתי אטומה. גם אם יש הצעה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן