שלום אשה צדיקה,

אני מעזה לקרוא לך בכינוי יומרני שכזה מכיון שאת הולכת בדרכי האמהות, מבקשת יופי.

הנה מדגם:

שרה היתה בת ק’ כבת כ’ ליופי, ואברהם החביא אותה מפני יופיה.

מתואר על רחל: וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה

על רבקה נאמר: וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד

ועל כך מפרש הרש”ר הירש: “טובת מראה מורה על היופי הרוחני והמוסרי המשתקף בקלסר פנים, הוא החן המראה על האופי.”

מה שעולה כאן, הוא שהגוף הוא חשוב לא רק ככלי לכל תפקודנו כאן בפרוזדור המוביל לנצח,

אלא הוא גם כלי להכיל ולהביע חן. החן לא מגיע מבחוץ, אלא קורן מבפנים החוצה.

את יפה כשאת מרגישה טוב עם עצמך. בכל משקל, בכל מצב. זה מה שקובע ומושך.

מכיון שהאדם נברא עם משיכה לשלמות רוחנית, הוא לעולם לא יסתפק בשלמות חומרית ותמיד יחוש חסר בהתמקדות הפיזית.

לעומת זאת, כאשר אדם מודע לחומר כצינור, הרי הוא מטפח אותו ככלי להרחבת הדעת, מתודעת נצח.

לכן, בקשתך ליצירת ביטחון הינה קדושה בעיני. אם תרשי לי להרחיב את הניסוח שלך, את מבקשת קשר מספק בין הגוף לנפש לנשמה.

את מחפשת דרך לחבר את הגוף המוגבל למשהו הרבה יותר מואר. החן הזה מגיע מקשר פנימי עם הגוף כנשא של חייך.

במידה וחייך יהיו עשירים ומעבר לגוף, כך הטיפוח שלך והמראה של גופך ישקפו את האור הפנימי.

אינני מכירה אותך, ולכן מהססת להעמיס בחומר עיוני שופע בנושא. בכל זאת אביא פסקה זוהרת מהרב קוק שבין היתר מאירה את דרכי (אורות, זרעונים, א, צמאון לאל חי.)

צריך להראות את הדרך איך נכנסים אל הטרקלין – דרך השער. השער הוא האלהות המתגלה בעולם, בעולם בכל יפיו והדרו: בכל רוח ונשמה, בכל חי ורמש, בכל צמח ופרח, בכל גוי וממלכה, בים וגליו, בשפרירי שחק ובהדרת המאורות, בכשרונות כל שיח, ברעיונות כל סופר, בדמיונות כל משורר ובהגיונות כל חושב, בהרגשת כל מרגיש ובסערת גבורה של כל גבור.

האלהות העליונה, שאנו משתוקקים להגיע אליה, לא בלע בקרבה, להאסף אל אורה, ואין אנו יכולים לבוא למדה זו של מלוי תשוקתנו, יורדת היא בעצמה בשבילנו אל העולם ובתוכו, ואנו מוצאים אותה ומתענגים באהבתה, מוצאים מרגע ושלום במנוחתה. ולפרקים תפקדנו בברק עליון מזיו של מעלה מאור עליון שמעל כל רעיון ומחשבה. השמים נפתחים ואנו רואים מראות אלהים, – אבל אנו יודעים שזהו מצב ארעי לנו, הברק יחלף והננו יורדים לשבת עוד לא בפנים ההיכל כי אם בחצרות ד’.

וכשתביעת האורה באה עד הנקודה היותר גבוהה אז מתחלת היא לשאוב שפע אור גדול מהמאור הגנוז שיש בקרבה פנימה, ומתוך תוכה מתגלה לה שהכל שואב אור ממקור היותר עליון, ושהעולמים כולם וכל אשר בהם אינם כי אם גילויים שהם נדמים לנו כעין נצוצות פרטיים מהתגלות האורה העליונה,אבל כשהם לעצמם הם כולם חטיבה אחת, התגלות אחת, שבה כלול כל היפי, כל האור, כל האמת וכל הטוב. הגלויים הללו הולכים הם במהלכם ומתעלים, הולכים ומתבלטים לעיני כל שהם באמת הנם גלוים של כל – הטוב. והשפע הזורם בכל-הטוב, המנשא את שורש הנשמה אל עליוניותו, המקטין בעיניה את העולם החמרי והרוחני וכל הודו ותפארתו, אותו השפע עצמו מחדש עליה את כל העולמים וכל היצורים לובשים צורה חדשה, וכל מראה של חיים מעורר ששון וישע, וכל מעשה טוב מרנין לב, וכל למוד מרחיב דעה. המצרים הצרים של כל אלה אינם דוחקים את מרחבה של הנשמה, שהיא מסתכלת תיכף ומיד, ורואה שכל אותם הניצוצות הקטנים הולכים ומתעלים, הולכים ומתאגדים ונצררים בצרור החיים המלאים.

הרב קוק מבסס את דבריו על הבנה עמוקה ורחבה של העולמות והקשר ביניהם. ואנחנו כאן, בפרוזדור, לא בטרקלין.

השאלה המעשית הופכת להיות: איך נכנסים בשער?

אחלק את השאלה לשתיים:

1. איך משיגים חן?

2. איך מפתחים תחושה של חיבור מיטיב עם נשא החן שלי?

התשובה לשתיהן היא: בוודאי שלא מקריאה של תשובה.

מה שיש לי להציע, הוא כיוון שבעזרת החונן דעת יוביל אותך אם תרצי, להמשך בירור וחיבור שהם רק שלך.

לגבי שאלה (1), איך מפתחים חן? – חן הוא תוצר של תחושה טובה רוחנית, יציקת משמעות רחבה ונצחית למעשים ולעולם שסביבי.

“האדם מחפש משמעות” של ויקטור פרנקל מסייע להבין את המושג בהרחבה לנפש,

ואילו הספר “דרך השם” מאפשר הרחבה עצומה לקומות הנשמה.

הלימוד הזה הוא אינסופי, וככל שתעמיקי בו- חייך יתעשרו ויקבלו אנרגיות חדשות ופועמות, כאלה שמקרינות חן.

שאלה (2), איך מפתחים תחושה של חיבור מיטיב עם הגוף, דרכו החן שלי מתגלה?

– זהו מסע של פיתוח קשר.

קשר מתפתח ונעשה מתוך קשב, התבוננות, דיאלוג, התענינות וחמלה.

אלו לא מילות קסם שאפשר לומר ולהפנים, אלא תהליך שדורש התכווננות. אם תרצי, ישנם דרכים לפיתוח הקשר הזה אך מכיון שמדובר בתהליך כל כך אישי ואנדוידואלי, אני ממליצה לעשות אותו בטיפול מקצועי.

בינתיים, ביכולתך להתרגל לכמה סוויצ’ים בתודעתך:

1. הכרת הטוב- הביטי על חלקי גופך המדהימים הפועלים כשורה, פתחי הרגל של שיח מכיר טובה. למשל: “אלה השיניים שלי, אני שמה לב אליהם עכשיו. תודה לכן, שיניים שלי- על מתנת הלעיסה, על כך שאתן מחזיקות את הלסת שלי בצורתה, ומאפשרות לי דיבור רהוט…”

העברת מסרים רכים ומודים, ראית היופי בפרטים- הם השער לאלוקות המתגלית בהן.

התרגלי לשוחח עם גופך, להודות על תפקודו בפרטים הכי קטנים. היריעה קצרה מלפרט, אך מבחינה ביולוגית- תאי הגוף מגיבים למסרים המגיעים אליו. ובוודאי שהקשר בין גופך ונפשך מושפע ממסרים שעוברים ביניהם. יחס מטפח ואוהב משפיע לכל הרבדים.

2. בדיוק כפי שחיוך מעושה משפיע על ההורמונים המופרשים בגוף ומסייע לתחושה חיובית, כך גם אמירות שעלולות להיות ריקות בתחילה, יחדרו פנימה אם הלב שלך פתוח לשמוע. הקליטי והקשיבי למשפטים שהיית אומרת לחברה שלך, והפכי אותם ללשון מדבר. למשל:

“הגוף שלי מושלם כפי שהוא, מתאים בדיוק לתפקידי בעולם”,

“אני מקבלת את הגוף שלי בכל מצב”,

“הגוף שלי אינו שייך לי – הוא פיקדון שנועד לשרת, ואני מטפלת בו כמיטב יכולתי”

“יופי הוא סובייקטיבי, ואני נראית נפלא כשאני מרגישה נפלא”

3. פעילות גופנית מסייעת לחשיבה חיובית, בחומרים הפזיולוגיים שהיא מסייעת להזרים בגוף. כמו כן, מודעות לתזונה ושינה נכונה יכולים לסייע בחשיבה חיובית וקבלה.

רגע לסיום הכתיבה שלי אלייך, אשתף במשהו נפלא שלמדתי.

הגמרא בבבא בתרא מביאה סיפור מרתק על ר’ בנאה שנכנס למקום קבורת אדם הראשון. יצאה בת קול ואמרה: נסתכלת בדמות דיוקני, בדיוקני עצמה אל תסתכל”

כלומר: השכינה- היא מקור היופי,

אדם הראשון – דמות דיוקנו

חוה- מאדם לוקחת

וכולנו- צאצאים הלוקחים מאותו יופי אלוקי.

היופי הוא שיקוף של המימד האלוקי בעולם ולכן יש בו ערך פנימי. ככל שהוא יהיה מחובר בתודעתך לדרגה רוחנית גבוהה, ליופי פנימי, להכרה בטוב שלו- הוא יהיה מחובר לשורשו וחן השכינה תאיר בו.

~ קראי שוב את המשפט האחרון, והפעם עם הקשבה פנימה, מה זה עושה לך? איזו תחושה?

מה היית רוצה לברר יותר?

אשמח להמשיך ולהיות בשבילך בכל דרך שתתאפשר.

בעזרת המזווג זיווגים מכל הסוגים,

אני מאחלת לך חידוש ברית הקשר בינך לבין גופך

ומתוך קשר האהבה הזה-

חוט של חן ימשך עליך

לכל סובביך,

ובפרט לקשר האהבה במשמעותה העמוקה והגבוהה, בינך לבין בעלך.

שלך,

שפרה