דלג לתוכן
אנו משפחה מסורתית. לפני כשנתיים בני פגש בבחורה ממשפחה נוצרית קתולית. בחורה זו היא ללא אמונה בשום דת ואינה שייכת לשום קהילה דתית. . , אין להם אפשרות להתחתן בארץ כבני שני דתות שונות בנישואין אזרחיים אך כישראליים הם עומדים על כך שיתחתנו בארץ. הם מצאו כומר קתולי שמוכן לחתן אותם בחתונה קתולית. מה יש באפשרותי לעשות?
שלום לך
התלבטנו אם לפרסם את שאלתך באתר אך לאחר מחשבה החלטנו שכן. הרי יש מקרים נוספים שבן לא ממשיך את דרך הוריו ולהורים כואב על כך מאד ורע להם עם בחירתו. אני מקווה שגם הורים אלו יוכלו לשאוב מהתשובה הזו כוחות להתמודד.
כאשר קבלתי את הפנייה שלך , לקח לי כמה דקות עד שתפסתי את הסיפור. קראתי שוב ושוב את הדברים וכל קריאה האירה פן אחר של הסיטואציה הבלתי אפשרית בה אתה נמצא. זו בהחלט איננה פנייה שגרתית. לוקח זמן לעכל. אני מריץ בראשי תסריט כזה אצלי בבית. בלתי נתפס. כל קור הרוח האקדמי והרלטיביזם המתנשא מתמוססים מול ילד שמנתק את שרשרת הדורות. אוי…
לפני שאתייחס לשאלתך “מה יש באפשרותי לעשות”, ארצה קודם לדבר דווקא על מה אסור לך לעשות. אסור לך להאשים את עצמך.
מחשבה שכמעט שאי אפשר לה שלא תתגנב לראשך היא: “איפה טעיתי?” העידן המודרני לימד אותנו לחפש תמיד סיבה לכל תוצאה, ואם בן פונה לדרך פסולה, אנו נוטים לחפש את הסיבה בעצמנו, ההורים. כיוון חשיבה זה מביא באופן בלתי נמנע לרגשי אשם קשים, דוקרים ומכלים נפש ובשר. רגשי אשמה הרסניים שבכוחם לערער את היסודות העמוקים ביותר של האישיות, ולפגוע בתפקוד השוטף. ובמה פוגעים רגשי האשם יותר מכל? ביכולתנו להתמודד עם המצב שגרם להם. תחושות חרדה ואשם הם נהגים גרועים מאד. האם אפשר למסור לידיהם את ההגה דווקא כאשר מגיעים במהירות גבוהה לכביש משובש ומפותל?
הבן שלך הוא אדם אוטונומי לחלוטין והוא בחר ללכת בדרך בה הלך. הוא לא הובל, אף אחד לא הכריח אותו. היו בפניו דרכים רבות והוא עשה את הבחירה שלו. שלו! לא שלך. הקב”ה הפקיד אותו בידיך, ואתה מלאת את תפקידך באמונה. ספקת לו את כל שנחוץ היה לו כדי לגדול ולצמוח. אולם אותו בורא עולם שנתן לך את המתנה הזאת, גם נתן בידו את יכולת הבחירה בין טוב לרע, והוא עשה את הבחירה הלא נכונה. הוא. לא אתה. אתה יכול לנסות להניא אותו מבחירה לא טובה, אבל לא להחליט עבורו.
אל תתפתה לרגשי האשם שאורבים לפתחך וקורצים לך. הם משקרים, והם ימנעו ממך לעשות את הדבר הנכון עבורך ועבור בנך.
ועכשיו חזרה לשאלה שלך: מה אתה יכול לעשות? קודם כל אתה יכול לנסות למנוע את המעשה. תחומים שונים דורשים התמחויות שונות. אנו פונים לרופא במקרה של מחלה, לעורך דין על מנת לכתוב חוזה ולטכנאי מחשבים כאשר המחשב שלנו נתקע. אתה לא מנסה לעשות את זה לבד. ישנו ארגון המתמחה בנושא הכאוב של נישואי תערובת – “יד לאחים”, שכשמו כן הוא, נותן יד לאחים במצוקה. תפנה אליהם. הם מפעילים קו חם שמאויש 24 שעות ביממה בידי אנשי מקצוע מנוסים ואכפתיים שרק רוצים לעזור. מספר הטלפון שלהם הוא: 1800-620-640 . תתקשר.
אתה חייב לעשות את שביכולתך, אבל לדאבון הלב, היכולת שלך מוגבלת ותלויה בסופו של דבר ברצונו של הבן ולא בך.
אבל יש דבר שתלוי אך ורק בך, וזה האופן בו תתנהל אתה בתוך הסיטואציה הקשה והכואבת הזו. אתה תתייעץ, תקשיב, תחשוב, אך בסופו של דבר תאלץ לערוך לעצמך את מפת הדרכים, לייצר את המצפן, לסלול את הכביש ולהציב בו את התמרורים. זהו מקום בודד לפעמים ואני מקווה שיש לך מישהו שתוכל להזמין אותו לשבת לידך במסע הזה. קשה לי לתת עצות. מדובר במצב מאד לא שגרתי ואני אינני מכיר אף אחד מהנפשות הפועלות. למרות זאת ארשה לעצמי לזרוק כיוון חשיבה על בסיס תמונה שיצרתי לעצמי, כיוון חשיבה שהוא נכון מאד במקרים רבים אחרים ויתכן שגם כאן הוא תקף, אך קח את הדברים למקום שנראה לך.
התוכניות של בנך סחפו אותך למקום שלא אתה בחרת להיות בו. דיבורים, ויכוחים, סערת רגשות, אולי מריבות וצעקות הם כעת המגרש בו מתנהל המשחק. לא אתה הזמנת כרטיסים למשחק הזה. הושלכת למרכז הזירה שלא בטובתך, אבל אתה יכול לקבוע את כללי המשחק. זה שינוי חשיבתי עמוק.
בנך עומד לעשות צעד קשה ומשמעותי ובוודאי חשב על כך רבות. הוא מודע היטב להשלכות של המעשה ולהשפעה שתהיה לו על משפחתו האוהבת. הוא מצפה לביקורת ולכעס כלפיו, ולא יירתע מעימות. הוא התכונן ל”משחק” הזה ובנה אסטרטגיה, מודעת או לא מודעת, כיצד להתנהל בתוכו, אסטרטגיה שמניחה כללי משחק מסוימים. זה המקום שאתה כאבא יכול להיכנס. למה שהוא יכתיב את כללי המשחק? בוא תקבע אותם אתה. זה טורף את הקלפים שלעיתים רבות מסתדרים מחדש במערך שונה לחלוטין.
מה יקרה למשל אם תחליט להתעלם מנישואיו הקרובים של בנך? לא ממנו, אלא מהמעשה שלו. תקבל אותו כמו בימים הטובים על שולחן ערוך ותדברו על ביבי והרצוג, על כדורגל, על הכולסטרול הגבוה ועל האחיינים החמודים. על כל דבר בעולם חוץ מאשר על החתונה המתקרבת. אני שומע את התדהמה שאוחזת בך. “להתעלם??? להתעלם מזה שבני עומד להינשא לגויה??? יצאת מדעתך?” אבל מה בעצם האלטרנטיבה שלך? דיבורים, כעס ומריבות כנראה לא ישנו דבר. אז תשנה את כללי המשחק. דברים מרתקים קורים כאשר משנים את כללי המשחק.
כמו כן אתה צריך לבדוק את גבולות יכולת ההכלה שלך. קיימות נקודות קיצוניות כאשר מצד אחד עומדת האופציה של ניתוק קשר מוחלט עם הבן, ומצד שני עומדת האפשרות של קבלה ואירוח חם ולבבי שלו עם חברתו הגויה. די ברור ששתי הדרכים הללו אינן נכונות, אך יש תחנות רבות בין שתיהן ואתה צריך להחליט איפה לעמוד. זו החלטה שלך, ואתה זה שצריך לקבוע את הכללים באופן שיתאימו לך, לאישיות שלך, למשפחה שלך. אל תחשוש יותר מדי מפני ההשלכות. אלה החיים שלך והבן שלך יצטרך להחליט אם להצטרף אליך או לו. שוב, ההחלטה הזאת היא שלו – לא שלך.
כפי שכתבתי לעיל, בהיעדר היכרות קרובה עם המקרה העגום, השלמתי בעצמי את חלקי הפאזל ויצרתי לעצמי תמונה. האם אתה יכול לראות את עצמך בתמונה הזאת? האם אתה יכול לקחת תובנות מהדברים? אני מציע לך שוב מצד אחד לפנות “ליד לאחים” בניסיון למנוע את הצרה הקרבה ובאה, ומצד שני למצוא את היועץ הנכון שמכיר אותך ואת המקרה לפרטיו ויכול לייעץ ממקום טוב יותר.
אני מאחל לך שתמצא את הדרך לצלוח את האתגר הקשה שהחיים הציבו בפניך ולצאת ממנו מחוזק. גם לבנך אני מאחל שימצא את הדרך חזרה למשפחתו ולעמו. אם הצלחתי לעזור בכיווני מחשבה חדשים, והיה זה שכרי.
בכאב לב,
גרשון
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
