תגית: הערכה עצמית

שכל הזמן סבלתי בחיים שלי בכל שלב ועד עכשיו, ביסודי, בחטיבה ובתיכון, אני חסר ביטחון ובחיים לא הולך לי, אני כל כך עמוס בדיכאוניות חרדות ולחץ, חרדות חברתיות והכל, החיים תמיד התאכזרו אלי ולא ראיתי שמחה, אם זה אני בעצמי שאני כל כך לא מרוצה מעצמי ובדיכאון קשה כל הזמן,...

אף אחד מהבית לא מתייחס אלי ואמא שלי שהיא הכי אמורה להתיחס אליי לא מתיחסת ,מתעלמת כשהיא מדברת עם אחותי ואני אומרת לה משהו היא מתעצבנת עלי שהיא באמצע שיחה ושאני לא יפריע וכשאני מדברת איתה ומישהו מדבר איתה באמצע השיחה שלנו אז היא מפסיקה לדבר איתי (חוץ מזה שכשהיא...

איך בחורה מגיע למצב שהיא מוערכת ואהובה מאוד על כל הסביבה שלה ומרגישה שהיא לא. ז"א שבידיעה אני יודעת בברור ויש לי אינספור הוכחות לכך. זה ברור לי! אבל ברגש תמיד יש איזו תחושה כזו שלא אוהבים אותי ולא מעריכים אותי. וזה לא נכון! בדוק!! לאחר ברור עם עצמי התחושה...

איך מגיעים לשמחה אמיתית? כזאת שלא משתנה עם כל מצב רוח, פנימית יותר. בזמנ האחרון אני פשוט לא מצליחה לשמוח. אני בטבעי שמחה ומשמחת. לא יכולה לראות עצבות, וגם שאני עצובה אני שמה שירים ורוקדת. אבל בזמן האחרון פשוט לא מצליחה לשמוח! כמו עצבות פנימית כזאת שלא עוזבת. מועקה שמלווה...

אני בחור נקרא בחור חסידי אבל כבר כמה שנים שאני מסתובב בברים לא מניח תפילין בקושי שומר שבת רוב האנשים וזה כולל את ההורים שלי לא יודעים מזה עכשיו השאלה היא כך אני מרגיש נורא שאני ככה מתנהג כאילו בכפילות אז דבר ראשון זה באמת בעיה? ואכ מה הבעיה? דבר...

בגיל 20 חזרתי בתשובה וגם חליתי רשמית במחלת הסכיזופרניה, למרות שלדעתי הייתי חולה בה כל החיים. מאז שאני זוכר את עצמי הייתי ילד מאד שקט וביישן ומופנם וגם מפחד מאנשים.למרות שבתוך המשפחה הייתי פעיל ולא שקט.(בתור ילד) בגיל ההתבגרות התכנסתי יותר לתוך עצמי עד שביל 19, 20 כבר בקושי דיברתי...

האם אפשר לחזק את הלב שלא יתאכזב? האם אפשר להפסיק להאמין בכולם? אולי כדאי פשוט לחיות לבד וזהו? למה צריך לתת צאנס ולהאמין ושוב להתאכזב? או אולי שאלה אחרת יש אדם שאין לו מקום? שהוא לא ראוי לאהבה? שהוא לא שווה את זה? שלא מגיע לו שום טוב מאף אחד?...

אני בחור כבן 20 חייל לוחם דתי מבית..לפחות ככה מכירים אותי בחוץ..אני לא מגדיר את עצמי ככזה..(תפילות אני כמעט ולא מתפלל, ברית נופל פעמיים ביום , תפילין מניח אחת לשבוע במקרה הטוב..ושלא נדבר על זה שאני נכשל בראיית העיניים והפה כל הזמן..)אין לי שום סממן שמגדיר אותי כדתי..עצוב שאני אומר...

יש לי בעיה שמטרידה אותי הרבה זמן, אני בת 18 וב"ה מוקפת חברה וסך הכל אני אמורה להרגיש טוב עם החיים אבל לצערי אני כל הזמן חשה תחושה של חוסר חברה, שאין לי באמת חברה בלב ובנפש,וכן תחושה של חוסר סיפוק אפילו בדברים שאני אוהבת לעשות ואני מרגישה שאני מבזבזת...

אני חי לבד, ומשעמם לי, אני עובד כל היום. ונמאס לי מהשיגרה ומהכל בעצם. אני מרגיש מבוזבז כי אני יודע שיש לי הרבה מה למכור. אבל אין לי למי.