The Butterfly Button
רוצה שינוי טוטאלי בחיים.. נמאס לי לחיות ככה יותר

שאלה מקטגוריה:

הי, משאני קטן עוד, סבתא שלי ז”ל שלקחה אותי לגן אני זה שהייתי לבד ישבתי עצוב, מה שאני בא להגיד
זה שכל הזמן סבלתי בחיים שלי בכל שלב ועד עכשיו, ביסודי, בחטיבה ובתיכון, אני חסר ביטחון ובחיים לא הולך לי, אני כל כך עמוס בדיכאוניות חרדות ולחץ, חרדות חברתיות והכל,
החיים תמיד התאכזרו אלי ולא ראיתי שמחה, אם זה אני בעצמי שאני כל כך לא מרוצה מעצמי ובדיכאון קשה כל הזמן, ואם זה נשים או חברים שחשבתי שהם טובים ובסוף התאכזבתי מהם.. אני מרגיש שכולם מתרחקים ממני, מרכלים עלי מאחורי הגב ומסתכלים עלי בתור המוזר שלא יודעים מה נסגר איתו…
אני כרגע בן 20, בצבא, עוד חצי שנה משתחרר, וכמה שאני מרגיש רע, אני לא עושה כלום למען עצמי, לפעמים אני מרגיש לפעמים שנמאס לי מהחיים

אני חולם להיות הבנאדם הזה עם המצב רוח, להיות עם שמחת חיים, להרגיש מרוצה, להיות רזה ולהיות עם ביטחון עצמי גבוה ודימוי והערכה עצמית גבוהים (מה שאין לי)
המוח שלי כל הזמן נמצא במחשבות טורדניות ואני לא מצליח לצאת מזה, אנשים כל הזמן אמרו לי מילות גנאי,.. הסביבה עיצבה אותי להיות בנאדם שכל כך מאוכזב מעצמו וחסר חברים (לא שאני רוצה הרבה חברים האמת, אבל אני מרגיש בודד, נמאס לי מהחיים)

היו לי המון פעמים שחשבתי על להתאבד (במצב שאני כבר הרוס, מאוכזב מכולם, מדוכא ולא מבין מה הטעם לחיים האלה) אני לא רוצה יותר לחיות, אבל מה שמחזיק אותי, זה התקווה. אבל אני מתחיל לאבד תקווה.. אני לא יודע מה לעשות, אני אובד עצות ומשתגע כבר..
הפוסט הזה הוא קריאה לעזרה, מחפש שיוציאו אותי מזה, אני רוצה דף חדש עם אישיות חדשה חוויות חדשות ולהנות מהחיים להיות מרוצה, להיות שלם, שליו, רגוע..
בבקשה תעזרו לי אני מתחנן

תשובה:

שלום לך,

 

פגשתי כנראה אלפי בני אדם במהלך חיי, ואינני יכול לחשוב על אף אחד מהם שלדעתי הוא חסר ערך. אין חיה כזו “אדם חסר ערך”. יש אנשים שטרם מצאו את הדרך להפיק מעצמם את הערך הגלום בהם, יש אנשים שסביבתם לא שמה לב לערך שלהם, אבל אין אדם חסר ערך. פשוט אין.

 

אבל אי אפשר להתכחש לכך שלצד האמת הטהורה הזו, יש אנשים בעלי בטחון עצמי שמכירים בערך עצמם (לעיתים באופן מופרז…), בעלי דימוי עצמי חיובי, זורמים, מאמינים בעצמם וביכולותיהם, מצליחנים ומשתלבים היטב בחברת בני אדם. מן הצד השני ישנם אנשים שאינם מכירים בערך עצמם, חוששים, מסתגרים וחשים דחויים. הרגשה שנמאס לי מהחיים ושאתה לא רוצה יותר לחיות כך היא ביטוי לכך.

 

יש המנסים לחזור אחורה בזמן ולחפש את הגורמים הבראשתיים למצב הנפשי של חוסר הביטחון מתוך תקווה לזהות אותו ואז לפתור את הדברים מהשורש. גישה כזו, החותרת למצוא את שורש הבעייה ולפתור אותה עובדת היטב כאשר מדובר בתיקון נזילות בצנרת, אבל יעילותה מוטלת בספק גדול כאשר מדובר בנפש בני אדם. קשה מאד מאד לזהות את הסיבות למבנה נפשי מסויים, וגם לו יצוייר שהגורם יימצא, מי אמר שאפשר לתקן אותו מן השורש? ההתעסקות בעבר איננה מוכיחה את עצמה כיעילה במקרים כאלה, ושמחתי שלא מצאתי בדבריך פנייה לכיוון הזה.

 

הקושי הגדול ביותר במצב נפשי של חוסר ביטחון הוא העובדה שהבעייה מחריפה את עצמה. לעיתים בעייה קטנה גורמת לחששות מסויימים והאדם נמנע מקשרים חברתיים או מפעילויות כאלה או אחרות. בוודאי שאף אדם שחווה זאת על בשרו לא רוצה יותר לחיות כך ומעוניין בשינוי. הסביבה נוטה להתייחס אל אדם כפי שהוא מתייחס אל עצמו, ולכן לעיתים אנשים אכן מגיבים לחוסר הביטחון בהתרחקות, מה שבתורו חוזר ומחזק את תחושות הדחייה, וכך עלול אדם נורמלי לחלוטין, בעל יכולות גבוהות ועם פוטנציאל גדול, למצוא את עצמו בסחרור מעגלי שמושך אותו כלפי מטה בכוח הולך וגובר למחוזות הפחד, החסימה והדיכאון. אתה כותב “הסביבה עיצבה אותי להיות בנאדם שכל כך מאוכזב מעצמו וחסר חברים”. למרות שהשלכת בעייה על הסביבה איננה גישה מומלצת בדרך כלל, הרי שכאן יש בזה משהו, כי הסביבה הולכת עם אדם בדרך בה הוא מוליך את עצמו, ואם הוא הולך בדרך של התרחקות ושל פחד, הסביבה תתאים את עצמה להלך רוח זה ותחזק אותו.

 

אז הפתרון לבעייה שלך פשוט בתכלית: להפסיק להיות חסר ביטחון! לשכוח את גישת ה”נמאס לי מהחיים” ולעמוד בגאון מול האתגרים. נורא פשוט נכון…??? אם זה היה כל כך פשוט, כבר היית עושה זאת מזמן, אז כנראה שזה קצת יותר קשה ממה שזה נשמע… האמת היא שזה ממש לא קל, אבל לגמרי אפשרי. לא ביום אחד, לא במאה אחוז, לא עם כולם, אבל אין לי צל של ספק שיש לך יכולת להגיע למקום הרבה יותר טוב מזה שאתה נמצא בו היום, מקום שיוציא אותך מהסחרור השלילי ועשוי להתניע תהליך הפוך, של חיזוק, של תמיכה ושל ביטחון.

 

זה אפשרי לגמרי, אבל זה לא מגיע מעצמו, אלא דורש מאמץ מצידך. אצטט מתוך מכתבך: “אני חולם להיות הבנאדם הזה עם המצב רוח, להיות עם שמחת חיים, להרגיש מרוצה, להיות רזה ולהיות עם ביטחון עצמי גבוה ודימוי והערכה עצמית גבוהים”. ומשפט נוסף: “מחפש שיוציאו אותי מזה, אני רוצה דף חדש עם אישיות חדשה חוויות חדשות ולהנות מהחיים להיות מרוצה, להיות שלם, שליו, רגוע.. “. כפי שכתבתי למעלה, אין לי ספק שאתה יכול להגיע למקום נהדר ומספק, אבל אם תשב בחיבוק ידיים,  תסתפק בלחלום על כך, ותחכה שמישהו אחר יוציא אותך מזה, תתקשה מאד להגיע לארץ חדשה, ארץ שנמצאת בהישג ידך, אולי ממש בקצות אצבעותיך בעוד אתה, בטעות, חושב עליה כבלתי ניתנת להשגה.

אז אם אתה לא רוצה יותר לחיות עם ההרגשה הזו, כיצד ניתן להחלץ מהמצב? לשבור את מעגל הקסמים השלילי הזה? זו איננה עוגה שניתן לתת לה מתכון ברור ומסודר, אבל ישנם כמה כללים וכיוונים. ראשית, להמצא יותר במעגלים שמחזקים אותך ופחות בכאלה שמחלישים אותך. המצאות בחברת אנשים שלא נעים לך בחברתם, שאינם מעריכים אותך, זהו מעגל מחליש, ולהיפך, כאשר אתה נמצא בחברת אנשים שמכירים בערכך זה מחזק. כך גם ישנם עיסוקים שאתה יותר טוב בהם וכאלה שאתה פחות טוב בהם, והעיסוק בדברים שאתה טוב בהם, שנותנים לך סיפוק, הוא מעגל מחזק. אינך יכול תמיד לעסוק רק במה שנעים לך ואינך יכול להמנע תמיד ממעגלים מחלישים, אבל הניצחון כאן לא איננו בנוקאאוט אלא בנקודות, כלומר כלומר לא פתרון מיידי של 100%, אלא מגמה כללית של חיזוק. עצם ההבנה של המתחולל בנפשך והמודעות להמצאותם של מעגלים מחזקים ומעגלים מחלישים יכולים לנתב אותך לאפיק חיובי. אגב, גם מחשבות שליליות מהוות מעגל מחליש שכדאי להמלט ממנו, וכאשר מחשבות כאלה באות ומציפות, ישנן דרכים להסיט את המחשבות לכיוונים אחרים.

 

 

אתה עומד חצי שנה לפני שחרור מצה”ל. כל החיים שרועים בפניך ומחכים לך. המון אנשים שעוד לא יודעים זאת, עתידים להנות ממך, מדבריך, ממעשיך. המון טוב, יופי, אהבה, הצלחה ושגשוג כבר משורטטים בעתידך, כמו נקודות ממוספרות בציור שילדים מחברים ויוצרים מהן ציור. התפקיד שלך הוא לגלות את המספרים הללו, לחבר את הנקודות, להעביר את הקווים המתאימים ולצייר את אותו ציור שיתווה את נתיבי חייך. האם נתת את הדעת לגבי מעשיך לאחר השחרור? זו יכולה להיות נקודת פתיחה מצויינת. לבדוק אפשרויות, להתכוונן לעשייה של דבר שימלא אותך, שתרגיש טוב בו. אבל צריך להתחיל בזה מיד. חצי שנה עוברת כמו כלום.

 

 

רק הערה לסיום:

  1. יש בצבא גורמים שמסייעים לחיילים. אולי כבר פנית אליהם, אבל אם לא, הייתי ממליץ לך לפנות אליהם והם יוכלו, כך אני מאמין, לקבל תמונה כוללת ולכוון אותך. תהיה מופתע לגלות שהרגשת “נמאס לי מהחיים” פוקדת לצערנו צעירים רבים ולמערכת כלים לסיוע.

 

 

אני מאחל לך שתמצא את האנרגיה ואת המוטיבציה לנטות לכיוון הנכון שיביא אותך למימוש כל חלומותיך, שתבין שכל צעד קטן בכיוון מצטרף ויוצר מסה קריטית של הערכה עצמית ושל ביטחון שלבסוף יטו את כף המאזניים לצד של חיים נהדרים וחברתיים. משהו בנימה של מכתבך גורם לי לחוש ביטחון שזה יקרה.

 

המון הצלחה,

גרשון

 

gporush@cisco.com

 

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

3 תגובות

  1. בס”ד

    שלום רב
    רציתי להוסיף על התשובה היפה של גרשון
    לפעמים אדם נמצא בתוך מעגל של חוסר הערכה עצמית, שגורם לו להזניח את עצמו וכן להתנהג כמו מישהו ש”שווה פחות”, זה מעגל – כיוון שהזנחת החיצוניות ועודף ביישנות והססנות יכולה לגרום שוב לתגובה שלילית של הסביבה וחוזר חלילה

    כדי לצאת מהמעגל, צריך לתת דגש גם לחיצוניות, להתלבש כראוי, להקפיד על מראה מסודר ומכובד ונקי, ריח טוב, וכאשר תשדר שאתה שווה יותר ממילא גם הסביבה קולטת את השדר ותקבל יחס טוב יותר

    כמו כן אם יש נקודות שאתה צריך ללמוד, כגון כיצד לדבר בביטחון, וכן כיצד לבנות שפת גוף טובה, תתיעץ עם אנשי מקצוע ואל תחסוך, גם אם לא עד היום המעטת בערכך – תתחיל להשקיע ובס”ד תראה תוצאות טובות

    אין הדבר אומר שאתה חייב להיות תמיד במרכז החבורה ובמרכז העניינים, סמכותי ומנהיגותי, ממש לא – כל אדם נולד עם התכונות שלו, זו לא נחיתות אלא לכל אחד תפקיד משלו, ותשמח במה שאתה ותרגיש הרבה יותר טוב!!!

    בהצלחה רבה
    דוד

  2. לא יודע מי אתה גרשון.. אבל באמת באמת אין לי מילים. כל שורה שכתבת.. קולעת. תבורך.
    היה קשה לי לדמיין תשובה לאדם בדימוי עצמי שלילי, ונתת פה כלים שראוי לפרסמם באותיות קידוש לבנה..
    (חשבתי לצטט מדבריך ממה הכי היה לי עונג אבל לא הצלחתי..)

    ולשואל הנכבד אני גם נותן לך את אצבעותי..
    שיתנו לך כח..
    שתבין שהאנשים סביבך מתחלפים, ומצבי הרגש מתחלפים, ואל תחבר צרה לצרה.. זה סתם יצר רע שאוהב לדכא את האדם בשביל שירפה ידיו מלעשות טוב.. מלהיות טוב. חבל להקשיב לו.

    רבי נתן מברסלב כותב על הפסוק: “וריווח תשימו בין עדר לעדר”, שאדם יתן ריווח בין הצרות שלו וימצא היכן היו לו הרווחות, היכן היו לו דברים משמחים וטובים – בתוך הצרה בעצמה אפילו…
    גם אם אתה לא חפץ לחפור בצרותיך ולחפש את הטוב שהיה בהם, שא נא עינך הלאה להמשך חייך, תגדיל את האהבה ל-מה ולמי שאתה אוהב, תעשה מזה עניין.
    החיים יחזירו לך מענה – בהתאם לציפיותך.
    צפה לטוב, תאהב ותשמח ורק תצליח.. הלוואי.
    באהבה.

  3. אגב, חיפשתי בגולל “נמאס לי מהחיים” והגעתי לפוסט הזה, גם אני כמוך קשה לי, קשה מאוד אך נלחמים בציפורניים לפעמים בוכים, לפעמים מתייאשים אבל חיים. יבוא היום שהעולם יראה עד כמה באמת אתה שווה, ועד כמה שווה לך באמת לחיות, כיהיה לך תכלית וקיום. אגב, אנשים כמונו הם האנשים שחיים באמת תרתי משמע מכיון שאנחנו רגשיים יותר ומרגישים כל דבר לעומק. אחרי שתתחתן ותרגיש מחויבות בריאה זה יתן לך את התקוה והכוח והסיבה לקום בבוקר לעוד יום של לימוד ועשיה. הייתי מייעץ לך להתקרב לדת מנסיון זה מה שעוזר לי, זה נותן סיפוק. אוהב אותך, אח יהודי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

כיצד אוכל תמיד להיות שמח וחזק?
מקווה שלא אראה כמוזר בעינכם,אך באמת אשמח לקבל תשובה מעמיקה ומחכימה…אז כך: כמו שציינתי לעיל,לגבי החיים עצמם – זכיתי להגיע לאמצע (42.5),והם כידוע עוברים במהירות הבזק,ואני לא הטיפוס המתרפס…אני תמיד מנסה להפיק מהם את המיטב – למרות כל הקשיים הרבים שיש לכולנו,בעקבות האפיזודות המורכבות בחיינו. זה בגדול,ובקטן יותר – למרות...
דיכאון וכל מה שבא עם זה…
איבדתי את סבתא שלי לפני כשנה, מאז החיים שלי השתנו . המוות שלה עירער אותי נפשית וזה הגיע עם סיפור עצוב, היא היתה חולה מאוד הרבה שנים וגרה בחו”ל, ההורים שלי לא הסכימו שנטוס לשם והייתי מאוד קרובה אליה, דברתי איתה ימים ולילות בטלפון. היא היתה בוכה לי ומתחננת שאבקש...
מה עושים כשאין כוח לחיות?
מה עושים כשאין כח לחיות? אני מאובחנת עם פוסט טראומה מורכבת בטיפולים מתישים כואב לי הכל מאחוריי אישפוזים כואבים אני מאובחנת עם הפרעת אישיות גבולית אני קיצונית אוהבת ושונאת בצורה קיצונית אני נשואה עם ילדים ואין לי כח אני רוצה להיות האמא הכי טובה ואם לא מצליח אז לא באלי...
ראש השנה עבר נורא אז מה יהיה עם יום כיפור?
קשה לי ממש המחשבה שיום כיפור הולך להגיע. ראש השנה עבר עלי גרוע. נרדמתי ולא התעוררתי לתפילה לא הספקתי להתארגן ,הרגשתי כל החג תחושה של הפוך מחג..המשפחה שלי לא תורנית מה שהביא שלא היתה פה אוירה מתאימה בכלל ליום הדין.. ואני מדברת בעדינות.. בכללי אני מרגישה גרוע עם עצמי, שומעת...
כשנדמה שאי אפשר ליפול יותר אלוקים מוכיח לי אחרת
מאז שהייתי ילד עברתי ייסורים לא שגרתיים אני בן 26 ומרגיש בן 70 ממש צרה רודפת חברתה ולא אני לא מפונק ולא מדבר על כסף או דברים שמעסיקים בני נוער אני מדבר על דברים קשים שהמעט שכן ידעו מה אני עובר פשוט היו בהלם שדברים כאלה קורים. עם זאת אני...
בלגן בחיים - בבית בחברה ובלב...
אני בת 18 וחצי הכל התחיל לפני לפני שנה וחצי כשאחותי שאיתי בחדר התחילה לסור מהדרך . הרגשתי שאם אני רוצה לשמור על עצמי אני צריכה לצאת מהחדר אז עברתי לישון בסלון כי לא היה לי חדר אחר ואחותי הגדולה (אחרת)לא הסכימה שאעבור להיות איתה בחדר וכמובן שזה היה ממש...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן