הגיוני שאלוקים לא אוהב אותי? כל דבר שאני מבקשת קורה בדיוק הפוך. אני נמצאת בתקופה די קשה נפשית עבורי ואני פשוט לא רואה אותו איתי בתקופה הזאת.. אני משתדלת לקיים מצוות להתפלל לעשות חסד אבל זה פשוט מרגיש שהוא מרוחק ממני.. הוא רואה את הסבל שלי ויודע כמה קשה לי...
אני כן מרגיש ויודע ברמה כזו או אחרת שיש אלוקים אני סטודנט במקצוע הרפואה ורק מעצם הלמידה על האנטומיה של הגוף אפשר לחוש שיש איזשהו כח עליו למרות זאת תמיד קינן בי הרצון למצוא ראייה אחת חותכת להימצאותו של הבורא משהו שאני אדע אחת ולתמיד שבאמת יש אלוקים זה לא...
עברתי לידה שקטה לפני שבוע הייתי בסוף חודש תשיעי יומיים לפני התאריך... השבר הוא עצום, האבל על התינוק הבכור שלי שנולד ללא רוח חיים לא נותן לי מנוח. עכשיו אני אצלם יש לי מצבי רוח משתנים אני ישנה רק עם כדורי שינה הבעיה הגדולה זה האכזבה אני האמנתי והאמונה דפקה...
גדלתי על הבנה שהשם לא מטיל על אדם קשיים וניסיונות שאי אפשר לעמוד בהם. אז איך אני חוויתי קשיים נפשיים שאי אפשר לעמוד בהם? שאלתי בעוד מקומות וענו לי שאם רציתי יכולתי להתגבר. אבל זה לא נכון.
בפרשת השבוע האחרונה, פרשת משפטים, התעוררו כמה שאלות בראשי. רציתי לשאול מישהו, אך הבנתי ש"לא מקובל" לדבר על נושאים של אמונה ושאלות על הקב"ה, כביכול, בחברה בה אני נמצא. קודם כל אני חושב שאם יש לכם יכולת לשבור את המוסכמה הזאת - תבואו על הברכה. לענייננו: הפרשה עוסקת בפרט בעניינים...
מזה שנים שמעיקות בי שאלות אמוניות רבות, בעיקר על אלוהות, אמונה, ויהדות. להרגיע את ליבי הייתי נוהג ללמוד ספרי אמונה מספריית הישיבה, דרך ה׳, אמנה ובטחון - חזון איש, וכדו׳. לפני כשנתיים הזדמן לידי ספר פילוסופיה ועולמי ״נחרב״ . התחלתי להעמיק עוד ועוד בספרי פילוסופיה וביקורת המקרא, כיום איני מאמין...
אני ילדה שבאה מבית חרדי כשהייתי קטנה חינכו אותי לשמירת שבת, כשרות, צניעות וכו' אבל מתישהוא הכול השתנה. התחלתי להיחשף לכל הצביעות הקיימת במגזר שלנו בנושאים של בינו ובינה ובצניעות וכמו כן התחילו להתערער אצלי היסודות של האמונה (למה ה' עושה רע בעולם, האם מגיע לו בכלל שנעבוד אותו..) אז...