ידוע מאמר חכמינו מלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא כלומר אלוקים מנהל את עולמו כמו מלך אנושי אז למה העולם לא מתנהל בשקיפות? כלומר שכל אחד ידע את כמות המצוות והעבירות שלו וכמו"כ על איזה דבר הוא נענש?
אשמח למענה מהיר
תודה רבה מראש
דלג לתוכן
ידוע מאמר חכמינו מלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא כלומר אלוקים מנהל את עולמו כמו מלך אנושי אז למה העולם לא מתנהל בשקיפות? כלומר שכל אחד ידע את כמות המצוות והעבירות שלו וכמו"כ על איזה דבר הוא נענש?
אשמח למענה מהיר
תודה רבה מראש
שואל יקר
אני מוצא את עצמי מתענג על שאלתך היפה, אתה מתאר את המצב האידאלי והנוח ביותר שאנו יכולים להתנהל מול הקדוש ברוך הוא ומול העולם, ימים שעוד יבואו בעתיד. באמת, מה יכול להיות יותר טוב וקל מעולם בו אין מקום לטעות, כל אחד יודע ומבין בדיוק מה מוטל עליו לפי מצבו, עולם בו רואים ללא ספיקות מאזן של רווחים וחיי נצח מול עונש בלי גבול. מי מאיתנו לא רוצה לדעת בצורה ברורה ללא ספיקות איזה עסקים הם משתלמים וכדאי להשקיע בהם ועל אילו מפסידים?
בעולם כזה אין מקום לרוע, לדאעש, לחמאס ולכל הצרות בהם אנו מוקפים, כי מי הטיפש שיראה מול עיניו מאזן אימה של אלפי מלאכי חבלה הממתינים לקרוע אותו לגזרים וילך לעשות פיגועים ולרצוח חפים מפשע. במילים אחרות זהו עולם כמעט נטול בחירה.
ימים כאלו עוד יגיעו לימות המשיח כאשר הקדוש ברוך הוא יגאל אותנו ביד חזקה מבין הגויים וכתהליך לקראת חידוש העולם לעתיד לבוא, אך למרבה הפלא, חז"ל קוראים לימים כאלו 'ימים אשר אין בהם חפץ'! וזה משום שבמצב כזה לא מגיע לאדם שכר על בחירתו בטוב, כי הוא כמעט מנוע לחלוטין מלבחור ברע, אז למה להיות בן אדם עם צרכים של בני אדם וכל הבעיות, בלי לקבל על כך שכר? במצב כזה כבר עדיף להיות מלאך.
אדרבה, גם המלכויות המתוקנות בעולם אינם פועלות בשיטה השוללת לגמרי את הבחירה לעשות רע ולהסתתר איזה זמן עד שיתפס, אינם מטפלות בכל פושע מיידית, ויש את הבחירה למי שרוצה להסתכן ולעבור על החוק ולחשוב שהוא לא יתפס או לחשוב שלמרות העונש, כדאי לו יותר לחטוא.
הפירוש במאמר חז"ל שהזכרת נוגע לעוד הרבה ממאמרי חז"ל המספרים לנו שהקדוש ברוך הוא ברא את עולמו באופן שמי שירצה לפקוח עיניים ולהתבונן בעולם, יוכל ללמוד ממנו המון על הבורא עצמו על טעמי המצוות ועל מה שהוא מצפה מברואיו.
לכן, מסבירים חז"ל, הקדוש ברוך הוא ברא את המלכות והשלטון בעולם בצורה שכשנתבונן בה, נוכל להבין פרטים רבים בהנהגה שלו איתנו וכדי שנדע מה הוא מצפה מאיתנו.
אתן כמה דוגמאות הנוגעות למאמר הזה:
במאמרי הזוהר שאנו מזכירים לפני התקיעות בראש השנה מסביר הזוהר את משמעות יום הדין על כל מצוותיו והעבודה שלנו בו על פי המאמר שהזכרת, שהקדוש ברוך הוא, למרות שהוא יודע הכל ומבין הכל לפרטי פרטים ולא צריך להוכיח ולתת תשובות לאף אחד, בכל זאת הוא בוחר לדון אותנו כמו מלך בשר ודם שלא יודע ולא יכול לשפוט מעצמו בלי מערכת שלימה של בתי משפט, לכן קבע הקדוש ברוך הוא את יום הדין במועד מסויים – בראש השנה ובסדר של עדים המעידים על מעשינו, קטגור, סנגור, סופר בית הדין כדי לתת מקום לרחמים בדין על ידי שנתעורר לתשובה בזמן המיוחד הזה ונגביר את כח הסנגור על הקטגור וכו'. כדאי לעיין שם.
כותב רבנו בחיי שלרמז על ענין זה, ציווה הקדוש ברוך הוא לתלות פעמונים על בגדי הכהן הגדול כי הוא משרת לפני ה' ונכנס להיכלו, וכמו שאסור להכנס אל מלך בשר ודם פתאום, בלי לבקש רשות ולהודיע לו מראש כך הכהן הגדול לפני שנכנס 'ונשמע קולו בבואו אל הקודש'.
חז"ל גם משתמשים בביטוי על גדולי הצדיקים 'עבד' לפני המלך, 'שר' לפני המלך, הכל לפי מעלתם ודבקותם בבורא.
אם כן, ודאי קווי דמיון רבים יש לנו ללמוד ממלכות הארץ למלכותו של הקדוש ברוך הוא, וחז"ל מלמדים אותנו שזו ממש הוראה לדרך החיים בה אנו צריכים להתנהג, רבנו בחיי כותב שזו הסיבה שבני ישראל אמרו על הקדוש ברוך הוא 'זה קלי ואנוהו' ופרשו חז"ל 'אתנאה לפניו במצוות', כלומר, שנקיים את המצוות בכלים מהודרים ויפים בפאר והדר בכל יכולתנו, כמו שאנו רוצים לכבד מלך בשר ודם בפאר והדר, הרבה הלכות נלמדות מענין זה, למשל, יין ירוד, פסול להשתמש לכוס של ברכה כמו שאין להביאו לפני מלך בשר ודם, מצוה ללבוש טלית נאה, תפילין נאים, להכין ספר תורה נאה, ולהדר את המצוות.
תודה על השאלה היפה!
יוסף
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
