תגית: אהבה

אני כותב בדמעות אני בחור ישיבה ויש לי איזושהי מגבלה גופנית שבעקבות כך קשה לי בשידוכים במשך שנתיים כמעט נפגשתי רק עם אחת . כמעט כל החברים שלי בוועד כבר נשואים וזה קשה לי .קשה לי לצאת מחתונה של חבר ולחכות לאוטובוס שמסביב חברי עם נשותיהם ואני רוצה את מבטי...

אני בשנה באחרונה מתנדבת עם נוער בני גילי ובמשך כל הזמן היו לי קשרים עם חלק מהם רומנטיים ורובם לא. הבעיה שלי היא שהקשרים האלו מאוד נוגעים בי והאנשים שסביבי חשובים לי ואני נותן את כול כולי להם אבל תמיד יש רגעים כאלה שאין איזה תודה או פידבק. וגם ציפיה...

במהלך כל תקופת הנישואין (ועוד לפני כן) היו לי ספקות במידת ההתאמה בינינו. כשהכרנו הייתי צעיר ביישן יחסית וחיפשתי את הרוך והעדינות - וזו היתה תכונה בולטת אצל אשתי, אך מאז (מאמין שהרבה הודות לאשתי) השתניתי במידה ניכרת. הפכתי בוגר בהרבה, מאמין יותר, אסרטיבי יותר וגיליתי מנהיגות רבה, כישוריי החברתיים...

יצאתי עם בחור 2 פגישות בשתיהן לא ידעתי להחליט,אך הבחור ענה מיד תשובה חיובית אחרי 2 הפגישות אני לא מצליחה להתחבר אליו,גם המראה החיצוני דיי מפריע לי אין לי סיבה להוריד וכן להפך... מה עושים??? מרגישה חסרת אונים?? ממש לא יודעת מה להחליט?? תודה אם תצליחו לעזור לי בענין!!

הכרתי גבר נשוי באחת הרשתות החברתיות. התכתבנו המון ושוחחנו בטלפון. אנחנו מדברים ומתכתבים חודשים כבר אבל לא נפגשנו כי פחדתי מאוד ממה שיהיה בפגישה ופחדתי להיקשר אליו יותר. ניסיתי לסיים כמה וכמה פעמים את השיחות וההתכתבות וכל פעם חזרתי. לאחרונה שוב סיימתי אבל אני אומללה אני מתגעגעת לשיחות שלנו ולהודעות...

אני בחורה בת 17 מסורתית מבית מסורתי ומגיל קטן אני שומרת מצוות והכל אבל אני לא דתייה ולא חרדית ולמרות זאת חשוב לי מאוד הקטע של היהדות כי ככה חונכתי. לפני ארבע חודשים התחלתי לעבוד בעבודה חדשה ופגשתי שם מישהו שגדול ממני בשנתיים והוא ממש מקסים ועוזר ורגיש אבל מהר...

אז הסיפור שלי היא כזה: גדלתי במגזר החרדי, במשפחה חסידית שמרנית. למדתי בישיבה, הייתי בחור טוב. אבל תמיד היה משהו שהפריע לי בפנים. לא הרגשתי נוח במגזר החרדי. דרך השמרנית לא התאימה לי. רציתי חיים יותר מודרנים. אבל, כל זה היה רק בפנים בלב. מבחוץ לא נראה כלום, הייתי בחור...

אני כבר הרבה זמן טובעת בבלבול גדול, אני מרגיש שאני כבר לא יכול יותר. אני לא יודעת איך להתחיל אז אני אתחיל מהאמצע, אני מרגישה שאני לא אוהבת את ההורים שלי. לא אוהבת!!!!!!! אולי את אבא שלי אני יותר אוהבת אבל פגועה ממנו נורא, וכועסת עליו, אבל לאמא שלי אני...

אני בת 16 פלוס, לומדת בסמינר טוב בירושלים. הבעיה שלי היא כמעט שולית לעומת מה שהולך פה באתר, אבל לי היא מאד חשובה ומאד מפריעה. אני אוהבת את אחותי בת ה-7. משוגעת עליה. גם את אחי בן 10. נשמות טבות. אוהבת את ההורים, הדודים, דודות, בני דודים בנות דודות. כולם,...

כתוב לא טוב היות האדם לבדו. מאידך כתוב שכל מה שה' עושה הוא לטובה. איך יתכן שיש אנשים שקשה להם למצוא זיווג. הרי על פניו צריך לומר שכנראה שזה מה שטוב להם עכשיו - להיות רווקים. אבל איך יתכן לומר כך, אחרי שהתורה בעצמה אומרת שזה לא טוב?