עד עכשיו עברתי כמה וכמה ישיבות ולא ממש מצאתי את עצמי באף אחת מהן. מישהו הציע לי ללכת ללמוד מקצו מסודר כמו תואר או משהו בסגנון ומצד אחד אני מאד רוצה אבל מצד שני אני פוחד שגם שם מהר מאד אני יעזוב ואעבור ממקום למקום כמו בישיבות כי במקום מסוים...
אין לי כוח ועניין להיות בישיבה ואין לי חשק ללמוד ולהתפלל זה לא מענין אותי ממטר לגמרי לא גם אני חדש בישיבה ולכן החברה מאוד קשה ועוד זה לא ישיבה רגילה אלא יותר שמאפשרים מותר רישיון וזה ולא מעירים על לבוש וכדו' אבל לא מעניין אותי שם כלום ובא לי...
סיימתי שיעור ב' בישיבה שבה אני לומד ושאני מאוד אוהב אותה, וקרו כמה מקרים במהלך השנה שטעיתי וקיבלתי עליהם שיחות עם ההורים ואפילו הרחקה לעשרה ימים. הבטחתי שאשפר ושהדברים לא יחזרו על עצמם, אבל נפלתי שוב, נגררתי אחרי חבר ששכנע אותי ונתפסתי מעשן בחדר באמצע היום. הפעם הודיעו לי ולהורים...
אני בעל תשובה חזרתי בתשובה בגיל 16 בערך ובגיל 18 נכנסתי לישיבה לבעלי תשובה ושם המסגרת של הישיבה היא ל3 שנים ואז עוברים לישיבות אחרות יותר מתקדמות ורק כדי להדגיש את המצב אני בבית ספר החילוני לא הייתי כל כך חברתי לא היו לי הרבה חברים ובטח ובטח שלא הייתי...
אני הייתי עד גיל 22 ברך בחור ישיבה מתמיד ומקפיד על קלה כבחמורה. ונלחמתי על עצמי שלא ליפול ברוחניות עד שהרגשתי בהדרגה שאני לא יכול להישאר חרדי. בעיקר בגלל הנושא של זוגיות שתמיד הפריע לי בצורה קיצונית. הייתי תוך כדי לימוד בלי שליטה וזה היה נורא חסר לי הקירבה לבת...
התחלתי את התשובה שלי בהתבודדות וזה חיבר אותי יותר לדרך של אמונה מאשר לדרך שאני נמצא בה בפועל אני נמצא בישיבה חרדית לבעלי תשובה וכל מה שמלמדים שם זה כמה צריך ללמוד תורה אבל לפעמים אני מרגיש שהם הופכים את האמצעי למטרה ושרוצים לגרום לי לפספס את התכלית של הלימוד...
אני בחור ישיבה גדולה למדתי עד לפני שנה בישיבה ולא הייתי עושה כלום חוץ (בעיות קשב וריכוז( וגם אם הזמן שהגעתי לישיבה גדולה הבנתי שרוב של עולם הישיבות במצב קשה רוחנית ומעשית אז חיפשתי כל הזמן ישיבה /מסגרת חילופית ולא הצלחתי לעבור ישיבה גם כי הישיבה שלמדתי היה לה שם...
אני בחור ישיבה חוזר בתשובה לפני כמה שנים..נכנסתי לישיבה ממש במסירות נפש למדתי טוב שנה שלמה...התמדתי וברוך ה מאוד הצלחתי...לפני כמה חודשים קיבלתי משבר נפשי כי למדתי בלחץ והתמוטטתי לגמרי..אחרי 3 חודשים ששכבתי במיטה כל היום..ניסיתי לחזור לישיבה עוד פעם...אני מרגיש שאין לי כוחות נפש ללמוד..אני בטיפול הומופאתי ופסיכולוגי ותרופתי..כלום...
שלום. יש לי חבר מאוד טוב שאני מאוד אוהב למרות שאני לא יודע מה מצאתי בו. אני חושב שזה המראה שלו שגרם לי לתלות ריגשית קשה מאוד . כבר היה לי את זה בעבר אבל משום מה עכשו זה קשה מי תמיד. וחשוב לציין שאני בחור חברותי מאוד לפחות בעבר....
אני בישיבה וטוב לי שמה בסך הכל. יש חברים ואוכל והכל . אבל מה שמעצבן אותי זה שכל היום לומדים גמרא . פעם בחיידר הייתי טוב בגמרא והייתי מקבל ציונים טובים אבל היום אני רע בגמרא ואני שונא אותה . למה אני שונא אותה ? אני יודע שאני לא בסדר...