שלום לך, בחור יקר!

ראשית כל, סליחה על העיכוב בתשובה. (בכל אופן, ערב חג וכו'…)

אני מוכרח לציין שבין השורות של שאלתך הקצרה והתכליתית, ניבטת לה דמות רבגונית שמעמיקה מחד אך מעשית מאוד מאידך. אינני מכיר אותך ברמה האישית, מעולם לא נפגשנו וכנראה שגם לא ניפגש, אך מתוך מעט המילים שכתבת – ניתן לראות הרבה, ולהסיק כי אתה בחור מעניין, מעשי, אכפתי וערכי ש"שווה להיות חבר שלו".

כותרת השאלה שלך, "מחפש את הכיוון", היא כותרת של שאלה המכילה בתוכה אחריות רבה. אדם צעיר לימים ובלתי אחראי, לא מחפש כיוון לחייו. הוא מחפש ליהנות כאן ועכשיו, ולא מעניין אותו מה יהיה עוד חמש שנים. ספק אם עוד שנה.

אך אתה מצהיר שאינך כזה, ובצעד נדיר לגילך מודיע: אני אדם שאכפת לו מחייו העתידיים, ורוצה לדעת מהו הכיוון שאליו אנווט כעת כדי שממנו אוכל לצמוח לאורך כל חיי. אני מחפש את הכיוון. הלוא כן?

חשוב לי לציין שהבעת העמדה הזו, נדירה יחסית לגילך הצעיר. ומכיון שכך – אני מרשה לעצמי לדבר אליך כאל אדם בוגר ואחראי למעשיו ולחייו. ומדוע אני מדגיש זאת? משום שמגוף השאלה – עולה תמונה הפוכה…

– האם אתה מבין את ההשלכות?

בגוף השאלה אתה מתלבט בין כמה אופציות שלכל אחת מהן ישנן השלכות מרחיקות לכת שודאי ישפיעו על כל מהלך חייך. ישיבה ליטאית, ישיבה של חב"ד, לימודי מקצוע, שירות צבאי. זוהי לא שאלת סרק, או שאלה הנובעת מסקרנות. זאת שאלה של חיים, זאת שאלה מהותית וחשובה מאין כמותה, שיש לתת עליה את הדעת ברצינות תהומית. ומדוע?

הרי בקצת מחשבה והתבוננות נוכל להסיק כי כל אחת מהאופציות שציינת, תוביל אותך לנקודת יעד אחרת בחיים. אם תלך לצבא תצא x, אם תלך לישיבה תצא y, אם תלך ללימודים תצא z. ומגוף השאלה נדמה כי למרות שאתה בוגר וערכי באישיותך, עיניך אינן מרחיקות ראות מספיק בכדי לבחון את ההשלכות. ומנין לי? חשוב רגע בעצמך.

לו יצויר שאדם עוצר אותך בנתב"ג ומבקש שתייעץ לו על איזה מטוס לעלות; לצ'ילה או להונג קונג. מה תהיה תגובתך האינסטינקטיבית? כמובן, תשאל אותו – לאן אתה רוצה להגיע? מה אתה רוצה לעשות?

וזוהי בדיוק השאלה המתבקשת גם בנוגע אליך. לאן בסופו של דבר אתה רוצה להגיע? מה אתה רוצה להיות בחיים?… בראש ובראשונה יש להגדיר את היעד שאליו אתה חותר, את המטרה שעבורה אתה חי. לאחר מכן – עליך לחפש את הדרכים והאמצעים הטכניים להגיע לשם.

אתה מחפש את הכיוון שלך ומחפש לאן ללכת, ועליך לשאול את עצמך שאלה אחרת, מהותית יותר. ללכת לישיבה – בשביל מה? ללכת לצבא – בשביל מה? מה תשיג בכל אחד מהאופנים, ומה ישרת טוב יותר את מטרותיך?

אם הייתה לך תשובה ברורה לשאלה הזו, סביר להניח שלא היית צריך לשאול את עצמך לאן ללכת, אלא היית יודע זאת בעצמך. וזו הנקודה שעליה אני חושב שיש לעמוד בנוגע לשאלתך.

חבר יקר, לאן?

לאן?

חשוב לי לציין שאינך צריך לחוש לא בנוח עם זה שלא הייתה לך מטרה ברורה עד כה, סך הכל אתה צעיר, חייך לפניך ועתידך נתון להחלטותיך. אין לך מטרה בחיים? זה בסדר. יש גם אנשים מבוגרים ממך בהרבה, שאין להם תשובה לשאלה הזו, ואולי אפילו לא שאלו את שאלת היסוד – לאן.

אך כיון ששאלת, וכיון שאתה מחפש ותוהה אחר דרכי חייך, נראה כי אכן הגיע הזמן להציב את השאלה הזו, להבין מאין באת ולשאול את עצמך – לאן? לאן אתה הולך, לאן הכל הולך?

אתה ניצב כעת בחייך לפני נקודת מפנה, צומת דרכים מהותית ומשמעותית שהבחירה בה תשפיע על גורל חייך. כדי לדעת במה לבחור כעת, וכדי לדעת במה לבחור בכל צומת בהמשך הדרך, אתה מוכרח להגדיר לעצמך מטרות ברורות לחיים. המטרות הללו חייבות להיות נעלות, אבל הגיוניות ורציונליות.

אתה יכול לצורך העניין, להגדיר לעצמך: אני רוצה להשיג מקסימות הנאות חומריות בחיי. זהו. בשביל זה אני חי. זו מטרה שרבים בוחרים בה במודע ושלא במודע. אך כלל לא בטוח שהיא אכן הולמת את מידותיך. כאדם ערכי ובוגר, עם עבר תורני ויהודי, הסיכויים רבים מאוד שלא תמצא סיפוק בחיים כאלו, גם משום שלא תצליח להשיג את כל חלומותיך, וגם משום שאפילו אם תשיג הההכל – זה לא באמת יספק אותך.

לעומת זאת, אתה יכול להחליט שמטרת חייך היא: לעבוד את ה', ועל ידי כך לזכות לחיי עולם הזה ועולם הבא. מטרה כזו היא מטרה נעלה, שכיף לחיות בשבילה. אך היא קצת אבסטרקטית מדי, היא קצת מעומעמת ומופשטת. אם אתה מסמן לעצמך מטרה כזו – עליך לחשוב ברצינות על דרכים הגיוניות להשיג אותה, דרכים שאתה מסוגל ללכת בהן לאורך זמן.

לכן חשוב שתשב עם עצמך, תבחן את החיים ותחליט – לאן? מהי מטרת חיי? מה אני רוצה להיות עוד עשרים שנה? עוד חמישים שנה?

בסדר, אז מה תכל'ס?

אם קראת היטב והפנמת את הדברים שנכתבו עד כאן, ואם אתה מסכים עמם, הרי שמתעוררת השאלה – תכל'ס, אני, שיושב עכשיו מול המחשב וקורא את התשובה של אקשיבה, מה אני עושה? אני קם כאן ו…?

ועל השאלה הזו אינני יכול לענות, כי אינני מכיר אותך. אך מדבריך המועטים נראה כאמור, שיש לך את היכולת הפרקטית והמעשית לדעת כיצד להתקדם בחיים. אתה נשמע (או נקרא) אדם מעשי ותכליתי, ואם כן – נסה לחשוב על דרכים שיתאימו לך להגיע למטרה.

נניח שהגדרת לעצמך כמטרה – לעבוד את ה' כפי יכולותיך האמיתיות (ולא כפי דמיונותיך הלא הגיוניים), מהמקום שלך, עם הכלים שלך. נניח.

כעת, על כל יהודי עובד ה' מוטל החיוב ללמוד תורה, לקיים מצוות ועל ידי כך להשיג את המטרה ולעבוד את ה'. מצד שני – כל אדם צריך להתחשב ביתרונותיו ובחסרונותיו, ואין אדם לומד תורה אלא ממקום שליבו חפץ, ובמציאות חייך כיום אתה לא נהנה מלימוד הגמרא הסטנדרטי בישיבה, וממילא – לא עובד את ה'!

נמצא שאם תמשיך במצב הנוכחי בלי שינוי – אזי אינך פועל בכדי להגיע אל המטרה שלך!

מה כן עליך לעשות? לחפש לשנות דברים, אך שינויים שיקדמו את המטרה שלך ויהפכו אותה קלה יותר. למשל, אם אתה כיום סיימת מסגרת של לימוד גמרא אבל אינך נהנה מכך, אולי הגיע הזמן לבדוק – למה אתה לא נהנה מלימוד הגמרא? אולי פשוט אינך יודע ללמוד גמרא כראוי? (ואל לך לראות בזה חסרון של עצמך, כי רבים רבים הם מבני הישיבות שאינם יודעים ללמוד גמרא כראוי, כפי שתוכל לראות גם בתשובות של אתר 'אקשיבה').

אולי בכלל יותר טוב לך ללמוד הלכה ולא גמרא? אתה נשמע אדם מעשי ופרקטי מאוד, אך אינני מכיר את נסיבות חייך ואת יכולותיך בפועל. לכן אני זורק לכל הכיוונים;

אולי תוכל לסמן לעצמך מטרה – לקבל תעודת 'יורה יורה' תוך שלוש שנים? כשתהיה לך תעודת רב רשמית, אזי כל תפקיד ו/או שליחות שתקבל על עצמך בעתיד, תקבל טמפרמנט אחר לחלוטין! אולי דווקא דיינות תמשוך את ליבך יותר מהוראה ופסיקה. יתכן שהנ"ל לא מתאים לך כמו למשל – לשבת ברצינות ובקורס עיוני ומעשי של לימודי הכשרות, וכשתוציא תעודת משגיח רשמית – תוכל למצוא את עצמך בעתיד משלב בין שליחות חב"דית לבין השגחה על מפעלים ברחבי העולם. אולי בכלל מתאים לך לשבת על תוכן תורני, מוסרי ו/או חסידי, ועל ידי כך לאגור ידע, לפעול ולהשפיע על רבים אחרים, צעירים ומבוגרים בארץ ובעולם. יתכן שהסגנון שלך מתאים יותר להקמת מערכות אירגוניות, מוסדות תורה וחסד ענקיים בעתיד. יתכן שההיפך, אתה צריך לקבל תפקיד פיקודי כמו איש צוות במוסד תורני כלשהו, ולבצע אותו בהצלחה יתירה.

כאמור, קשה לתת עצות טכניות ופרקטיות למי שלא מכירים מקרוב, אך אתה ודאי מכיר את עצמך ויודע מה מדבר אליך. ואם מטרת העל שלך היא לעבוד את ה' – חפש את המשרה או התפקיד שיעזור לך להגיע לשם!

עשה לך רב

בגלל חוסר היכולת שלי לסייע לך ברמה הטכנית, ובגלל שלאדם קשה להכריע עבור עצמו ולקחת אחריות על בחירה שתשפיע לכל החיים, דוקא בגלל זה אני רואה לנכון לתת לך המלצה חשובה מאוד לסיום.

למרות שיש הרבה בעלי אינטרסים, ולמרות שאולי היו לך רבנים בעבר שאוכזבת מהם, עדיין – עשה לך רב. הוא לא חייב להיות עם זקן לבן וארוך, הוא לא חייב להחזיק בתעודת רב כלשהי, הוא יכול להיות גם גיס או אח גדול, שכן, חבר מבוגר, וחכם, ובלבד – שתהיה לו הבגרות והאחריות לסייע לך באמת להגיע אל המטרה שלך, ואולי גם לעזור לך לגבש אותה.

אינני בקיא בתורת חב"ד, אך חבריי היקרים מהחסידות ספרו לי כי בחב"ד יש מושג נפלא, והוא שלכל אדם ולכל אחד חייב להיות 'משפיע' (אם אני זוכר נכון את ההגדרה) שיהווה עבורו כעין מנטור, 'מדריך רוחני', ויסייע לו להגיע לעבודת ה'. זאת גם אם האדם עצמו הוא תלמיד חכם זקן ומפורסם, וגדול עשרת מונים מה'משפיע' שלו.

להבדיל, גם אנשים לא דתיים בעליל מבינים את החשיבות שבכך (בדיוק לפני שעה קלה ראיתי זאת בספרו של איש מכירות מפורסם, שאף שהוא עדיין לא דתי – הוא משבח את החשיבות של המושג הזה גם בעולם העסקי והשיווקי).

"עשה לך רב" זהו ציווי שנאמר לכל אחד, כי אדם חיצוני הוא אובייקטיבי יותר, ישר ואמיתי יותר ביחס למטרות שלך עצמך. כשתפרוס את לבטיך וספקותיך מול אדם כזה, תוכל יחד איתו להתקדם הרבה יותר ולהצליח איתו. והאמן לי, שהגם שלכל אדם בעולם הזה יש אינטרסים, גם לי, עדיין – לכל יהודי ולכל אדם יש נקודת אמת בלבו, שממנה הוא ירצה לעזור באמת, ולסייע לך להגיע אל מטרותיך.

לכן המלצתי החמה עבורך הינה לחפש לך מישהו קרוב, בוגר, חכם, רציני וישר דרך, שיוכל לסייע לך לנתח את המציאות העומדת בפניך ולבחור את הבחירות הנכונות במישור הרעיוני ובמישור הפרקטי.

עשה לך רב, ופרוש מן הספק. כדאי לך!

אין לי אלא לאחל לך, יקירי, שתדע לנצל נכונה את הבגרות, את האחריות, את החכמה ואת היכולות שקיבלת משמיים, למיצוי מקסימלי של יכולותיך ולהגעה אל המטרה הנכספת, הלוא היא – מטרת חייך.

ישראל כ.

[email protected]