יקרה,

קוראת אותך, את הריגושים וההתחלה כמו בסיפורים, את הרגשות הטובים כלפי בעלך, ואז את המשהו הזה שקרה, שפגע לך באמון. שפגע בקשר שלכם, שאפילו הוריד את הריגושים והרגשות כלפיו דעכו.

בואי ננסה להבין יחד מה קרה לך, מה קורה לך..

התחתנת עם אדם שאת כל כך אוהבת, היה ביניכם ריגושים, חייתם ממש טוב, וסה"כ את מרוצה מהחיים ומהזוגיות.

ואז-

קרה משהו שפגע לך באמון בבעל שאת כל כך אוהבת. באדם שנתת את כל אמונך עליו, שסמכת עליו. משהו שם נפגע והתנפץ.

כמה כואב. מאוד כואב.

בחרת לא לפרט את האירוע שקרה שסדק בך את האמון בבעלך, בחרת לא לכתוב את הסדר גודל של אותו אירוע, מה שאני כן שומעת זה שיסודות הקשר שלכם נפגעו בעקבות אותו מקרה.

האם מדובר במקרה חד פעמי? או במקרה שהשתרע על פני תקופה? מה קרה בסיטואציה שכל כך ערערה אותך? האם בעלך חצה קוים אדומים כגבר נשוי? חצה קוים אדומים שלך?  ישנן שאלות חשובות ומהותיות, שדרכן ניתן להבין את גודל המורכבות.

על דבר אחד אין עוררין, האירוע הספציפי הזה, ערער אותך, ערער את האמון בזוגיות ופגע בקשר ובאהבה שלך לבעלך.

איפה הוא בסיפור? כמה אחריות הוא לקח? הוא הבין מה קרה לך בנפש, כמה השפעה יש להתנהלות שלו, עליך?

ועוד כמה שאלות חשובות אישה יקרה, כדי להבין אותך טוב יותר, איזה חלק בתוכך, בנפש שלך, הכי נפגע מבעלך? האם את מרגישה את החוסר אמון שעדיין מלווה אותך ביומיום? מעבר לרצון  לאהבה עליו כתבת באופן כל כך נוגע ומרגש.

כשהראש אומר שהכל מאחוריך, תתקדמי. מה הבטן שלך אומרת או אולי צועקת? בואי נקשיב לה רגע, בשקט בשקט…

ציינת שדיברתם על העניין, ופתחתם את הנושא, ולכאורה הכל עבר והסתדר בניכם.

בראש! לא בלב!

את יודעת, יש לנו את הראש שנותן לנו הוראות יבשות, שעובד באופן שכלתני, שמייצב אותנו פעמים רבות. ויש את הלב, המצפן והמצפון, הרגשות, איבר רך וגמיש, אחד כזה שמרגיש וגם לא ממש מקשיב לראש, לעיתים.

וזה מה שקורה בלב הרגיש והמרגיש שלך, יקרה.

בראש, בהבנה שלך. הבנת שקרה מקרה, ספציפי, נפגעת, פתחתם את הענין והכל בא על מקומו בשלום.

אבל הלב לא מוכן, הוא צריך עוד זמן, הוא רוצה גם להרגיש. לא מספיק לו שבראש הכל טוב, הוא מתנגד לתובנה הזה. ועד שהוא לא ירגיש עמוק את הביטחון הזה שוב, חוזר, כנראה שהוא לא ינוח ולא ירגע.

אז ראשית, משבר אמון בכל קנה מידה, בפרט בזוגיות, זהו אירוע קשה, כואב ובעיקר מערער.

מערער את הקרקע היציבה שדרכת עליה עד כה. מערער את הקשר והאהבה בניכם. ומעלה שאלות, תהיות, מחשבות, פחדים ורגשות. קשים.

הוא גם מביא עימו תובנה שמה שהיה, הקשר שהיה, נכון לעכשיו השתנה וקיבל צורה אחרת, כביכול התמימות שהיתה בקשר, נעלמת.. וזה מערער וכל כך מפחיד.

אני רוצה לומר לך אישה יקרה, שהרגשות שלך מאוד נורמליים והגיוניים, והכי מדויקים בסיטואציה הנוכחית.

הלב שלך כל כך אהב, כל כך נתן אמון, ולכן הוא כל כך נפגע.

מצליחה להבין את הכאב? את הפגיעה? את החלק שמתקשה להרגיש שוב כאילו כלום לא קרה?

ציינת נקודה מאוד חשובה, בחיי זוגיות, יש את שלב ההתאהבות, השלב הראשוני בזוגיות שעם הזמן, החיים והשגרה הוא דועך ובמקומו תופסת אהבה יציבה וחזקה, אך גם שגרתית.

אומנם יש בזה כביכול פחות קסם, כי ההתלהבות הראשונית יורדת, אך בין בני זוג כאשר קיים קשר טוב של אהבה, כבוד, חברות אמת, הדדיות וכד' האהבה נהיית עמוקה יותר ויותר, אמיתית יותר, בריאה ויציבה יותר.

אז כן, זה גם קצת עלול לאכזב, שאין את ההתלהבות וההתרגשות כמו בהתחלה, אך כשמבינים את מהות הקשר והזוגיות, מבינים כמה האהבה בהחלט קיימת ואף מתעצמת, אך לובשת צורה שונה.

ועם כל זה את רוצה זוגיות טובה, קשר קרוב, חם ואוהב. את בעיקר רוצה להחזיר עצמך את הביטחון והבהירות, את האמון המושלם בבעלך, אהובך.

ולמרות שפתחת שוב את העניין, ושאלת את עצמך וביררת מולו ומולך, מה את מרגישה וחושבת, ועדיין, הלב מכווץ, מתנגד ובעיקר לא כל כך מרגיש.

ואת מרגשת, כי בתוך כל זה, את בוחרת להתרכז ברגשות הטובים שכן יש לך כלפיו, למרות שלעיתים זה מרגיש לך מאולץ, ואת מזכירה לעצמך פעם אחר פעם מה הטוב שבו, מה הנקודות שגרמו לך לבחור בו, להינשא דווקא לו.

הדגשת שלעיתים זה מרגיש שאת מנסה בכח לשכנע את עצמך. חושבת שאת עצמך שכנעת, את מדברת על הראש שהשמיע ושמע, קיבל מענה והתקדם הלאה, אך הלב לא השתכנע עדיין… אז אולי את מנסה פשוט לתת גם לתחושות הלב ביטוי, אולי החלק ההגיוני של הראש מנסה להדביק את החלק הרגשי של הלב בתחושות, ואולי זה ממש לא בכח. זה בהגיון בריא. הרי נפגע לך האמון ואת אוהבת אותו כל כך ורוצה זוגיות טובה, אז וודאי שתעשי הכל כדי להחזיר את האמון בבעלך. באיש שבחרת להנשא עימו מתוך אהבה, לאיש שבחרת להקים עימו את ביתכם. וזה חשוב לך!

וזה מה שאת עושה בשכנוע העצמי הזה.. כמה מרגשת את. כמה לא מוותרת. כמה כח של סליחה והתפתחות יש בך. מרגשת.

אך כאן ישנה נקודה חשובה שחשוב שנבין. יש הבדל מהותי בין סליחה לבין החלמה, אומנם בראש סלחת ואף התקדמת הלאה, אך בחלק הפצוע הפנימי והעמוק, את עדיין זקוקה להחלמה, הסליחה היא שכלית וההחלמה רגשית.

סליחה יכולה לקרות ברגע, החלמה היא תהליך שיכול לקחת זמן, וזמן רב.

ובואי נשאל שאלה מהותית וחשובה כל כך, מה הלב שלך מנסה לומר לך כאשר הוא מרגיש מרוחק, פגוע, ומתקשה לסלוח? האם הוא מנסה להגן עליך ממשהו? אולי את שוב פוחדת לתת אמון ולהיפגע?

מה את צריכה מעצמך, ולמה את זקוקה מבעלך כדי לחוש בטוחה יותר בקשר, באהבה בניכם, כדי להגיע לידי החלמה לאחר ערעור הקשר והבסיס הבטוח?

עכשיו יקרה, בואי נחשוב יחד על עצות שיכולות לסייע לך איך למלא את עצמך בטוב, דווקא אחרי שהסערה נגמרה, כי את רק רוצה להפסיק ולחשוב על מה שהיה בניכם.

אנסה להעלות מספר נקודות שאולי יוכלו לסייע לצאת מהמצב הזה. הלוואי, תקראי אותן רק אחרי שענית את התשובות לשאלות הקודמות, רק אחרי שהבנת מה קורה לך, למה את זקוקה, טוב יקרה?

• חשבת אולי על טיפול? אולי חשוב שתפנו לטיפול זוגי, לפתוח את הפצע שעדיין יושב עליך, את הנקודה שגרמה לריחוק, לקושי באהבה שלך כלפיו? אולי בטיפול טוב תוכלו לפתוח את הסיפור לעומק, להבין מה קרה לו בתוך זה, מה הצורך שלו, אך בעיקר להבין מה קרה וקורה לך בתוך הסיטואציה הזו, מה הצורך שלך כרגע? למה את זקוקה ממנו כדי להחזיר מעט את האהבה האבודה, את הביטחון,  ואולי קודם לבדוק האם זוהי נקודה שיש עליה סליחה? שאת מסכימה גם בלב, ולא רק בראש לעבור עליה על סדר היום, לנקות ולעבור תהליך של סליחה והחלמה?
• ביקשת איך למלא את היומיום על מנת להתקרב אליו יותר, לחוש את האהבה. אחרי המעשים נמשכים הלבבות- כשאנחנו רוצות להרגיש משהו והוא לא מגיע מהמקום הפנימי, לעיתים נדרש לעשות פעולות חיצוניות על מנת להצית רגש מסוים.

אולי אפשר במחוות קטנות במהלך היום, ככה, בין לבין, להכין לו משהו קטן, לצרף מכתב עם כמה מילים, לשלוח הודעה מחממת לב, להתקרב במגע פיזי שעושה לך טוב, אולי משהו מזה יקרב גם בפנים?

לא ציינת איך נראה הקשר ביום יום והאם הנקודות הללו קיימות או שהן גם נפגעו במהלך הקושי הספציפי הזה, אך יתכן שאם תשימי לב ותתכונני במטרה להחזיר את הרגש כלפיו, תרגישי שזה ממלא אותך, אל מולו, גורם לך לרצות עוד ועוד להתקרב, והלוואי גם לאהוב יותר.

• כאשר אדם חווה משבר, המח נוטה לעיתים לראות את החלקים הפחות טובים, הוא נוטה לסרוק את הרע שקיים. ויש לאמן אותו מחדש על מנת לתזכר את החלקים הטובים. אז כן, ציינת בשאלתך שאת מנסה להתמקד בטוב שיש בו. אולי תהפכי את הניסיון למצוא בו טוב לתרגיל שאת עושה עם עצמך כל יום באופן קבוע, נניח בשעות הערב? 3 דברים טובים שיש בבעלך, או דבר אחד טוב שחווית איתו במהלך היום.
• ואולי כדאי לנסות לייצר חוויות חדשות, חוויות שלא היו עד כה. חוויות שיכולות להצית מחדש את אש האהבה, לצאת לבילוי חדש, מסעדה שלא נכחתם בה, או כל בילוי אחר ששתכם אוהבים, שיכול לייצר חוויות חיוביות חדשות ומשותפות.
• ועוד משהו חשוב, כתבת ששיתפת אותו, הוא יודע גם כעת באיזה נקודה את עומדת אל מולו? לעיתים כשפתרנו נקודה כואבת אל מול האדם שמולנו, והוא התקדם, אך אנחנו עדיין תקועים עם הכאב והפגיעה, זוהי תחושה שיכולה לייצר חיץ בניכם, אולי חשוב לפתוח את הנושא שוב, בצורה עדינה ורגישה, במקום משתף ולא מאשים חלילה, רק משפט כמו: "אני שמחה שפתרנו בטוב את העניין.. אך אני שמה לב שללב שלי לוקח זמן יותר, הוא צריך עוד קצת להתאושש, אני מאוד רוצה להתקרב אליך מחדש, זה ידרוש סבלנות משני הצדדים, אני צריכה אותך איתי בזה", שיתוף מסוג זה יכול לגייס אותו להיות איתך בתוך הסיטואציה ברגישות, ללא תחושת אשמה, וכבר אמירה כזו, כאשר בצד השני ישנה הבנה, יכולה לייצר קירבה רגשית.

מקווה שהצלחת להתחבר ושתצליחי לצאת מהמצב הזה בנחת ובסבלנות,

ובעיקר מאחלת לך שתמשיכי להיות קשובה ללב שלך,

לא לוותר על הזוגיות שלכם ולדעת שאת ראויה לאהבה אמיתית,

מאמינה שעוד תגיעי אליה. עוד תגיעו אליה יחד. ובזכותך אישה יקרה.

בהערכה רבה,

אלישבע ר.