שואלת נכבדה מאד.

אני מוכרח לציין שדברייך עוררו בי התרגשות רבה. יכולת חיפוש האמת, והמוכנות להשקיע זמן בחיפוש על שאלות, כמו הרצון למצוא תשובות מבוססות, הינם מעלות מיוחדות וחשובות מאד ככלל, ובנושאי היהדות בפרט.

אקדים ואומר שאין שאלה מטופשת. כל שאלה המטרידה את מוח האדם הינה חשובה. יתכן שתשובת השאלה הינה פשוטה, אולם אין זה מפחית ממעלת השאלה מאומה.

בדברייך כללת שני שאלות. מהי מטרת הבריאה, ומיהו היוצר הראשון שיצר את הבורא.

לא ניתן במסגרת זו לענות בפירוט על שני שאלות אלו. כל שאלה מצריכה דיון לכשעצמה. אנסה בכל זאת לתמצת ולהציע כיווני מחשבה, שיועילו בהמשך החיפושים.

העיקר השלישי מעיקרי האמונה של הרמב"ם, הינו שהבורא יתברך אינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף. אמירה זו באה לבטא מסר חשוב ויסודי והוא, שכל מה שאנחנו מכירים בחושינו ובשכלנו על הטבע, אופן פעולתו, צורתו, תכונותיו, אינם קיימים בנוגע לבורא בעצמו.

למשל, כאשר מתארים את הבורא כ'אין סוף', אין הכוונה בביטוי זה לתאר אורך גדול שאינו נתפס במספר, אלא ביטוי זה בא לשלול את מושג הגבלת המרחב מהבורא.

ממילא, כל ההנחות שלנו [הנכונות] שלכל דבר קדמה יצירה, מתייחסים לברואי העולם, המוגבלים בזמן ובמרחב. מה שלא ניתן להיאמר על הבורא שאינו נתפס במערכת התפיסה הרגילה, עקב אי תלותו בהם כלל.

אך למרות אינסופיותו של הבורא אין הוא יכול להיות נותן ומקבל בו זמנית [כלומר אין ביכולת אינסוף לא להיות אינסוף], ועל כן רצה הבורא לברוא עולם שבו יכולת הנתינה וההטבה שלו יבואו לידי ביטוי מלא, ועל כן הוא יצר את העולם.

קשה מאד לתאר מצב של ריק מוחלט, היעדר בריאה, ולכן התורה עצמה מקצרת בתיאור המצב שקדם לבריאה. אצל חכמינו במשנה בחגיגה (תחילת פרק שני) מבואר שאסור להתעסק בסוגיות אלו יותר מדי, עקב מורכבותם הרבה, טמונה סכנה רוחנית בעיון ממושך בהם.

הגמרא מציינת על ארבעה מחכמי ישראל שנכנסו לפרדס החקירות, ורק רבי עקיבא יצא בשלום. שלשת חבריו האחרים, אחד יצא מחייו, ואחד יצא מדעתו, והשלישי יצא מדתו.

יותר חשוב לשאול את עצמנו מהי מטרת חיינו האישיים. התשובה לשאלה זו הינה תועלתית יותר [למשל פרויקט חיים מסוים וכדומה], ומביאה את האדם למסקנות טובות ובונות יותר, מאשר העיסוק בפילוסופיה שכלתנית, שאיננה חותרת לשיפור האדם, אלא רק בעיסוק מופרז בבורא שבו השגתנו לעולם לא תהיה מושלמת.

מרבית פילוסופי יון שהיו אנשים בעלי שאר רוח, לא הצליחו להשפיע על התושבים להיות טובים יותר. בניגוד לחכמי ישראל שהתעסקו בשאלות פילוסופיות, אך שמו דגש חשוב על שיפור האישיות ועל מציאת מטרת בריאתם בעולם.

אקווה שעזרתי בכיוון החשיבה, ואשמח לסייע בהמשך [גם בחיפוש מקורות].

איחולי הצלחה.

בניהו.

[email protected]