בת לחוזרת בתשובה, הורי גרושים ואמא שלי חזרה בתשובה בתשובה כשהייתי בת 12, גדלתי אפשר לומר בבית חילוני.
כשאמא חזרה בתשובה זה יצר לי אנטי לגמרי, אפשר לומר שהגדרתי את עצמי אתאיסטית, סלדתי מדת, גם כמובן מהמקום האישי שלי וגם מבחינה תפיסתית זה נגד את הדעות שלי וראיית העולם.
אני מגדירה את עצמי אדם מאוד שכלי וריאלי, אני מאוד סקרנית ואני אוהבת לחקור ולבדוק על נושאים שמעניינים אותי, ותמיד פניתי למדע, אינטרנט, כדי לבדוק דברים, או לענות על שאלות שעלו לי. אף פעם לא חשבתי שיהיה מצב שאני אתעניין בדת או באמת אהיה חרדה מבורא עולם.
אפשר להגיד שתמיד הייתה לי את התחושה החזקה שיש בורא לעולם, בתקופה האחרונה התחלתי לחפש תשובות לכל מיני שאלות שהיו לי, הרגשתי שהעולם עובר שינויים לא טובים, ודרך הרבה חקירה מתוך רצון אמיתי להגיע לאמת ולסוד הדברים איך שהוא הגעתי שוב לדת.
אני מגיעה ממקום שמחפש שינוי ובאמת רוצה לקבל תשובות שמניחות את הדעת. וכמובן שאם אפשר מתבססות על כתובים…
ההקדמה הייתה חשובה בשביל להעביר פואנטה, זה לא פשוט לעצור את החיים ולשאול שאלות קיומיות כמו "למה אנחנו כאן?" ומה תכלית הקיום, אבל זה באמת המקום שאני מגיעה ממנו.
אז אני רוצה להעלות שאלה שהגעתי אליה בסופו של דבר, אם אני מצליחה להכיל ולהבין שקיימת מציאות שיש בורא לעולם, ושהוא טוב, ורוצה שיהיה טוב.
למה הוא עושה את זה? מה התועלת האישית? מה התכלית לכל הבריאה הזאת?
אם אנחנו מניחים שלכל יצירה יש יוצר, שזה אחד ההסברים הטובים ששמעתי ביהדות ואמונה, אז האם זה לא אומר שגם לאלוהים יש יוצר?
אודה לתשובה מנומקת ומפורטת!
מקווה שזה לא שאלה מטופשת.