לכבוד השואל היקר

אני מאוד מתפעל שאכפת לך ויש לך לב חם לדברים שבקדושה ובמיוחד שזה גורם לך צער גדול.

לפני הכל אני רוצה לספר סיפור קצר ששמעתי על הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל.

פעם באו לביתו זוג בעלי תשובה עם ויכוח שהתעורר בניהם. הבעל טען שאשתו הולכת בלי כיסוי ראש כלל וזה מקשה על תהליכי החזרה בתשובה שלהם. מצד שני האשה טענה שהיא לא מסוגלת ללכת עם כיסוי ראש. הם באו ושטחו את טענותיהם בפני רבי שלמה זלמן. להפתעת הבעל אמר לו רבי שלמה זלמן שאשתו צודקת, הוא לא הבין איך פוסק הדור יאמר לו דברים כאלו? הסביר לו רבי שלמה זלמן, איך אתה מסוגל לדרוש מאשתך ללכת עם כיסוי ראש בלי להבין מה עובר עליה, איך היא מרגישה, כמה זה קשה לה? אחרי שתבין טוב את ההרגשה שלה והיא תבין שאתה באמת מבין אותה רק אז תוכל להתחיל לדבר איתה על זה. באותו הרגע האשה פרצה בבכי ואמרה סוף סוף יש מישהו אחד שמבין אותי…

אם עדיין התשובה של רבי שלמה זלמן לא מספיקה לך, ניגש לעצם השאלה.

אני מתנצל מראש, יכול להיות שלא קראתי נכון את הסיפור, אני לא מכיר את היחסים ביניכם איזה סוג אנשים אתם ועוד הרבה שאלות לכן אני כותב בצורה כללית מאוד ויכול להיות שזה לא קשור למקרה האישי שלך. אבל קצת הפריע לי בנוסח השאלה שמיד עברת לדבר על החיסרון של אשתך בלי לציין את המעלות שלה… עוד דבר שהתייחסת למה שעובר עליך כצער ומה שעובר עליה כקושי, אולי היא נמצאת בצער ואתה נמצא בקושי והתמודדות?

מהי צניעות?

אמנם כאן זה לא המקום לדיון הלכתי, אבל חשוב להדגיש שצניעות היא בעצם מידה טובה וכידוע מדברי הרמב"ם שתורת המידות משתנה בין אדם אחד לחבירו, יכול להיות שדבר שאצל אחד זה גאווה ואצל השני זה מידה טובה, לכן גם שייך שדבר אחד מתפרש כחוסר צניעות אצל אחת ואצל השנייה זו צניעות, תלוי במקום שהיא גדלה במקום שהיא גרה ונמצאת ועוד הרבה פרטים.

מלבד זאת גם בדברים שהם אסורים מעיקר הדין יש כמה דעות בפוסקים א"כ כל דבר ששנוי במחלוקת אי אפשר לבוא בטענות עליה.

דמיון מול מציאות

אם באמת הגעת למסקנה שמדובר כאן באמת בחוסר צניעות בסיסי. השאלה היא מה המקום שלך כבעל ביחס לאשתך?

יש סוג של נישואין שכל אחד מבני הזוג התחתן עם דמות דמיונית בלי קשר למציאות, אבל אחרי החתונה הוא מגלה פתאום שהדמיון שלו לא היה קשור למציאות אז הוא מנסה לשנות את הדמות האמיתית לדמות הדמיונית שלו. קוראים לזה מיטת סדום, לקחת אדם ולהתאים את הגודל שלו לפי מה שנוח לי.

כך גם בנוגע לעניינו אם התחתנת עם אישה שלא הקפידה כל כך על צניעות איזה טענה יש לך עליה? גם אם היא הייתה צנועה ואחר כך הפסיקה להקפיד א"כ זה עסק בינה לבין הקב"ה, אפשר כבעל לנסות לכוון ולהדריך בדרך ישרה אבל בשום אופן אי אפשר להכריח את השני להיות כמוני!

הלכה הכלה וכבוד

אם אני מעוניין להשפיע על השני לטובה קודם לכל אני צריך להכיל אותו, לקבל אותו כמו שהוא.

כך גם בהלכה היחס בין איש לאשתו מבוסס דבר ראשון על כבוד, הבעל צריך לכבד את אשתו כמבואר ברמב"ם. השאלה היא איך הבעל מכבד את אשתו? האם הוא מושיב אותה בראש השולחן בשבת? או שמדובר כאן על סוג אחר של כבוד?

שמעתי וכך גם כל מי שראה בית שיש בו שלום יראה מיד שיש בבית אוירה של התחשבות, אם בעל מכיר את הרצונות של אשתו ולא רק מכיר אלא גם מבין אותם מזדהה איתם ותומך בהם, זה יוצר אוירה של התחשבות וכבוד. שום צד לא מנסה להכריח את השני אלא אדרבה כל אחד מנסה להבין את השני ולכבד אותו.

במקרה כזה נדיר למצוא עימותים בנושא צניעות ובכל נושא אחר, כי כל אחד מבין את השני ויודע ללכת בקצב שלו ולפי הכוחות שלו ולא מנסה להכריח את השני ללכת בדרכו. כך כל אחד מתקרב אל השני עד שבסוף לאחר תקופה של שלום וכבוד הכל מסתדר.

הדרך הישרה היא לדבר על הדברים אבל חלילה לא מתוך תסכול וכעס אלא רק מתוך אהבה וידידות מתוך הקשבה פעילה שכל אחד מקשיב לשני ומבין אותו, וגם השני מרגיש שמבינים אותו, כך אפשר להגיע להבנה הדדית ולא לתסכול. אם חסר באהבה או חסר בגילוי האהבה וכבוד כל מה שתגיד תמיד יתפרש כחוסר אהבה ולא כתוכחה שבאה לעזור.

אני מקווה שמתוך אהבה וכבוד הדדיים תצליחו להגיע יחד אל הדרך הישרה הטובה לשניכם. הרבה אושר והצלחה.

בברכה

יוסי

[email protected]