שלום יקירה,

כל כך נעים לקרא את פנייתך, את משדרת הערכה עצמית, כוחות התחזקות, רצון להתעלות, מודעות עצמית וכנות מופלאה.

אין לי ספק, שבליל הכישרונות והתכונות שחנן אותך השם, מזמינים המון מחמאות והערכה להיותך את.

אני רוצה לציין שקבלת מחמאות, פרגון ומילה טובה, בכוחם לחולל קסמים על כל מי שמוכן לקבל אותם, מאמין בכנות המילים, במשמעותן וברצון המפרגן להיטיב עם המפורגן.

ואם זה ללא קשר לביטחון עצמי או להיעדרו, זה דיון מעמיק ופורה בפני עצמו, ולא כאן המקום להעמיקו.

את מבקשת עצה, ואם הבנתי נכון, את מעוניינת לא להיות מושפעת כל כך ממחמאות שאת מקבלת מאותו בחור בעבודה בפרט ומגברים בכלל,

ולכן, אני מאמינה ויודעת, שהתחלת שינוי אמיתי בתחום החשיבה, התפיסה והרגש מתחיל במודעות.

מודעות לכח המניע ומפעיל אותי ברמת ההתנהגות וברמת המחשבה.

אני שואלת את עצמי, מה גורם לבחורה עם כל כך הרבה מעלות, שמכירה בהן, להרגיש מושפעת, עד "כלואה" במחשבות אודות אותם מחמיאים, גברים.

האם בעברך, קיבלת מחמאות מנשים? האם גם חשבת כל הזמן על אותן מחמאות?

אם כן, למה זה הרגיש לך יותר נכון וטבעי? שכן לא ציינת בפנייתך אודות תופעה שכזו.

ואם לא, האם לא היו בסביבתך נשים כלל? או שמא הן אינן שמות לב למה שגברים שמים לב?

או האם בכלל מדובר בקשב שלך שמתעורר לפי סוג המחמיא?

אני באמת איני יודעת,

אבל מניחה, שבאופן טבעי, כפי שברא אותנו בורא עולם, ישנה משיכה חזקה, באופן כללי בין גברים לנשים, ולכן גדרו גדרים סביב הנושא חכמנו ז"ל.

אם ככה, זה טבעי, לא?

אז למה זה מטריד אותך?

האם זה נתפס בעינייך כלא צנוע, שייך, מתאים לתפיסת עולמך התורנית?

האם יש לך חלק במחול המשותף הזה של נכונות לקבלת המחמאות מצד אחד, ורגשי אשמה מהצד השני?

ואם זה לא רגשי אשמה, אז מה כן?

אילו מחשבות עוטפות אותך בעת קבלת המחמאה ולאחר מכן,

האם את מפליגה בדמיונות למחוזות אסורים? או בכוחך להבחין בין עיקר וטפל, הלכה ופריצת גדר.

התרשמתי משאלתך, שאת מסוגלת לאסוף את עצמך, להתנהג כאילו המחמאות אינן מחלחלות עמוק ומשפיעות, ואת עושה מאמצים לשדר כלפי חוץ "עסקים כרגיל",

כמה זמן לדעתך את יכולה להמשיך עם עבודת המידות הכל כך שואבת הזו, ברור לי שזה קשה מאוד, ולכן, חשוב לי דווקא להביא לידיעתך, למרות שאני מלאת תחושה שאת כבר יודעת ומבינה, אבל בכל זאת, בספר משל"י כתב שלמה המלך, החכם באדם,

כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם,

כפי שהבחור מרגיש ומשדר, גם את משדרת את הרגשותיך.

לאן זה יכול להוביל?

מפנייתך אני מבינה שאת אינך נשואה ואני יוצאת מתוך נקודת הנחה שאת טרם נישאת לבחיר ליבך,

ולכן, אני מציעה תחילה להכיר את מעמקי הנפש שלך, ללמוד להבין את החלקים הברורים יותר וברורים פחות, שמניעים אותך לאינטראקציה המורכבת הזו עבורך, בשלב זה בחייך, בפרט שאת מציינת שאת מתחזקת לאחרונה.

עשה לך רב והסתלק מן הספק,

אולי השלב הבא, אם לא השלב הראשון,

זה לשאול דמות תורנית שמוסכמת עלייך כיצד לנהוג באותה מסגרת עבודה,

ואם הוא כל כך משפיע עלייך, והתחושה שלך מטרידה ואינה מאפשרת לך לנהוג בטבעיות ראויה לבת ישראל כשרה,

כדאי לשתף דמות תורנית שאת מרגישה שיכולה להבין אותך, את הקושי והמורכבות, ותקבלי הכוונה כיצד ואם בכלל לפעול באופן מסויים במסגרת מקום העבודה שלך,(אם תרצי אפשר לרב במסגרת אקשיבה)

ואני כולי תפילה, שהשם יתברך, יתקנך בעיצה טובה מלפניו.

בהצלחה.

שירה ח.

[email protected]>