שלום לך יקירה,

העובדה שהדילמה הזו מעסיקה אותך מראה על אצילות ועדינות נפש. כל הכבוד לך!

את מתארת מצב בו מצד אחד את חשה: "לא נעים לקחת כסף על שהייה עם סבתא"

ומצד שני: "הדודים הבהירו לי שאקח למרות שלא רציתי, וגם ביקשו שלא אספר להורים כי הם לא יסכימו שאקח".

בעיני אין דבר רע לקחת כסף מאנשים שיש להם והם החליטו לתת לך זאת במתנה. ובכלל, יש מקרים בהם לקחת מאחרים זו מצווה; לקיחה טכנית מאדם היא לפעמים בעצם נתינה עבורו כי כך הוא מרגיש עם עצמו טוב ונח על שהוא לא נזקק למתנת חינם. מאד יכול להיות שכך הסבתא/הדודים מרגישים יותר טוב ואז את בעצם מקיימת מצווה כפולה: את גם שוהה עם סבתא, גם נותנת לה תחושה שהיא מועילה לך וגם נהנית מהכסף. למה לא?

ולמרות כל הנ"ל מפריע לי שהדודים גם הציבו לך פיתוי כה גדול וגם ביקשו ממך להסתיר זאת מהורייך. יש הבדל עצום בין לתת מתנה גדולה, או אפילו גדולה "מידי", לבין לכפות על בת שמונה-עשרה להסתיר דברים וכספים מהוריה. יש פער גדול בין דילמה של: "לקחת או לא לקחת מסבתא הטובה?" לבין דילמה של: "להסתיר ולשקר להורים" כי הסתרה ושקר הם הרבה פעמים סוג של מלכודת דבש.

אמנם הדודים מלאי נדיבות וה"כפייה" נעשית באמת מתוך אהדה, אבל ברגע שאת נדרשת לשקר, וללכת לא רק בניגוד לאמת הסובייקטיבית שלך אלא לאמת האובייקטיבית מול הורייך, לדעתי זה מפסיק להיות תמים ולכן – כדאי לחשוב על כך שוב כי מעט מאד פעמים הסתרה מההורים כדאית ומשתלמת לטווח ארוך.

ציינת שדודייך אינם דתיים. למה זה רלוונטי? אם את בטוחה שזה לא נעשה מתוך רצון לגרום לך ללכת בניגוד לחינוך של הורייך ולמקום ממנו את באה, אז מה זה משנה אם הם דתיים או לא? לדעתי העובדה שכתבת זאת מראה שאולי כן יש בך חשש שמא זו לא רק נדיבות לב אלא אולי בתת המודע שלהם כן יש בהם רצון קטן ונסתר להוכיח ש"הנה, זו הוכחה שגם ילדים של חרדים מסתירים מהם דברים" או משהו כגון זה (אחרת, מה מפריע להם לדבר על הנושא עם הורייך בגלוי ו"לכפות" זאת עליהם ברוח טובה? למה לפתות ולדחוף אותך לשקר ולהסתבך עם עצמך?).

אז תכל'ס, מה לעשות?

הבחירה בידייך ואף אחד לא יכול להחליט ע"כ במקומך. נסי לחשוב מה תחשבי על הסיפור בעוד עשרים שנה ולכי עם האינטואיציות שלך.

בהצלחה ובהערכה רבה!

יעל ר.

[email protected]>