The Butterfly Button
לקבל כסף על מצווה?

שאלה מקטגוריה:

שלום רב,
לפני כשבועיים ביקשו ממני קרובי משפחה (יש לציין שלא דתיים) לבוא ולישון עם סבתא רבא שלי בזמן שהם מטיילים בח”ול, הסכמתי כי ראיתי בזה הזדמנות להכיר אותה יותר ולבקר אותה ולעשות מצווה. ישנתי אצלה כמעט שבוע וזה הצריך שאקח מזוודה ואעבור לעיר שלה. לא הייתה לי בעיה עם זה בכלל. כשהם חזרו הם הביאו לי מעטפה והבהירו לי שאקח למרות שלא רציתי להסכים. לקחתי כי לא היה לי נעים ואחרי זה גיליתי שיש בה הרבה כסף. ועכשיו לא נעים לי בכלל כי אני לא מרגישה שעשיתי מצווה וזה מרגיש לי לא טוב. רציתי לתרום את זה אבל כשאמרתי את זה לסבתא רבא שלי היא לא רצתה לשמוע בכלל והבהירה שאקח לעצמי.

אני לא יודעת מה לעשות, כי אני יודעת שהם לא יסכימו לקחת את זה והם גם ביקשו שלא אספר להורים כי הם יודעים שהם לא היו מסכימים שאקח.

תודה מראש

תשובה:

שלום לך יקירה,

העובדה שהדילמה הזו מעסיקה אותך מראה על אצילות ועדינות נפש. כל הכבוד לך!

את מתארת מצב בו מצד אחד את חשה: “לא נעים לקחת כסף על שהייה עם סבתא”

ומצד שני: “הדודים הבהירו לי שאקח למרות שלא רציתי, וגם ביקשו שלא אספר להורים כי הם לא יסכימו שאקח”.

בעיני אין דבר רע לקחת כסף מאנשים שיש להם והם החליטו לתת לך זאת במתנה. ובכלל, יש מקרים בהם לקחת מאחרים זו מצווה; לקיחה טכנית מאדם היא לפעמים בעצם נתינה עבורו כי כך הוא מרגיש עם עצמו טוב ונח על שהוא לא נזקק למתנת חינם. מאד יכול להיות שכך הסבתא/הדודים מרגישים יותר טוב ואז את בעצם מקיימת מצווה כפולה: את גם שוהה עם סבתא, גם נותנת לה תחושה שהיא מועילה לך וגם נהנית מהכסף. למה לא?

ולמרות כל הנ”ל מפריע לי שהדודים גם הציבו לך פיתוי כה גדול וגם ביקשו ממך להסתיר זאת מהורייך. יש הבדל עצום בין לתת מתנה גדולה, או אפילו גדולה “מידי”, לבין לכפות על בת שמונה-עשרה להסתיר דברים וכספים מהוריה. יש פער גדול בין דילמה של: “לקחת או לא לקחת מסבתא הטובה?” לבין דילמה של: “להסתיר ולשקר להורים” כי הסתרה ושקר הם הרבה פעמים סוג של מלכודת דבש.

אמנם הדודים מלאי נדיבות וה”כפייה” נעשית באמת מתוך אהדה, אבל ברגע שאת נדרשת לשקר, וללכת לא רק בניגוד לאמת הסובייקטיבית שלך אלא לאמת האובייקטיבית מול הורייך, לדעתי זה מפסיק להיות תמים ולכן – כדאי לחשוב על כך שוב כי מעט מאד פעמים הסתרה מההורים כדאית ומשתלמת לטווח ארוך.

ציינת שדודייך אינם דתיים. למה זה רלוונטי? אם את בטוחה שזה לא נעשה מתוך רצון לגרום לך ללכת בניגוד לחינוך של הורייך ולמקום ממנו את באה, אז מה זה משנה אם הם דתיים או לא? לדעתי העובדה שכתבת זאת מראה שאולי כן יש בך חשש שמא זו לא רק נדיבות לב אלא אולי בתת המודע שלהם כן יש בהם רצון קטן ונסתר להוכיח ש”הנה, זו הוכחה שגם ילדים של חרדים מסתירים מהם דברים” או משהו כגון זה (אחרת, מה מפריע להם לדבר על הנושא עם הורייך בגלוי ו”לכפות” זאת עליהם ברוח טובה? למה לפתות ולדחוף אותך לשקר ולהסתבך עם עצמך?).

אז תכל’ס, מה לעשות?

הבחירה בידייך ואף אחד לא יכול להחליט ע”כ במקומך. נסי לחשוב מה תחשבי על הסיפור בעוד עשרים שנה ולכי עם האינטואיציות שלך.

בהצלחה ובהערכה רבה!

יעל ר.

yaelrotenberg2@gmail.com>

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני ראויה להיות אמא אם אין לי כוח לילדים שלי?
אני נשואה ואמא ל4 ילדים בגילאי,2 8,6,4 . הנישואים שלנו ב”ה טובים אנחנו מאוד אוהבים אחד את השניה והזוגיות שלנו טובה . אני הולכת לכתוב דברים קשים אז סליחה מראש. אני מרגישה לפעמים שאני מצטערת שהבאתי 4 ולא הסתפקתי ב2 לדוגמא . אני מרגישה שהם מעמסה מעליי ואני עוברת גם...
אני לא מרגישה שאני רוצה להתחתן... יש לי בעיה?
אני בחורה דתיה חזקה, כך שבציבור שלנו כבר יחסית מקובל שבנות יתחתנו בגיל הזה(לצורך העניין כבר יותר מחצי מהכיתה שלי התחתנה…). הבעיה היא שתמיד הרגשתי שונה מאותן הבנות… כאשר כולן היו קושרות מטפחות, מקוות ומייחלות להקים משפחה זוגיות כבר מגיל קטן, אני לא הרגשתי את זה, הרגשתי שאני קטנה מידי,...
עד מתי לגור אצל ההורים?
היי, אני בת 26 רווקה וגרה עדיין אצל ההורים. לאחרונה קשה לי שאמא שלי מביעה יותר מידי את דעתה על החיים שלי, שמכתיבה לי מטלות לי מה שנוח לה ולא תמיד מעניין אותה אם קשה/פחות נוח לי עכשיו. אני מודעת לזה שהיא אמא שלי או שזה הבית שלה ואני אמורה...
למה אין לי בחירה על עצמי כאישה?
שאלה חשובה לי: ילדתי לפני חצי שנה, הרב שלנו התיר לי רק שנה למנוע. האמת שמאד קשה לי ,המעבר, להיות לאמא , להיות רק סביב התינוק , בלי זמן לטפל בבית לבשל , לעבוד בעסק , כאחת שלפני עשתה, ופעלה , והרוויחה ,בבת אחת להיות בבית ,( כן , גם...
הערכה עצמית נמוכה מסביבה קרובה
אשמח לשתף ויותר מאשמח לתשובה שתיתן לי מעט מנוחה כי אני משקיעה הרבה במציאת פתרון להבין ולעזור לעצמי. מאז שאני ילדה הייתה לי הערכה לא חיובית לגבי עצמי הנובעת מטעויות שעשיתי בילדותי (לא דרמתי) וכתוצאה מאלו הסביבה הקרובה (המשפחה) גרמה לי לחשוב שאולי אני לא הכי.. לא הכי חכמה, לא...
גיסתי חסרת גבולות!
מאז נישואיי לבעלי היחסים שלי עם אחותו היו מאתגרים. בגדול, לתחושתי אין לה גבולות בין מה ששלה לשלנו – כשהיא מתארחת אצלנו היא לוקחת חפצים בלי רשות, לא מנקה אחריה, וזה נהיה ממש מרתיח כשהיא למשל בודקת מי יותר גבוה – התינוק שלי או התינוק שלה ומותחת לי את התינוק...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן