The Butterfly Button
לקבל כסף על מצווה?

שאלה מקטגוריה:

שלום רב,
לפני כשבועיים ביקשו ממני קרובי משפחה (יש לציין שלא דתיים) לבוא ולישון עם סבתא רבא שלי בזמן שהם מטיילים בח"ול, הסכמתי כי ראיתי בזה הזדמנות להכיר אותה יותר ולבקר אותה ולעשות מצווה. ישנתי אצלה כמעט שבוע וזה הצריך שאקח מזוודה ואעבור לעיר שלה. לא הייתה לי בעיה עם זה בכלל. כשהם חזרו הם הביאו לי מעטפה והבהירו לי שאקח למרות שלא רציתי להסכים. לקחתי כי לא היה לי נעים ואחרי זה גיליתי שיש בה הרבה כסף. ועכשיו לא נעים לי בכלל כי אני לא מרגישה שעשיתי מצווה וזה מרגיש לי לא טוב. רציתי לתרום את זה אבל כשאמרתי את זה לסבתא רבא שלי היא לא רצתה לשמוע בכלל והבהירה שאקח לעצמי.

אני לא יודעת מה לעשות, כי אני יודעת שהם לא יסכימו לקחת את זה והם גם ביקשו שלא אספר להורים כי הם יודעים שהם לא היו מסכימים שאקח.

תודה מראש

תשובה:

שלום לך יקירה,

העובדה שהדילמה הזו מעסיקה אותך מראה על אצילות ועדינות נפש. כל הכבוד לך!

את מתארת מצב בו מצד אחד את חשה: "לא נעים לקחת כסף על שהייה עם סבתא"

ומצד שני: "הדודים הבהירו לי שאקח למרות שלא רציתי, וגם ביקשו שלא אספר להורים כי הם לא יסכימו שאקח".

בעיני אין דבר רע לקחת כסף מאנשים שיש להם והם החליטו לתת לך זאת במתנה. ובכלל, יש מקרים בהם לקחת מאחרים זו מצווה; לקיחה טכנית מאדם היא לפעמים בעצם נתינה עבורו כי כך הוא מרגיש עם עצמו טוב ונח על שהוא לא נזקק למתנת חינם. מאד יכול להיות שכך הסבתא/הדודים מרגישים יותר טוב ואז את בעצם מקיימת מצווה כפולה: את גם שוהה עם סבתא, גם נותנת לה תחושה שהיא מועילה לך וגם נהנית מהכסף. למה לא?

ולמרות כל הנ"ל מפריע לי שהדודים גם הציבו לך פיתוי כה גדול וגם ביקשו ממך להסתיר זאת מהורייך. יש הבדל עצום בין לתת מתנה גדולה, או אפילו גדולה "מידי", לבין לכפות על בת שמונה-עשרה להסתיר דברים וכספים מהוריה. יש פער גדול בין דילמה של: "לקחת או לא לקחת מסבתא הטובה?" לבין דילמה של: "להסתיר ולשקר להורים" כי הסתרה ושקר הם הרבה פעמים סוג של מלכודת דבש.

אמנם הדודים מלאי נדיבות וה"כפייה" נעשית באמת מתוך אהדה, אבל ברגע שאת נדרשת לשקר, וללכת לא רק בניגוד לאמת הסובייקטיבית שלך אלא לאמת האובייקטיבית מול הורייך, לדעתי זה מפסיק להיות תמים ולכן – כדאי לחשוב על כך שוב כי מעט מאד פעמים הסתרה מההורים כדאית ומשתלמת לטווח ארוך.

ציינת שדודייך אינם דתיים. למה זה רלוונטי? אם את בטוחה שזה לא נעשה מתוך רצון לגרום לך ללכת בניגוד לחינוך של הורייך ולמקום ממנו את באה, אז מה זה משנה אם הם דתיים או לא? לדעתי העובדה שכתבת זאת מראה שאולי כן יש בך חשש שמא זו לא רק נדיבות לב אלא אולי בתת המודע שלהם כן יש בהם רצון קטן ונסתר להוכיח ש"הנה, זו הוכחה שגם ילדים של חרדים מסתירים מהם דברים" או משהו כגון זה (אחרת, מה מפריע להם לדבר על הנושא עם הורייך בגלוי ו"לכפות" זאת עליהם ברוח טובה? למה לפתות ולדחוף אותך לשקר ולהסתבך עם עצמך?).

אז תכל'ס, מה לעשות?

הבחירה בידייך ואף אחד לא יכול להחליט ע"כ במקומך. נסי לחשוב מה תחשבי על הסיפור בעוד עשרים שנה ולכי עם האינטואיציות שלך.

בהצלחה ובהערכה רבה!

יעל ר.

[email protected]>

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מתוסכלת מהאפליות במשפחה ומהחיים שלי
אשמח מאוד לעיצה מה לעשות עם חיי שנראים לי ממש מתישים … אני בת 41 אמא ל7 ילדים, בבית בו גדלתי אפלייה זה צורת חיים הכי מקובלת ורצויה , אין שום בעיה להפגין אהבה לילד אחד ממש בגלוי ומהשני להתעלם, להזמין מישהו שבת אחרי שבת ומישהו אחר לא להזמין חצי...
לדווח או לשתוק?
אני בת 16 ויש לי משהו שמאד מפריע לי אני סובלת מהפרעה פוסט טראומה מורכבת שזה כולל ניתוק רגשי תחושתי חוסר זיכרונות מהילדות בעיות קשרים עם אנשים ועוד הרבה ולכל מי שהתבגר אצלינו במשפחה יש בעיה נפשית לאחותי הגדולה יש אנורקסיה ואז אני ואז אח שלי בן 15 הוא נראה...
דכדוך והתמודדות זוגית אחרי לידה
אני כמעט חודש אחרי לידה שביעית ב"ה, הלידה הייתה קשה מאד הפעם, סבלתי הרבה, וגם העיתוי של ערב פסח היה לא קל. חזרתי הביתה לימים של ערב חג, וכיוון שאין משפחה שיכולה לעזור, נעמדתי לגמור בישולים לחג. בעלי ניסה לעזור ככל יכולתו, אבל עדיין העבודה הייתה רבה. באופן כללי הזוגיות...
הפרעת אישיות וקשרים רעילים במשפחה
ראשית יישר כח על האתר החשוב והמועיל לנפש ולנשמה! שאלתי נוגעת באחות שלאחר שנים של קרבה וריחוק ויחסים לא בריאים איתה, הבנתי לאחר חקירה ובדיקה וקריאת חומרים בנושא שיש חשש גדול שמדובר בהפרעת אישיות נרקסיסיטית. היא היתה פוגעת בי רגשית במגוון צורות שהיריעה קצרה מלפרט אותן, היתה מניפולטיבית כלפיי וכשהתרחקתי...
קשה לי עם זה שההורים שלי גרושים
לפני מספר שנים הורי התגרשו ובאותם השנים הראשונות לא היה לי עם זה בעיה כיוון שהם אנשים גדולים וזה ההחלטה שלהם, גם לאורך כל הדרך ההורים שלי תמיד הזכירו לי שהם אוהבים אותנו (הילדים). אבל כרגע כל פעם שאני נזכרת שהם כבר גרושים…. אני לא מפסיקה לבכות ולקוות שזה לא...
איזה אבא אני אם אין לי סבלנות לתינוק שלי
רציתי לשאול אני מתמודד עם בעיה שאני לא מבין את השורש שלה וזה מסתכל אותי, ואשמח מניסיונכם לעזרה. אני נשוי ויש לי אישה טובה ב"ה וגם נולד לנו תינוק ראשון לפני חצי שנה אבל אני לא נהנה ממנו אני מרגיש שאני לא מספיק אוהב אותו ולא דואג לו ואין לי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן