The Butterfly Button
לקבל כסף על מצווה?

שאלה מקטגוריה:

שלום רב,
לפני כשבועיים ביקשו ממני קרובי משפחה (יש לציין שלא דתיים) לבוא ולישון עם סבתא רבא שלי בזמן שהם מטיילים בח”ול, הסכמתי כי ראיתי בזה הזדמנות להכיר אותה יותר ולבקר אותה ולעשות מצווה. ישנתי אצלה כמעט שבוע וזה הצריך שאקח מזוודה ואעבור לעיר שלה. לא הייתה לי בעיה עם זה בכלל. כשהם חזרו הם הביאו לי מעטפה והבהירו לי שאקח למרות שלא רציתי להסכים. לקחתי כי לא היה לי נעים ואחרי זה גיליתי שיש בה הרבה כסף. ועכשיו לא נעים לי בכלל כי אני לא מרגישה שעשיתי מצווה וזה מרגיש לי לא טוב. רציתי לתרום את זה אבל כשאמרתי את זה לסבתא רבא שלי היא לא רצתה לשמוע בכלל והבהירה שאקח לעצמי.

אני לא יודעת מה לעשות, כי אני יודעת שהם לא יסכימו לקחת את זה והם גם ביקשו שלא אספר להורים כי הם יודעים שהם לא היו מסכימים שאקח.

תודה מראש

תשובה:

שלום לך יקירה,

העובדה שהדילמה הזו מעסיקה אותך מראה על אצילות ועדינות נפש. כל הכבוד לך!

את מתארת מצב בו מצד אחד את חשה: “לא נעים לקחת כסף על שהייה עם סבתא”

ומצד שני: “הדודים הבהירו לי שאקח למרות שלא רציתי, וגם ביקשו שלא אספר להורים כי הם לא יסכימו שאקח”.

בעיני אין דבר רע לקחת כסף מאנשים שיש להם והם החליטו לתת לך זאת במתנה. ובכלל, יש מקרים בהם לקחת מאחרים זו מצווה; לקיחה טכנית מאדם היא לפעמים בעצם נתינה עבורו כי כך הוא מרגיש עם עצמו טוב ונח על שהוא לא נזקק למתנת חינם. מאד יכול להיות שכך הסבתא/הדודים מרגישים יותר טוב ואז את בעצם מקיימת מצווה כפולה: את גם שוהה עם סבתא, גם נותנת לה תחושה שהיא מועילה לך וגם נהנית מהכסף. למה לא?

ולמרות כל הנ”ל מפריע לי שהדודים גם הציבו לך פיתוי כה גדול וגם ביקשו ממך להסתיר זאת מהורייך. יש הבדל עצום בין לתת מתנה גדולה, או אפילו גדולה “מידי”, לבין לכפות על בת שמונה-עשרה להסתיר דברים וכספים מהוריה. יש פער גדול בין דילמה של: “לקחת או לא לקחת מסבתא הטובה?” לבין דילמה של: “להסתיר ולשקר להורים” כי הסתרה ושקר הם הרבה פעמים סוג של מלכודת דבש.

אמנם הדודים מלאי נדיבות וה”כפייה” נעשית באמת מתוך אהדה, אבל ברגע שאת נדרשת לשקר, וללכת לא רק בניגוד לאמת הסובייקטיבית שלך אלא לאמת האובייקטיבית מול הורייך, לדעתי זה מפסיק להיות תמים ולכן – כדאי לחשוב על כך שוב כי מעט מאד פעמים הסתרה מההורים כדאית ומשתלמת לטווח ארוך.

ציינת שדודייך אינם דתיים. למה זה רלוונטי? אם את בטוחה שזה לא נעשה מתוך רצון לגרום לך ללכת בניגוד לחינוך של הורייך ולמקום ממנו את באה, אז מה זה משנה אם הם דתיים או לא? לדעתי העובדה שכתבת זאת מראה שאולי כן יש בך חשש שמא זו לא רק נדיבות לב אלא אולי בתת המודע שלהם כן יש בהם רצון קטן ונסתר להוכיח ש”הנה, זו הוכחה שגם ילדים של חרדים מסתירים מהם דברים” או משהו כגון זה (אחרת, מה מפריע להם לדבר על הנושא עם הורייך בגלוי ו”לכפות” זאת עליהם ברוח טובה? למה לפתות ולדחוף אותך לשקר ולהסתבך עם עצמך?).

אז תכל’ס, מה לעשות?

הבחירה בידייך ואף אחד לא יכול להחליט ע”כ במקומך. נסי לחשוב מה תחשבי על הסיפור בעוד עשרים שנה ולכי עם האינטואיציות שלך.

בהצלחה ובהערכה רבה!

יעל ר.

yaelrotenberg2@gmail.com>

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

הבן הנשוי לא רוצה בקשר איתנו
הבן הנשוי שלנו בתקופה האחרונה הפסיק קשר איתנו ההורים נשוי כבר 3 שנים ומתחילת הנישואין התגלו קשיים עם כלתנו כשנולדה להם בת לא ניתנה לנו ההרגשה לגישה חופשית לנכדה- תמיד הגבילה אותנו אם זה בשעות ביקור וגם כשהיינו מגיעים היו התניות של זמן איכות איתו כי היא צריכה לישון (באמצע...
בעלי ואני רבים בצורה הרסנית
ראשית יישר כוח על הפלטפורמה החיובית הזאת. אתם עושים חיל וכיף שיש את האפשרות לפרוק ולקבל עצות אמיתיות מהלב. תודה. אתחיל ואומר שבעלי ואני ביחד כבר כ-16 שנים ואפשר לומר שגדלנו והתעצבנו מתקופת הנעורים ועד היום כאנשים בוגרים – ביחד. אני כבר כמעט ולא זוכרת את עצמי לפניו. עברנו המון...
אחות שממררת את חיי
תחילה, ברצוני להודות על הפלטפורמה הנפלאה הזו! מצוה ענקית! זמן רב מזה שברצוני לשאול על זה, אך היום קרה משהו שהביא זאת לראש סדר עדיפויותיי. בגדול השאלה שלי היא איך אני אמורה להתמודד במצב שה’ שלח אותי אליו והאם אני יכולה לגדול ממנו? אספר את הרקע, יש לי שני הורים...
המשפחה של בעלי חשובה לו יותר ממני!
אני ובעלי ביחד 4 וחצי שנים, התחתנו לפני שנה, אנחנו בזוגיות מאוד טובה, בריאה, חזקה ועם תקשורת פתוחה אך עדיין יש משהו מסוים שמאוד מפריע לי, בכל פעם שיש סיטואציה שקשורה במשפחה שלו, אני מרגישה שלא משנה במה מדובר הוא תופס את המקום שלהם ומגן עליהם בפניי שלא לצורך, זה...
לידה- חוסר אונים ומצפון מול התינוקת
תודה על האפשרות לשאול שאלות!! מצחיק שעצם הידיעה שאפשר לשאול מרגיעה אותי, אני מתכננת מה אכתוב ואיך אולי תענו וזה כבר נותן לי תקווה ואור… הפעם תכננתי את השאלה כמעט חודשיים. אז ככה: השאלה שלי מתחלקת לשלושה חלקים: 1. חוסר אונים מול תינוקת וקושי בזיהוי צרכיה 2. פחד שלא מספקת...
איך להתייחס לאבא שמבקש מאיתנו הרבה בקשות?
אני רוצה להתייעץ בנוגע לאיך להתייחס לאבא: רקע כללי: אני השני מחמישה ילדים במשפחה, אני בן 21, ההורים גרושים, כולם גרים עם אמא (הבכור התחתן לאחרונה). אבא גר בעיר עם אישתו וללא ילדים נוספים. אמא ואנחנו דתיים לאומיים, ואבא התחרד(נהיה חרדי). יש לכולנו קשר טוב יחסית עם אבא ואנחנו נפגשים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן