יקרה!!

איזו מציאות כאובה את מתארת!! הלב ממש נקרע. לא יכולה אפילו לדמיין את הכאב הנורא הזה, של האיש שלך, שאת בוטחת בו, ואוהבת אותו, שאמור להיות נאמן לך, כשהוא פונה לחפש קשר ואינטימיות מאחרות, ומשתמש בך ע"י תמונות חשופות שלך ללא ידיעתך. איזו הרגשה חושפנית, בגידה וכאב.

ויחד עם זאת, הרגשה של חוסר בטחון. לא רק חוסר בטחון רגשי, אלא גם פיזי, כשקורה לעיתים והוא מאיים עליך פיזית או נוגע בך בצורה מכאיבה.

וכל זאת אחרי שעברתם תהליך מצמיח של טיפול זוגי, שקידם אתכם יחד למשך פסק זמן יפה.

כל כך מאכזב. כמעט תחושה של חוסר אונים.

הכאב הוא אכן כאב. תחושת הבגידה היא תחושה של בגידה. ומותר לך להרגיש כך. זה הדבר הכי טבעי בעולם. יחד עם הרגשת בלבול גדולה.

מה לעשות עכשיו? איך להגיב? מה לומר? לאן פניכם מועדות? מה יכול לעזור?

בואי ננסה לפרק יחד את הסיטואציה הקשה הזו, ולדלות כמה נקודות שיוכלו לכוון אותך הלאה.

קודם כל חשוב שתרגישי שאת מוגנת ולא מאויימת. במידה ואת מרגישה מאויימת פיזית דבר ראשון יש צורך למצוא דרך שתרגישי בטוחה ומוגנת. יתכן ונקודה זו אינה רלוונטית עד כדי כך, אך מכיוון שהתייחסת לאירועי מגע פיזי מכאיב אני חשה צורך להעלות זאת כבר בהתחלה. מוגנות וביטחון הם צרכים ראשוניים הישרדותיים שאי אפשר לעבור לסדר היום בלעדיהם.

שנית, תחושת הבגידה, הכאב, הכעס, הבדידות והדחיה, הן לגיטימיות ונורמליות כל כך.

אין צורך לנסות להתגבר עליהן או להצדיק אותו. תהיי איתך, עם התחושות שלך והרגשות הבריאים שלך, ותני לכאב מקום:

איפה הכאב מופיע בגוף, מה זה עושה לך, אילו תחושות גופניות עולות לך. ממש להסכים לקבל את גל הכאב האדיר הזה. ולהבין שזה מצליח לגעת באיזשהו פצע עמוק מאד שקיים בתוכך, ששולח הרבה כאב שצריך לצאת ממך ולהתנקז, עוד לפני שיהיה אפשר לחשוב מה הלאה, ולצמוח גם מתוך הקושי הזה.

יכול להיות שהכאב הזה ישחזר גם כאבים קדומים מהילדות שטמונים עמוק בלב. פשוט תנסי להיות עם עצמך במקום הזה, לתת לך יד, וחיבוק, ולנכוח בגל הזה מתוך הסכמה, עד שיעבור. כשנותנים מקום לכאב, אז אפשרי לראות מה זה מעורר בך ולאיזה כיוון ורצון זה מוביל אותך הלאה. מה היית רוצה לחוות, להרגיש, איזה יחס היית רוצה שיהיה ביניכם, איזו נאמנות ויציבות.

כלומר, תני מקום לעצמך, תתעסקי בך ולא בו ובשינוי שהוא צריך לעשות.

אחרי שתצליחי לתת לעצמך את המקום הזה, שהוא מקום שמבקש להירפא בתוכך, הייתי רוצה לנסות להפריד בינך לבין בעלך. אמנם הנפילה והאחריות היא של בעלך, אך שניכם מתמודדים יחד וגם לחוד. ואם הבורא שלח לכם את ההתמודדות הזו כאיש ואישה החיים יחד, יש פה הזמנה לעבודה אישית ומשותפת של כל אחד מכם, שיכולה להביא אתכם בס"ד לרמה גבוהה יותר של קשר וצמיחה זוגית.

פעמים רבות במקרים כאלו יש פגיעה בערך העצמי של האישה. העובדה שהבעל מחפש קשר וריגוש בצפיה בתכנים מיניים, או בקשר עם נשים אחרות, גורם לאישה לחוש שהיא לא בסדר, שהיא לא מעניקה לבעלה את מה שהיתה אמורה להעניק, שאולי משהו בה פגום ולא שווה. אך זוהי בעצם הזמנה לעבודה עצמית על מובחנות וערך עצמי בלתי תלוי באחר. עבודה על זהות עצמאית פנימית ואינדוודואלית שאינה תלויה במעשים של השני, אלא ערך עצמי שנובע ממי שאני. מהנשמה שבקרבי. מצלם האלוקים שבי. מהמעשים, מהתכונות היפות שלי, ולא מאיך שהשני תופס אותי או מתייחס אלי.

וממילא הצפיה בתכנים, או הקשרים שיש לבעל עם אחרות, הם לא משהו שהוא עושה לי, אלא משהו שהוא עושה לעצמו, עם כל הכאב. זוהי בחירה שלו בלבד.

יחד עם זאת למרות הפגיעה הקשה והכאב, במקרה בו האישה מנסה לקחת אחריות יתר על הבעל, והופכת להיות השוטרת והעוקבת אחרי הבעל והתכנים שהוא צופה בהם, או ההתכתבויות השונות שלו –  הנפילה הבאה כבר רשומה על הקיר, יחד עם האמון והקשר האינטימי שנפגעים עוד יותר.

מותר לכעוס, ולכאוב, ולהרגיש נבגדת ובודדה, וצריך גם לפתוח את הדבר ביניכם ולהגיד זאת, כפי שאכן עשית, ולא להישאר עם הכאב בלב. אך יחד עם זאת, נראה שבעלך זקוק לחמלה שלך.

חמלה אינה הסכמה למעשים, אלא היכולת לראות את הסבל שהשני עובר, יחד עם הסבל שאת עוברת. ונשמע שאכן שניכם סובלים, וזקוקים למענה מקצועי.

לפי תיאורך נשמע שבעלך נושא בתוכו כאב ראשוני של בדידות שגורם לו לחפש קשר אינטימי רגשי קרוב, שהוא אינו מצליח להתמודד איתו ולתת לעצמו מענה ברגעי כאב, והוא הופך להיות תלוי בך בצורה, שאם את אינך נגישה עבורו, הוא מחפש ומוצא בריחה לסיפוק מיני אינטימי רגשי שלא מצריך ממנו התמודדות ומאמץ זוגי. זהו פורקן רגעי, שלטווח ארוך מכניס אותו עמוק יותר לבדידות שממנה הוא בורח. במקום באמת לתת לו כוחות התמודדות ולהגיע לחיבור ולקשר האמיתי שהוא מחפש. ויתכן שזה מתפרץ גם באופן של אלימות כלפיך.

את מתארת שהייתם בטיפול זוגי שהצליח מאד, ושהיו לו השפעות יפות. חזרה לטיפול יכולה בהחלט לסייע לקשר ביניכם להתייצב שוב. יחד עם זאת, נחוץ לשקול טיפול אישי לבעלך בו יוכל לקבל כלים להבין את הכאב והצורך שלו שדוחף אותו לחפש קשר רגשי אינטימי מחוץ לחיי הנישואין, ובייחוד כשאת אינך נגישה לו, ולבנות יכולות שיאפשרו לו להכיל את הכאב ולתת מענים לעצמו בעת הצורך, מבלי לפגוע בך או בקשר ביניכם.

לא תמיד בני הזוג פנויים רגשית אחד לשני, אנשים עוברים תקופות ומשברים בחיים, גם הריונות ולידות משנים את היכולות והפניות הרגשית שלנו באופן זמני, ויחד עם הקשר הזוגי והחיבור האינטימי הרגשי, צריכה להיות לכל אחד מבני הזוג גם היכולת לעמוד באופן עצמאי ובלתי תלוי על רגליו הרגשיות שלו עצמו. במידה ואין זה כך יש צורך בעזרה חיצונית לשם כך.

האם בעלך יסכים להיעזר לשם כך? האם תוכלי לפתוח זאת מולו ברגישות, בעדינות, מתוך כבוד אמיתי וחמלה כלפיו? מתוך בקשה ולא מתוך דרישה? (בקשה היא עמדה נפשית של יכולת לקבל גם תשובה שלילית, לעומת זאת, דרישה היא עמדה שדורשת תשובה חיובית בלבד ומרחיקה ממני את השני)

בשאלתך את מרבה להשתמש בתיאורים קרובים ואינטימיים על בעלך, כמו: "הוא עדיין אהובי ויקירי. והאיש שלי. והאבא של ילדי, ןהבן אדם שאני פונה אליו עם כל שאלה קושי, או כאב", את כותבת שיש לכם ילדים ומשפחה ואינך רוצה לפרק אותה. יש עדיין חוטים רבים המחברים ביניכם באהבה, בקרבה ובחיבור למרות האתגרים שעומדים בפניכם. יש לכם יכולת מופלאה של שיח ביניכם, גם ברגעי כאב וקושי. שזו יכולת לא מובנת מאליה בכלל, שאת יכולה להודות עליה לבורא וגם לבעלך. "להרים" לו על מה שכן יש ביניכם ולטפח את הנקודות החיוביות הקיימות.

כל זוג חווה אתגרים בצורות שונות ומשונות, דרמטיות יותר ופחות, אבל כל זוג עובר דרך כאבים ואתגרים בדרך לצמיחה האישית והזוגית – לפעמים זה בחוסר התאמה בסיסית תרבותית או אישיותית, לפעמים זה מתבטא בקושי עם הילדים, לפעמים קשיים משפחתיים, או כלכליים…. כל זוג ומה שקצב להם בורא העולם שזיווגם בחסד וברחמים יחדיו על מנת שיגיעו לתיקונם השלם. נשמע שאת מוכנה לתת לבעלך את האפשרות לנסות לתקן, ולהגיע לעבודה זוגית משותפת שתוכל להזניק את היכולות של כל אחד מכם ויחד עם זאת את הזוגיות שלכם למקום חדש.

מותר לך לכאוב ומותר לך גם להגיד מה היית רוצה, מה את מבקשת ומייחלת שיקרה. מה שאת מבקשת זה הרי מה שגם בורא העולם מייעד לך ורוצה שיהיה לך. חיי הנישואין לא נועדו לסבל, אלא לחיבור, קשר ואהבה הדדית, שנראה כי יש לכם בהחלט אפשרות להגיע אל כל זאת בעבודה משותפת ואישית של כל אחד מכם. אל תחכו שהימים ימשיכו והעניין יסתדר איך שהוא, פנו לטיפול מקצועי, שיעזור לכם להגיע לצמיחה חדשה בזוגיות שלכם.

שולחת לך חיבוק חם, יחד עם תפילה מעומק הלב שהשם ינחה את דרכך, ותזכו לקום מהכאב הנורא הזה אל שמחה גדולה אהבה ואחוה רעות ושלום אמיתיים ביניכם,

בהערכה אין קץ,

גיטי