קטגוריה: תפילה

בערך שנה אחרי שהתחתנתי נודע לי שבעלי הפסיק להתפלל. כלומר- היה הולך בבוקר כאילו להתפלל. לאט לאט הפסיק לעשות כאילו. פשוט לא הולך, כאילו אין חיוב כזה! לא שחרית לא מנחה לא ערבית!! הייתי בהלם ולא ידעתי מה לעשות, אז התעלמתי, והנושא הפך למין טאבו. מאז אין כמעט תפילות! רק...

אני מרגישה ריקנות מטורפת ודוקא עכשיו באלול. תמיד כשרק הוא התקרב השתדלתי לשמוע הרצאות, להתחזק, להתקרב. והשנה משום מה?! ואני ממש פוחדת. זה אלול זה לא צחוק ראש השנה מתקרב ואני לא מרגישה שום יראה שום שריר לא זע לי בלב. מפחיד אותי רק לחשוב על זה. אני לא בדיוק...

אני בחור לא חברתי. בישיבה ובמסיבות עם חברים אני יושב בשקט ולא מצליח לשוחח. אני לא ביישן בכלל, פשוט אין לי מה להגיד ומה לדבר. אני עומד עם חברים, חושב ומנסה לפתוח את הפה, אבל פשוט אין לי שום דבר להגיד. מה אעשה? אני יושב בשקט, פשוט לא יודע מה...

אני לא מצליח למצוא את עצמי.....כבר לא מעניין אותי תורה ולא תפילות ולא כלום וזה לא העניין שאני לא עושה אלא שאני לא מרגיש שאני קשור או שייך לעבודת השם כאילו עוד אדם בעולם בלי מטרה עושה מה שרגיל לעשות בלי שום עניין (וחי כל פעם עם רגשות אשם על...

אין לי כוח ועניין להיות בישיבה ואין לי חשק ללמוד ולהתפלל זה לא מענין אותי ממטר לגמרי לא גם אני חדש בישיבה ולכן החברה מאוד קשה ועוד זה לא ישיבה רגילה אלא יותר שמאפשרים מותר רישיון וזה ולא מעירים על לבוש וכדו' אבל לא מעניין אותי שם כלום ובא לי...

אני סובל מדכאון ברמה בינונית שקשור (בתנודות שלו) לדת. אסביר. אני אדם חרדי העובד לפרנסתו וקובע עיתים לתורה. אני מתמודד עם קשיים מסוגים שונים במשפחתי - כלכליים, רפואיים ואחרים. אני מרבה להתפלל, ומעומק הלב. חלק מהתפילות נענות, אחרות, בנושאים מסויימים, כלל לא. זה מפתח אצלי לפעמים מחשבות על כך שבעצם...

מאז ילדותי ולמרות שנולדתי חרדית לא הורגלתי להתפלל מסידור אבא שלי היה תמיד אומר תתפללי בלב זה מספיק מה שהיה קורה שהייתי פותחת סידור פעמים בודדות בשנה וזה משהו שתמיד הציק לי אבל פשוט לא הייתי מסוגלת ליותר מזה לפני שנה לאחר עבודה עצמית החלטתי להתחיל להתפלל כל יום שחרית...

אני מאמין בהשם ובתורתו במאת האחוזים, וזאת לאחר בדיקה ודרישה, אולם, אין בי ולו לחלוחית של תחושת רוחניות, כשאני מקיים מצווה אני לא מרגיש כלום, אני מתכוון לאיבוד תחושה הבסיסית והראשונית של רגש וחשק כל שהם, אני מקיים מצוות כמעשה יבש ורציונלי לגמרי. למעשה זה גורם לאי קיום מצוות בסיסיות...

למעט תפילת שמונה עשרה ושמע ישראל אני לא מבין מה התועלת בפסוקי דזמרה, קרבנות וכו׳. אני יודע שרובם זה שבחים לבורא עולם. אבל כמה אפשר לשבח? ואיך אפשר לכוון בזה? מה תורמת קריאה מהירה של אותם מלים יום אחרי יום? בקצב הרגיל של התפילה בציבור רוב הקהל פשוט מקריא מהר...

התחלתי את התשובה שלי בהתבודדות וזה חיבר אותי יותר לדרך של אמונה מאשר לדרך שאני נמצא בה בפועל אני נמצא בישיבה חרדית לבעלי תשובה וכל מה שמלמדים שם זה כמה צריך ללמוד תורה אבל לפעמים אני מרגיש שהם הופכים את האמצעי למטרה ושרוצים לגרום לי לפספס את התכלית של הלימוד...