היי אני בת 22 יוצאת עם בחור בגיל 26 בחור ממש טוב חמוד מעניין חכם יש כמה דברים שמפריעים לי בפגישה הראשונה הוא אמר הרבה דברים שהיתי בשוק והיה לי ממש מוזר תחביבים ומשפטים מוזרים שהוא אמר אבל גם הרמה הרוחנית מפריע לי מאד הוא עובד רוב היום ולומד תואר...
אני בחורה בת 21 בשידוכים, ואני מקבלת הרבה הצעות על בחורים שמתנדבים במד"א, אני עצמי בלימודי סיעוד (אחיות) ובגלל זה יש הרבה אנשים שמורידים על זה בשידוכים ואני מבינה אותם לחלוטין, אבל כשמגיעה הצעה של בחור שבמד"א זה מסריח לי, אני ישר חושבת מה יש לבחור רווק לחפש במד"א במיוחד...
התחלתי ממש לאחרונה לשמוע שידוכים , ומאד מאד משנה לי החיצוניות , תמיד אני מבקשת קודם תמונה של הבחור אבל ממש עכשיו נפגשתי עם בחור שהיה נראה לי נחמד בתמונה וגם במציאות היה לי נחמד וזורם מאד בשיחה אבל מבחינה חיצונית אני לא מפסיקה לחשוב שיכול להיות מישהו שנראה יותר...
דבר ראשון תודה רבה לכל האנשים שמתנדבים פה באקשיבה, עזרתם לי הרבה בשנים האחרונות, אם זה בוואצאפ כמה פעמים ואם זה בקריאה של שאלות באתר שממש ממש מחכימות ומדברות בשפה שלנו אקדים ואומר קצת על מי אני, אני בן 24 מבית ללא סיווג מגזרי מסוים, למדתי בחינוך העצמאי ובחרתי ללכת...
אני בחור בן 21. חוגג עוד חודש 22. גדלתי במשפחה דתי לאומי עם נטיה לאופי חרדי. אני אח מתוך 10 ילדים. מעליי שלושה אחים גדולים והכי גדול נשוי. אני מרגיש שהזמן עובר מהר, אני לא מנצל את הזמן כראוי, והרבה חברים מסביבי מתחילים להתחתן, ורק אני עלול להישאר תקוע מאחור....
אני בחורה חרדית, קצת פתוחה, בגיל השידוכים, שאמורה להתחיל לדעת איך היא רוצה שהבית שלה יהיה ויראה, איזה בעל היא רוצה.. הבעיה היא שאני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי. בהתחלה היו לי הגדרות מאד ברורות מה אני רוצה, מה אני מחפשת ואיזה בית אני שואפת להקים. ואז שהתחלתי יותר...
בן 29 ממשפחה דתית גדלתי כדתי לאומי ובשנים האחרונות התחזקתי בדת והתפיסה שלי יותר נוטה לכיוון החרדי או החרדלי,קובע עיתים ומבין את החשיבות של לימוד תורה וכן רוצה שהילדים ילמדו במסגרות יותר תורניות ולא דתיות לאומיות. מבחינת לבוש אני מתלבש בסיגנון הרגיל מכנסיים או גינסים וטי שירט סולידים כיפה שחורה...
יש לי שאלה שמעסיקה אותי מאד בנושא שידוכים השאלה היא: מה צריך להרגיש. כולם אמרו לי כשזה יגיע את תדעי. ולא. אני לא יודעת. אם נחמד לי זה נקרא שאני מרגישה? האם לחשוב עליו יום למחרת זה נקרא להרגיש? או שאחרי הפגישה צריך להיות פרפרים וכו? אני פשוט לא יודעת...
אני בת 26. חרדית בחורה ביישנית ומעט מופנמת. יצאתי לשידוכים בגיל מאוחר כי סיימתי סמינר בתחושה מאד מבולבלת – מי אני, מה אני מחפשת? חיפשתי את עצמי מאד. אפשר לומר שמצאתי. בשביל הרקע: גדלתי בבית פתוח אבל עד רמה מסויימת (רואים סרטים, שומעים מוזיקה ישראלית / לועזית), אבל הרוח וההלכה...
אני בחור ישיבה כבר תקופה ארוכה בשידוכים , נחלתי אכזבות רבות במהלך הבירורים פגישות וכו'. אבל בימים האחרונים קרה משהו ששבר את ליבי לגמרי, נפגשתי עם בחורה כמה פגישות, ופעם ראשונה שנהניתי מכל רגע, היתה זרימה, התחברתי, וכך גם היא נתנה את התחושה, שהיא נהנתה וכו', לפני כמה ימים קבענו...