אינני מבינה איך פוטרתי מעבודתי. כ-3-שנים לערך,אני עובדת כפקידה בחברה.מתחילת עבודתי,חלו בי תחושות שסומנתי ע"י המנהלת הממונה עליי.במהלך הזמן,תחושות אלו גברו,עד כדי מעשים בשטח.מלים לא נעימות,דיבורים בטונים גבוהים,דיווחים שקריים על צורת העבודה שלי,חוסר-תפוקה כיוון שאני מסתובבת,מקשקשת עם עובדים,(והכל שקר וכזב,כן?!).בנוסף,בחצי שנה האחרונה,זה הפך להיות הגרוע מכל.בכבודה ובעצמה,כינסה המנהלת היקרה עובד...
אני בדיכאון עמוק אני כבר לא מחייכת כמה שנים בשנה האחרונה זה התעצם כי קראתי והתחדשו לי דברים על חיבוט הקבר ועל הדברים הנוראים הללו ומאז אני בחרדות כל הזמן אני בקושי יוצאת מהבית ולא עובדת ולא לומדת וההורים שלי חסרי אונים מולי עד לא מיזמן היה לי התקפות היסטריה...
יצאתי עם כמה בחורים למטרת חתונה, ואני לא מרגישה רגש לאף אחד,בעבר היה בחור שמאוד אהבתי אז אני יודעת שאני יכולה להרגיש אבל כרגע גם אם לפי השכל זה מתאים אני לא מצליחה להרגיש שום דבר.. ואני מפחדת להתחתן עם מישהו כשאני לא מרגישה אליו דבר.. מה לעשות?
אתם חושבים שאפשר להיות בשמחה אם יש לי אמא עצבנית שצועקת על כולנו בבית"שטפי כלים" "תעשי כביסות" "בואי לפה לעזור לי מיד" וכדומה... ובייחוד ביום פורים אני חוששת שלא אוכל לנצל את היום הזה כמו שצריך.... ואני מאד רוצה לנצל ולהתפלל ביום הנשגב הזה! אבל גם שנה שעברה רציתי ונפלתי...
אינני מאמין שאנשים מסוגלים להיות איתי בקשר מתוך דברים חיוביים שיש בי אלא בשביל להשיג מה שהם צריכים, אציין כי עשיתי המון טעויות ביחסים בין אישיים ותמיד השתדלתי "לקנות" חברים כיון שלא היה לי אימון בחברות איתם, אולם ברגע שזה עבר את גבול הטעם הטוב הם השאו רגליים ונעלמו.. כנ"ל...
לפני חצי שנה שאל אותי בעלי שהוא בן תורה וירא שמים, אם הוא יכול ללכת ללמוד בקורס מעורב בנושא מסוים שמעניין אותו. התנגדתי והוא נפגע שאני לא סומכת עליו. אמרתי לו, שקשה לי לחשוב שהוא יפגש יותר מדי עם נשים בסביבה מעורבת ומשוחררת. הוא הציע לי להירשם גם לקורס הזה...
אני נשואה כבר 5 שנים , לפני כשנה בערך הכרתי מישהו בעבודה והוא החל להתעניין בי. אני ראיתי אותו רק בתור ידיד. בעלי לא רצה שאני אמשיך לדבר איתו וניתקנו קשר אבל לאחרונה אני חושבת עליו מלא ואני מפחדת שאני מתחילה להתאהב בו. אני לא יודעת מה לעשות מצד אחד...