דלג לתוכן
שלום
אני עכשיו בשידוכים
ויש לי כל הזמן מחשבות שעולות לי בראש
על התקופה שבין האירוסין לחתונה ואחרי הנישואין יש לי כל הזמן חששות שהם טורדות אותי
למשל שחס וחלילה יקרה לה משהו או שלא נסתדר או שנתגרש או שלא תהיה נאמנות ועוד כהנה וכהנה מחשבות
אני מבהיר שהחששות לא מפריעות לי מלשמוע הצעות שידוכים וזה שאני רוצה להתחתן
אלא הם סתם טורדות אותי כל היום ומאוד מפריעות לי
שלום לך
אני רוצה לפתוח בכך שלבחור בן/בת זוג לחיים זו משימה מורכבת והרת גורל. אני חושבת שעצם העובדה שאתה חושש מהנושא מוכיח שאתה מבין את משמעות הבחירה הזו, ושאתה לוקח אותה ברצינות.
אני מתארת לעצמי שאתה אומר לעצמך עכשיו- ברור שאני לוקח אותה ברצינות! הרי כל החיים שלי שלויים בה! – אז זהו שזה לא מובן מאליו. אני חושבת שהרבה צעירים וצעירות לא חושבים על המשמעות הרבה שטמונה בבחירה הזו ולפעמים קל יותר להתבונן בה רק לטווח הקצר, האם נעים ונוח לי יחד עם המיועד/ת, האם יש לנו שפה משותפת, ערכים משותפים וכדומה. שגם בזה אני לא מזלזלת בכלל, אך ברור שלחיות יחד לאורך כל החיים זה מעבר לכך.
אני לא יודעת אם זה ינחם אותך אבל שמעתי פעם משהו בהקשר הזה שנתן לי פרספקטיבה על כל נושא הנישואין. אמר לי בן משפחה, שהוא לא התארס עד שהיה ברור לו שהוא גם יכול להתגרש. ברגע הראשון זה נשמע נורא. להתארס על מנת להתגרש? אך ברגע השני אני חושבת שיש כאן אמת גדולה, אמת יהודית גדולה.
אמנם, הנישואין מיועדים לכך שנחיה באושר עם בן/ת הזוג שבחרנו, וביחד נבנה בית איתן לאורך השנים, אולם יש לזכור שבחירת בן/ת זוג היא לא בחירה שאין בה אל חזור. נכון, לפעמים הבחירה הזו נכשלת. כולי תקווה עבורך שכאשר תמצא את בת הזוג הנכונה עבורך, היא תהיה מתאימה ומשלמת עבורך. אבל אכן, לצערנו, יש גם מקרים בהם קרתה טעות ומתברר שתהליך הבחירה היה לא נכון. אם חלילה זה קורה- יש דרך חזור. אמנם דרך עצובה ורצופה קשיים, אך בעיני עדיף דרך חזור שיש בה קשיים מאשר לדעת שבחירה, טובה ככל שתהיה בזמו נתון, אין בה שום דרך חזור אף אם נכשלת באופן חד ודרמטי.
ומהצד השני שלה- כל השנים שאתם ביחד הם מבחירה מלאה, היה אפשר אחרת (בניגוד לילדים שאי אפשר להתגרש מהם..) ואתם בוחרים להישאר אחד עם השניה. בעיני יש פה בשורה.
ואולי זו לא הדרך הנכונה לעזור לך, אך לתפיסתי מה שאתה דואג ממנו באיזה שהוא אופן הוא דווקא דבר אופטימי. אדגיש שוב, מייחלת עבורך למציאת בת הזוג הכי מושלמת ונכונה עבורך, אבל לדעת, שאם חלילה לא, תוכל לעשות צעדים אחורה וחייך לא יסתיימו בבחירה שאינה נכונה, בעיני זו אמירה אופטימית ולא להיפך.
אבל אני רוצה לעזור ולתת דרך או דרכים נוספות להתמודדות. אולי אופטימיות יותר :)
אינני יודעת כמה זמן אתה נמצא במסע הזה, בחיפוש בת הזוג לנישואין, ומה חווית בדרך. אולם יש שאלות מספר שאם תשאל את עצמך ותגיע לתשובות עליהן, אני מניחה שיקלו עליך את הדרך הזו.
יש המון תשובות שעוסקות בנושא הזה, וזו אחת הסיבות שאני בוחרת שלא לענות על כך שום תשובה בפורמט הזה, אלא להשאיר את זה פתוח לחלוטין. בטוחה שאם תפנה לספרות בנושא תגיע בעצמך להרבה תשובות, אבל בעיקר, רוצה לכוון אותך להתבונן פנימה ולשאול- לשם מה? מה המטרה שלי? מה המטרה בעיני? אני חושבת שככל שאדם מגיע לנישאוין עם בשלות גדולה יותר בקשר לשאלה זו, יש סיכוי טוב יותר שחיי הנישאין שלו יהיו מספקים ועמוקים.
גם שאלה זו מכוונת פנימה, ובניגוד לעמדה האינסטינקטיבית, שמכוונת לקבלה, היא גורמת לסוויצ' ומכוונת אותנו לנתינה. ההנחה שלי היא שככל שנהיה מכוונים למה החוזקות שלנו, מה היכולות שלנו, מה הרצון שלנו לתת בקשר, ולא מה לקבל בקשר, יש סיכוי גבוה יותר לחיים משותפים מספקים.
אם כן, אני מציעה לך לגשת אליה ולדבר איתה על תפיסת הנישואין בעיניה ומה הפך את הנישואין שלו/ה למוצלחים ומספקים. יתכן ששיחה כזו תוריד את מפלס החששות שלך, אם כי אני מניחה, שבד בבד תגלה שחיים משותפים טובים דורשים השקעה מתמדת. אולם אל תתייאש מזה… פשוט תחליט להיות מאלו המשקיעים…
לסיום אני רוצה לומר, כי יש סיכוי סביר בעיני כי כאשר תגיע מועמדת שמעניינת אותך ושתהיה לך שפה משותפת איתה, וכבר תהיה לקראת החלטה, יתכן מאד שעם האושר וההחלטה הפנימית להתארס יפוגו גם החששות. אולם אם אתה עומד לקראת החלטה ועדיין מלא חששות, אל תסגור לפני שאתה מתייעץ עם מישהו שאתה יכול לסמוך עליו באופן מלא תוך יכולת לרדת לפרטי פרטים הן של החששות שלך והן של תיאור בת הזוג איתה אתה עומד לבנות את חייך. אנא אל תחליט החלטה נמהרת בתקווה שעם ההחלטה הסופית ייעלמו גם החששות אל האוויר. כפי שפתחתי, וכפי שעולה גם מתוך מה שכתבת- שנינו מבינים כי זו החלטה הרת גורל שדורשת את מלוא כובד הראש.
מאחלת לך שיהיה ברכת מזל טוב בקרוב, אבל בעיקר- בלב שלם.
שיפי.
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
