מאז ומתמיד אנחנו בית שומר כשרות ודברים בסיסים, אך מעולם לא שמרנו לצערי שבת. לאחרונה אני מרגיש צורך לחזור לשורשים ולהתחזק, מניח תפילין כל יום ומשתדל לשמור את השבת במלואה, וכמובן לא לנסוע בשבת. תהליך זה התפתח בחודשיים האחרונים, והוא ממש קשה לאור העובדה שאשתי ממש מתנגדת לכך, ואף מאיימת...
א. יש לי ויכוח עם בנות בכיתה שלי למה לבנות אסור להתגייס, כמעט לכולן ברור שהן הולכות לצבא. אני לא הולכת לצבא, אלא לשירות לאומי, ואני רוצה לדעת מה הסיבות לזה שבנות לא הולכות לצבא? ב. לפעמים מאוד קשה לי עם ההנהגה של הקב"ה בעולם. יש הרבה דברים שמאוד רעים...
בזמן האחרון אני מאוד מתקשה להבין את העניין של שמירת נגיעה. כלומר מגיל קטן ממש שמרתי נגיעה למרות הקושי כי ככה למדתי שצריך להיות, אני מרגישה שבבסיס אני כבר לא אותה ילדה שהייתי וכבר פחות ברור לי מה בכלל זה אומר ולמה אני צריכה לשמור נגיעה. ברור לי שמבחינה הגיונית...
למה יש אפליה בין גברים ונשים בתורה מבחינת זה שיש אישה סוררת יש אישה שצריכה להיחבא לכלים יש אישה שהגבר צריך להשגיח עליה שלא תהיה יצאנית יש אישה רעה (בחיי נישואים ועל גבר לא כתוב) יש הלכות אישה נידה שהם ממש ממש חודרות לפרטיות במיוחד הקטע של טבילה במקווה אז...
יש לי שאלה שמציקה לי מאוד: איזה עונש מקבל לפני דין תורה גבר שאינו נאמן לאשתו? בתורה כתוב רק על האישה , ואילו הגבר הבוגד אינו מוזכר. אשמח אם תפרטו לי על העונש של הגבר ושל האישה.
מאוד מפריע לי שהבנים נחשבים יותר למשל בברכות השחר שהבנים אומרים "שלא עשני אישה"והבנות אומרות "שעשני כרצונו" מרגיש לי שהבנים מתגאים במי שהם והבנות נמצאות בצד מתכסות וחושבות למה לא נולדתי גבר?! ועוד דבר שבצניעות זה מאוד בולט בציבור שלנו שיותר מקפידים עם בנות על זה והבנים זה כאילו סוג...
וויתור על חופש שלי ולהפוך למחוייבת אחרי מירוץ החיים עמוסים בשיגרה של עבודה.בית.ילדים...ועמסת החיי היומים בתור אמא ואישה... כל זה מפחיד אותי נורא..שלפעמים אני בורחת מזה כמו מאש..וכל קשר שמתחיל אני מסיימת לפני שיווצר משו עמוק...מה עושים עם זה?!
דלג לתוכן
