קטגוריה: ביטחון עצמי

עברתי שנה שעברה לתיכון אחר ולא הסתדרתי שם חברתית כאילו אין לי שם חברות בכלל בכיתה אני כמו אוויר לא רואים אותי וכו עכשיו אני כלל לא כזו עד תחילת שנה שעברה הייתי במרכז החברה כולם הכירו אותי וכל הזמן הייתי מוקפת חברות... וכשעברתי לתיכון השני כלום אפילו בוקר טוב...

אני אמא לילדים היום שלי עמוס וגדוש בית עבודה בית עבודה, אבל בלב שלי יש הרגשה ריקנית אין לי חברה בכלל או אפילו חברה טובה אחץ אע"פ שהמשפחה גדולה אין לי קשר עם אף אחד. מאוד קשה לי בבדידות שאני יודעת שאני אשמה בה לגמרי. והבעיה שאני שונאת לדבר בטלפון...

אני נמצאת במצב רוח ירוד מאד (די דיכאוני)עקב המצב האישי אליו הגעתי כל ניסיונותי להתקדם בתחום התעסוקה עולים בתוהו אני עובדת כמזכירה. משהו שאני ממש לא אוהבת וממש סובלת בתפקיד. אני חסרת תעודת בגרות ולכן אין באפשרותי להתקדם. רציתי מאד לנסות ללכת ללמוד באוניברסיטה הפתוחה אך שם יש חסם מאד...

אני גדלתי בבית חרדי כמובן למדתי בסמינר חרדי אבל מה שקרה שעברתי שם התעללות מצד ההנהלה ובסוף סלקו אותי משם לפני שסיימתי את השנה האחרונה. חשוב לי לציין שהייתי כל ילדותי מאד שמחה ומלאת מרץ.. אבל מה שעברתי בסמינר שינה אותי מהקצה לקצה, אני רחוקה מלהיות שמחה לא אוהבת להיות...

אני אישה עם המון ביטחון עצמי מוחצן. אבל פוחדת מאד מביקורת ולכן נוהגת לתת הרבה מעבר למקובל ללקוחותי (אני עצמאית). כדי למנוע ביקורת. אבל במציאות קורה לי שאנשים סוחטים אותי כי התרגלו שאני סופר טובה ומעמידים אותי בפינה בכל מיני דרישות. ההתלבטות שלי איפה להיות אסרטיבית ואיפה לבוא לקראת.

אני סטודנטית לראיית חשבון. הלימודים הם 4 וחצי שנים ועוד שנתיים סטאז' לאחר מכן. כרגע אני בשנה השלישית שלי, אך עקב הנסיבות שתכף אפרט אני מעכבת את הלימודים בשנה. כלומר במקום שעכשיו אכנס לשנת ההשלמה, שנה רביעית, אני מתחילה שנה שלישית. איך הגעתי למצב הזה? מאז הלימודים התיכוניים אני הייתי...

יש לי כרגע התלבטות שמאד מאד מעסיקה אותי ואני לא מצליחה להחליט. אני משתגעת מזה!! איך בוחרים ?? איך מחליטים ?? כבר נמאס לייי ... אני כל כך רוצה לעשות את הטוב והנכון ומה שהשם רוצה אבל איך אני אדע מה הנכון??? זה מאד מאד משמעותי מה שאני אבחר ואני...

גדלתי בקהילה חסידית קיצונית ושמרנית. כל השנים הייתי צדיק'ל. בחור חסידי טוב. למעשה עברתי הרבה קושיים ובעיות, סבלתי נורא, וזה גרם לי שהשתניתי ממה שהייתי, ולאט לאט נהייתי יותר מודרני. אבל כואב לי מאוד למה כל החרדים מרחיקים אותי? כשאני נפגש עם אברך אז כל השיחה מסתובבת על זה שנהייתי...

האם מותר לי להגיד על עצמי דברים טובים כמו אני מאושרת , יש לי כל מה שאני צריכה או שזה עין הרע על עצמי?

אני בשנה באחרונה מתנדבת עם נוער בני גילי ובמשך כל הזמן היו לי קשרים עם חלק מהם רומנטיים ורובם לא. הבעיה שלי היא שהקשרים האלו מאוד נוגעים בי והאנשים שסביבי חשובים לי ואני נותן את כול כולי להם אבל תמיד יש רגעים כאלה שאין איזה תודה או פידבק. וגם ציפיה...