שלום יקרה,

הכאב שלך מכה בי. קוראת שוב ושוב את מה שאת כותבת ובוכה יחד איתך. קשה מנשוא. באמת.

הרבה מאד זמן חשבתי איך והאם אוכל לתת לך איזשהם מילים מרפאות, עצה או כוח, והאמת שהרבה זמן לא מצאתי נחמה. כואב כלכך להיות לבד ולקדש בליל שבת, כואב שבעלך אומר שבוחר בעבודה על פניך וכואב נורא לשים כרית על פניך בזמן שאמור להיות המקודש ביותר ביניכם ולדמיין שאת במקום אחר. כואב כואב כואב.

אין ספק שבמסגרת הזו לא אוכל לתת מענה מספק לחוויות הקשות שאת מתארת, אבל חשבתי על משהו אחד, שבעיני מהותי ביותר. אולי הכי מהותי. יותר מהותי מהיחסים הכושלים ביניכם.

וזה את. את עצמך.

קראתי את מכתבך הכואב והתרשמתי מאד משני דברים. הראשון שיש כאן אישה כמעט מרוסקת. השני הפוך בדיוק- שיש כאן אישה עם המון. המון כוח. ששכחה כמעט שיכולה להשתמש בו ולעשות בו טוב לעצמה.

אישה שלמרות הכל, לא מתייאשת עדיין, אישה שלמרות הכל מקדשת לבדה את היין בליל שבת ולא מוותרת, אישה שמחפשת דרך להציל חיי נישואין כושלים, אישה שעדיין מחכה לבעלה. אני חושבת שבנתונים הקיימים זה כמעט נס שיש לך עדיין כוח לכל זה, ורוצה לבקש ממך משהו.

אני רוצה לבקש שתשתמשי בכוח שנותר בך כדי לשמור על עצמך ולעשות טוב לעצמך. נכון שאת אישה נשואה שרוצה שבעלה יראה אותה, ירצה בה וימלא את צרכיה, אבל אני חושבת שנכון למצב הנתון חשוב שתפני את הכוח פנימה, אל עצמך.

מה עושה ל ך טוב? מה יכול לתת ל ך כוח? בנפרד. בלי קשר לבעלך. מה יכול לעשות לך הרגשה טובה? מה את אוהבת? ממה את נהנית? מהם התחביבים שלך? מה עושה לך כיף? אני מנחשת שכבר כמעט שכחת, או אולי חלילה שכחת לגמרי, שיש גם דברים שעושים לך כיף ושיכולים לתת לך כוח, אבל אני חושבת שזה הזמן להיזכר בהם ולהשקיע בהם.

לצאת, לעשות ספורט, לקנות דברים לעצמך במידת האפשר, לפגוש חברות, משפחה, לרקוד… כן, עד כמה שזה נשמע אבסורד, אבל זה העיקרון. להסתכל פנימה ולהשקיע בך. כדי שאת תמשיכי לחיות.

פעמים רבות נשים שנמצאות במערכת יחסים מכאיבה או מתעללת מתחילות להסתכל על עצמן דרך עין בן הזוג המכאיב ולשאול שאלות מטרידות. מה בי לא בסדר? במה אני אשמה שלכן הוא מתנהג אלי ככה? מה אם אעשה ישפר את המצב ואת הזוגיות? איפה כשלתי? ועוד ועוד. שאלות אלו, לא רק שלא מקדמות את המצב הן גורמות לו להיות גרוע יותר. ראשית, בגלל כשיש בן זוג פוגע שום דבר שתעשה האישה לא יועיל, הבעיה היא בו! לא בה! חלילה לאישה שנמצאת עם בן זוג מתעלל להפנים את ההתעללות שלו ולאמץ אותה על עצמה.

שנית, כשהאישה מתחילה לראות את עצמה דרך עיני בן הזוג הפוגע היא מקטינה את עצמה, מנמיכה את עצמה וגורמת לבעלה לאשר כביכול את עינו השלילית עליה.

כדי לצאת מהמעגל הזה חשוב שהאישה תנתק את עצמה מהמחשבות השליליות על עצמה ותחזור להכיר בערכה הנפרד, שלא ביחס לבעלה. חשוב שתראה בעצמה מישהי שעומדת בפני עצמה ושיש לה זכות קיום בפני עצמה.

אינני יודעת האם זהו המצב ביניכם, לא פירטת מה היה מהלך העניינים שהביא למצב העגום בו את נמצאת, אבל כך או אחרת בטוחה בכך שאם תשקיעי בעצמך תוכלי לצאת לפחות לקצת מהמעגל הזה בו יש רק עצב, ותיזכרי שיש עוד דברים בעולם ששווה לחיות בשבילם. וכן, בך יש עוד דברים לתת לעולם, לילדיך, ולעוד אנשים, וגם לקבל מהם. את רואיה לקבל מהם ומגיע לך לקבל מהם. יש לך זכות קיום.

יותר מזה, אם יש סיכוי כלשהו לנישואים שלכם, אני חושבת שהסיכוי הזה יוכל להיות רק אחרי שאת תשקיעי בעצמך כאדם, תראי בעצמך אדם נפרד, ותרגישי שאת שווה ושאת לא מוכרחה את היחס שלו כדי לשרוד.

דבר נוסף שעלה בי, היה מעגלי תמיכה. לא סיפרת על חברות או משפחה שנמצאים איתך ויכולים להוות כתף, אולי לא כתבת כי זה לא אפשרי ואולי לא חשבת על זה, אבל מציעה שתנסי למצוא מישהי או שתיים שאת בוטחת בהן, וגם אם לא לשתף בכל הפרטים שלפחות תוכלנה להיות לך מעט לכתף, לאוזן ולחברה. אפילו ליציאה להליכה בלילה או לקניות ביום. משהו.

ורוצה לומר עוד משהו בהקשר למערכת הנישואים שלכם. מאד הייתי רוצה לתת לך כלים איך נכון לך להתנהג, להגיב, ואיך או האם ניתן לשנות את מערכת היחסים הכואבת הזו, אולם קצרה ידי… המסגרת הזו מצומצמת מידי כדי לתת לך מענה שלם ודרכי התמודדות… לכן רוצה מעומק ליבי להציע שתיפני לייעוץ מקצועי, גם בלי בעלך. כתבת שהייתם בטיפול זוגי שלא הצליח, אינני יודעת מה היה טיבו ומדוע כשל מלבד זאת שבעלך לא הסכים להמשיך, אבל חושבת שכרגע נכון לך לעשות זאת לבד, שוב, בשביל עצמך.  למישהי שתוכל להכיל אותך, להבין, לתת כתף ולעזור לך לבנות את עצמך מחדש. אני חושבת ששתי תוצאות יכולות להיות לכך, ששתיהן טובות. האחת, שתביני שהמערכת הזוגית הזו מאמללת אותך ותחליטי לסיים אותה. אבל לסיים אותה מעמדת כוח ולא מעמדת השפלה. והשניה, הפוכה בדיוק אך אפשרית גם היא, שהשינוי בעצמך יעזור לך לחולל שינוי גם בבית, שינוי ממקום של חוזק ואסרטיביות ושוב, לא ממקום של חולשה ופירוק.

אם תרצי, אשמח להמליץ על מישהי טובה ומקצועית שתהיה קרובה למקום מגורייך.

היי חזקה יקירה, החזיקי מעמד, ואנא, שמרי על עצמך. מגיע לך.

איתך מכאן. מאד.

שיפי

[email protected]