שואל יקר,

אני קורא את שאלתך וממש גאה בך!

עברת כל כך הרבה: קריסה כלכלית, קושי בריאותי, משפחתי ואף חברתי.

וכפי שציינת, חשת נפילה כואבת וקשה מ’איגרא רמא לבירא עמיקתא’

למרות הכל, אינך מתחפר בתוך קורבנות או מסכנות כי אתה מנסה לשקם את חייך.

וכיצד אני יודע זאת? מסיבה פשוטה: אתה כותב אלינו.שואל אותנו כאן באקשיבה. פנית אלינו! זוהי ההחלטה גדולה שביצעת בתקופה זו, אני בטוח שגם מעבר לפנייה אלינו, אתה מלא במחשבות והרהורים, ספקות ולבטים שהם כל כך טבעיים ורצויים במצבך הקיים.

כמובן, כל גירושין מובילים לקושי אישי ורגשי. גירושין,בדרך כלל, מובילים למחשבות לא קלות אודות החיים בכלל וההתמודדות האישית בפרט ומלאים בחששות כלפי המשך ההתמודדות הלאה והפחד האמיתי מכישלון נוסף, חלילה.לא סתם אפילו מזבח מוריד דמעות…

אתה ממש מצליח לתאר תחושות ותהליכים שמתרחשים במצב לא נורמלי, כמו מצב קיים זה אותו אתה חווה בחייך בעקבות האירועים המאוד לא פשוטים. משכך, אני ממש מבין אותך וחושב שאתה אדם נורמטיבי לחלוטין.

אתה פשוט נמצא כעת בתקופה מלאת ספקות ולצערי, ספק מוביל לסבל.

אתה מצטט את אימרת חז”ל ” לא טוב היות האדם לבדו”, אתה מבין את האימרה הזו טוב יותר מכל אדם אחר שאינו מתמודד כמוך, אני משוכנע שמזה תקופה ארוכה אתה חש בתחושה כזו עוד טרם גירושין, כך שתחושות קשות אלו, איתם אתה מתמודד זמן כה רב, תפסו מקום של כבוד בליבך וקשה מאוד לנטרל ולמוסס אותם, בעיקר כאשר לקושי זה מתווספים תחושות נלוות שמקורם בקושי כלכלי, בריאותי, רגשי וחברתי.

אתה צודק גם עם החשש שהעלית מנסיון נוסף שחלילה לא יצלח. זה נכון, בחברה קיימים זוגות רבים שניסו למסד שוב קשר של קיימא ולא צלח בידם, אולם ,לעומתם, קיימים זוגות רבים אחרים שחיים בזוגיות שניה באושר עד היום הזה..

כאמור, ספק מביא לסבל.

על מנת לבסס את חיינו עלינו לפעול באמצעות הסכמה והחלטה.

עלינו להסכים לקבל את המצב כמו שהוא, לנסות כל שביכולתנו לחשב מסלול מחדש ולהחליט להתקדם אל עבר יעד אותו אנו מדמיינים כמושלם עבורנו. גם אם נתקל בקשיים בדרך, כל עוד קיימת החלטה והסכמה, הדרך, קשה ככל שתהיה , תוביל להצלחה.

גם אם הדרך אותה תבחר כדרך חייך תארך זמן רב יותר, היא תביא את התוצאה הרצויה יותר מתחושת כישלון וחוסר מוטיבציה, אותה תחושה שמלווה את אותם הנמצאים בספק מתמשך ומשתק.

מסגנון הכתיבה שלך אני מתרשם מאדם בוגר ,חושב ואחראי.

אתה בוודאי מרגיש מוצף בתחושות קשות ומטרידות, יחד עם זאת, אתה אדם בשיא חייו (כן כן, זה הזמן להתחיל להנות ), צעיר בגילך( 47, גיל ממש לעניין)… ,אני מכיר זוגות רבים שנישאו בפרק ב’ וממש מודים לקב”ה בכל רגע ורגע. “לא אלמן ישראל”- “ישראל”, ואני מזהה אותו כבנאדם, לעולם לא נשאר לבד.

קח לך זמן לעצמך בו תחליט להכיר את עצמך מחדש. נסה לאתר מעברך פעילות אותה קיימת בעבר ועשתה לך תחושה טובה, נסה לשחזר אותה. צא לכמה ימים של התבודדות עם עצמך. אינך זקוק לצורך כך לשייט באי בודד, גם יציאה למקום קרוב שקט, חוף ים, מסעדה טובה או אפילו כוס קפה ושוקולד איכותי במקום אינטימי יביאו לתוצאה דומה. עליך להחליט לחשב מסלול מחדש. בנוסף, נסה לתאר את תחושותיך לאנשים קרובים מבלי לחשוש.

זה הזמן לבקש עזרה מכל מי שרק תחשוב שיוכל לעזור לך. היה ‘אגואיסט’! אתה חייב להתחיל להיות קרוב לעצמך. נכון, אין ערב לכך שהחיים יאירו לך פנים בהמשך, מעבר לתקווה ותפילה והצבת המעלות האישיות שלך בראש סולם העדיפויות שלך.

זה הזמן לפנות לשדכניות מבלי לחשוש להצעות לא מתאימות. מקסימום תוצע הצעה שפחות תדבר אל ליבך, בנועם ובעדינות תוכל לבקש לעבור להצעה מתאימה יותר, כאמור, היה ‘אגואיסט’!

בנוסף, דע לך שואל יקר, אין לנו דרך להתחמק מקשיים בחיינו, הם חלק אינטגרלי מחיינו. קשיים- ממנפים את הדימוי החיובי שטבע בנו הקב”ה. אין דרך להימנע מקושי באמצעות טמינת הראש בחול כמו בת היענה.

ב”ה זכית בחמישה ילדים שחייבים אבא בריא, משפחה שתשמח לראות את בן המשפחה שלה מאושר יותר ואני תקווה שגם יהיו לך לעזר.

גם על הנהג המנוסה ביותר, לאחוז את ההגה בשתי ידיו בעודו נוסע בכביש מהיר וישר. למרות שהכביש סלול וישר, הידיים יפעילו את הניווט בהגה באמצעות תזוזות עדינות לשמאל וימין. ככל שהכביש פחות סלול והנסיעה בו מהירה, הדיוק , הריכוז וניווט יהיו מורכבים יותר.

אני מבין שכעת אתה מוצף מאוד ממה שעובר עליך.

אחוז את עצמך בשתי ידיך

הבט קדימה

סע לאט ובבטחה

והחשוב ביותר- האמן בסייעתא דשמיא

ולא לשכוח את תפילת הדרך

אשמח להמשיך להיות לך לעזר

בהצלחה רבה

ישראל אברהם