דלג לתוכן
אני בחורה בת 23 לכל הדעות "הגעתי לפרקי" אך ממש חוששת להיכנס לכל התיק הזה.כבד עלי. המחוייבות לבעל לבית ילדים ועול פרנסתי וחינוך..וויתור על חופש שלי ולהפוך למחוייבת אחרי מירוץ החיים עמוסים בשיגרה של עבודה.בית.ילדים…ועמסת החיי היומים בתור אמא ואישה…
כל זה מפחיד אותי נורא..שלפעמים אני בורחת מזה כמו מאש..וכל קשר שמתחיל אני מסיימת לפני שיווצר משו עמוק…מה עושים עם זה?!
בס"ד
שלום לך!
הפחד ממחויבות מלווה את כולנו בחלקים שונים של חיינו. מהילד בן השנתיים שאמו מנסה "לייבש" אותו והוא חושש מהיציאה ללא חיתול, ועד למנהל בכיר במערכת גדולה החושש מהמחויבות הרבה שתפקידו מטיל עליו. מטבענו אנו אוהבים את המוכר והטוב שבו ישנן מחוייבויות הידועות לנו, וחוששים מכל צעד שיטיל עלינו מחוייבות נוספת.
יחד עם זאת אסור לשכוח, כי קבלת המחוייבות מאפשרת לנו לגדול ולהתפתח. מנהל שיחשוש מקבלת מחוייבות נוספת, לעולם לא יוכל להתקדם בתפקידו ולהגיע לדרגה גבוהה. כך להבדיל גם ילד שיחשוש מלקיחת האחריות על "תהליך ההתייבשות", לעולם לא יוכל לפתח עצמאות ושליטה שיאפשרו לו לגדול. בקבלת המחוייבות יש מצד אחד סיכון להטלת מעמסה גדולה שאולי לא נצליח לעמוד בה, אך זהו סיכוי גדול להתעלות וצמיחה, במידה והמצב החדש יתברר כמוצלח.
ולענייננו: בבניית בית ישנה מחוייבות גדולה של הצורך להיות רעיה, אישה, אם, ולעיתים אף מפרנסת ונושאת בעול הכלכלי. יחד עם זאת, ההשלמה שבניית הבית מביאה לאישיותך, יתרונה במקרים רבים לא יסולא בפז. לא בכדי אמרו חז"ל כי זוגיות הינה "השלמתו של האדם", ומבלעדי בן זוגו הריהו חצוי. כיום את אדם יחיד הנתמך על ידי משפחה, חברות ו/או קהילה, אך בהיכנסך לקשר זוגי את "רוכשת" מישהו שיהיה "כנגדך" ויישא עמך בעול. יתכן שמבחינה פיזית יוטלו עלייך משימות נוספות שאינך זקוקה לשאת בהם כיום, אך מבחינה נפשית ומנטלית, את עשויה לקבל "פיצוי" של תמיכה ונשיאה בעול שאינם קיימים כיום. כך שהכניסה לזוגיות אמורה להגביר את המחוייבות, אך בה בעת גם לתמוך בה ולהקל מעליה.
ועוד דבר: כאשר נכנסים לקשר זוגי תוך פתיחות וידיעה מראש של המגבלות והמחוייבויות של כל אחד מהשותפים, הרי שהדבר מקל על ההתמודדות ואינו מטיל על בני הזוג מחוייבויות שאינם יכולים לעמוד בהם. אין כוונתי להתנערות מראש ממטלות ופעולות שהזוגיות מחייבת, אלא להתמודדות משותפת עם הפחדים והקשיים תוך תמיכה הדדית ונשיאה משותפת בעול. אין ספק כי בן זוגך המיועד, גם הוא חרד מהמטלות שהשותפות איתך תטיל עליו. אין ספק כי כבחור רווק גם הוא כיום יותר "חופשי ומשוחרר" מאשר יהיה בהיכנסו לעול הקשר הזוגי. אך פתיחות ושותפות של שניכם בהתמודדות עם חרדה זו, עשויה לגרום לכם לעבור את החווייה יחד, ובכך להפוך את המחוייבויות מסיכון לסיכוי, ואת החרדה המוקדמת מנכס לנטל.
מאחל לך שתצליחי להתגבר על שלב "הקפיצה למים" ולהמשיך לזרום עמם תוך הנאה, הקלה והפקת היתרון הגדול שבקשר זוגי איתן ותומך.
חג שמח
דניאל
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
