דלג לתוכן
שלום, לפני חודש התחתנתי ולבעלי לא סיפרתי בשידוך על קשר שהיה לי לפני שנה וחצי שיצאתי עם בחור ואחרי חודשיים הוא הציע לי נישואים.
הקשר שלנו לא היה טוב הוא היה מאוד קנאי ואובססיבי והגענו למצב של הרבה ריבים וברוך ה' זה נגמר אמנם בצורה לא כ"כ טובה אבל נגמר.כי פחדתי שזה לא יעשה לנו טוב.
בזמן האחרון יוצא לי לי לחשוב על זה המון ואני מרגישה ממש רע שלא סיפרתי לו ועוד יותר יש לי פחד שאם אספר עכשיו זה יוכל רק להזיק…
אשמח לעזרה…
שלום לך יקרה!
ראשית- אאחל לך ברכת מזל טוב חמה לרגל נישואיך! שתזכי לבנות בית נאמן, שיהיו לכם חיים מאושרים של בניה, עשיה משותפת סיפוק, אהבה, אחוה שלום ורעות…
שנית- פנייתך והמצב שאת מתארת, מעידים על רגישות וחכמה, על הרבה שיקול דעת ורצון לבנות קשר בריא ונכון, ומעידים כי בעלך ממש זכה באשה משקיעה, חושבת וטובה!
אני רוצה לחדד שתי נקודות במצב שאת מתארת:
החלק הראשון מתייחס לסיטואציה- לזה שעבר כבר חודש ולא טוב לך שלא סיפרת.
פעם שמעתי סיפור נחמד, שיש בצידו הרבה חכמה…
סיפרו לי על זוג צעיר שנישא במזל טוב. וערב אחד, מס' חודשים אחרי החתונה, האישה החליטה להפתיע את בעלה בארוחת ערב מושקעת ולא שגרתית, היא ניסתה לחשוב איזה מאכל מיוחד תוכל להכין לו, והחליטה להכין- שקשוקה! , היא עבדה והכינה וערכה, וכשבעלה חזר הביתה ראה שאשתו עמלה וטרחה והכינה לו שקשוקה-
השקשוקה היתה אחד המאכלים הפחות אהובים עליו בלשון המעטה, אבל כשראה שהיא כ"כ טרחה ושהכינה לו את זה עם כ"כ הרבה רצון טוב, הוא לא אמר לה שהוא לא אוהב שקשוקה אלא עשה את עצמו מתלהב, אכל "בתיאבון", וכמובן החמיא והודה לה מאד.
ראתה אשתו שהוא נהנה כ"כ מהשקשוקה המושקעת, והחליטה לחזור על הרעיון מידי פעם ולהפתיע אותו בשקשוקה שהוא הרי כ"כ אוהב ונהנה ממנה…
בעלה היקר, שלא ידע שהכניס את עצמו מתוך כוונות טובות מאד למעגל שקצת יהיה קשה לצאת ממנו, חזר על המשחק במשך כמה חודשים, עד שתפס שחייב לעצור ולהגיד לה בגילוי לב, שלמרות שהוא מעריך את מאמציה, הוא לא אוהב שקשוקה. ויפה שעה אחת קודם כי ככל שיעבור יותר זמן, היא תכעס על העמדת הפנים שלו והמאמצים המבוזבזים שלה.
הסיפור הזה, או שהיה, או שהיה יכול להיות.
איך הסיפור הסתיים?
לי סיפרו שכשהודה על האמת היא כעסה ונפגעה מאד, אך לאחר תקופה נרגעה והם חיו באושר עד עצם היום הזה.
ואני מספרת, שיכול להיות הוא היה יכול לספר לה בתזמון, ומעטפת שיגרמו לה לקבל את מה שאמר לה בהבנה גדולה יותר. והיה קצת פחות כעס והם היו חיים באושר עד עצם היום הזה.
אם ננתח את המצב בו היה נתון אותו בחור, זה היה מצב קצת מורכב של "אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי"- הרי בפעם הראשונה שחזר הביתה ואשתו חיכתה לו מרוגשת עם השקשוקה, לרוב הדעות לא היה מתאים לומר לה שאינו אוהב שקשוקות, ומרגע זה, בכל נקודת זמן פחד שאם יאמר לה היא תכעס על העמדת הפנים שלו- בעבר. מה הפתרון? למצוא שעת כושר טובה, לומר בעדינות, עם כל האהבה וההערכה, וההסבר על הרגישות- מדוע לא יכל לומר, לא בטוח שהדברים היו מתקבלים בצורה חלקה, אבל הנעימות, החום והמחמאות בוודאי היו מפצים ברמה מסוימת על החלקים הפחות נעימים.
מה יש לקחת מהסיפור הזה למקרה שלך?- (שהסוגיה בו עמוקה ומשמעותית הרבה יותר משקשוקה, אבל השאלה הזאת של התזמון- די דומה) נראה לי שנכון יהיה לעצור את המעגל של הזמן שעובר ולמצוא הזדמנות טובה, ולדבר על זה בהקדם…
החלק השני במצב שאת מתארת זה התוכן, הקשר שהיה לך בעבר, מעבר לכך שעוד לא סיפרת עליו- הנושא הוא לתחושתך רגיש ולא יעשה לכם טוב. זוהי נקודה משמעותית מאד.
אם היית מרגישה שהקשר הוא זניח, פתחת פרק חדש בחייך ואין סיבה שזה יפריע, סביר להניח שלא היית מהססת לספר לו. וכאשר היית מספרת לו, אותה תחושת ענייניות וחוסר משמעות הייתה עוברת אליו- אל בעלך.
אם אצלך אותו קשר הוא בעל משמעות, יתכן שכאשר תספרי לבעלך- התחושה שהוא יקבל היא שיש כאן קשר עם משמעות/ השלכות לנישואין שלך היום, ואז החשש הוא שזה חלילה לא יעשה לכם טוב…
לכן, נראה לי שלפני שאת אוזרת אומץ ומספרת לו, היה כדאי שתעשי איזושהי חשיבה ועבודה עם עצמך על המקום והמשמעות שיש לקשר הזה עבורך עכשיו- האם אכן יש לזה משמעות, אם כן מדוע? , אם תשובתך תהיה שלילית- כלומר: תגיעי למסקנה שהקשר שהיה הוא נחלת העבר וחייך המשיכו, תתייחסי לזה כך גם בשיחה עם בעלך וכאשר תתייחסי לזה כך, יש סיכוי טוב שהוא יתייחס לכך בהתאם, ולשיתוף אודות אותו קשר לא תהיה רגישות בקשר שלכם היום.
אך אם תרגיש ש"יש דברים בגו", הקשר אצלך לא ממש פתור, ולא סגרת את הפרק הזה כמו שצריך- יכול להיות שהיה כדאי שתפני למישהו שיעזור לך לברר את הנושא לעומק, ולפתור את החלקים שטרם נפתרו, כדי שבהמשך תהיי מסוגלת לספר לו על אותו קשר מהעבר בלי שזה יפריע לקשר שלכם היום.
אם יש צורך ותרצי עזרה בהפניה לאדם שיוכל לפתוח איתך את הנושא, את מוזמנת לפנות אלי.
בהערכה רבה!
ובאיחולי הצלחה רבה, חיי אושר ורק רק טוב!
חנה
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
