The Butterfly Button
לא מצליחה להתקדם

שאלה מקטגוריה:

שלום
ברצוני לדעת איך עוד ניתן להתמודד עם מניעות ,קשיים,עיכובים
יש לציין מדובר על עיכוב של שנים ,הרגשה של תקוע לא זז
במבויי סתום ללא מוצא ועולם כמנהגו נוהג.
כמובן ששערי דמעות ותפילה לא ננעלו וסגולות למינהים והשתדלויות ללא הרף והעיקר אמונה בהשם יתברך השאלה? היא לא יכול להיות שאדם עם רצון עז ומוכן למסור נפש ולהוושע ולא נוושע נכון שאין לדעת חשבונות שמיים והכל לטובה והכל מעולה וזה תיקונים וכיו.
אבל אנו נמצאים בעולם של עשייה אין סופית! מה עושים ?
הרי השם יתברך ברא אותנו עם חסרונות ומעלות
לא יכול להיות שיש עיכובים של שנים ולא זזים קדימה
וברור ששום דבר לא מובן מאליו
הבטחה ירידה לצורך עלייה זה בלתי נתפס!! על איזה עלייה מדובר
הרי השם יתברך ברא אותנו כדי להטיב לנו
בחיי יום יום נהיה יותר קשה ועמוס אין שלבת הנפש!
על לא עוול בכפי נגרם וגורם לאנשים הכי קרובים ויקרים לעוגמת נפש
ולדאגות יתר ןכיו…
אשמח לקבל עצה דעה עזרה
חשוב לציין לא כתבתי מתוך יאוש אלא מה עוד לתקן? לשפר?ליישם
תודה ובברכה

תשובה:

שואלת יקרה,

אולי סמלי הוא שהתשובה תגיע אליך בערב חג הגאולה, אחר שהתעכבה כל כך (והתנצלותי הכנה על כך), חג שבו אנחנו בוחנים מחדש את מערכת היחסים שלנו עם העולם, וסוגיות של קפיאה מול שינוי, ירידה ועליה, כבילות וחרות נמצאות באויר ונכנסות לתוך השיח.

את הרצון שלך לשנות, להתפתח, למסור את הנפש כדי להיות טובה יותר ניתן לחוש בעוצמות, נשמע שאת בן אדם שלא מוותר. את לוחמת בכל החזיתות, יורה בכל התותחים, וכשכל האנרגיה הזו מניבה שום כלום, זה מתסכל ומדכדך.

כח הוא תנועה, ותנועה בהכרח מביאה שינוי. כשהכח נתקל בריק, כשהוא לא פועל ולא יוצר שינוי, התחושה היא של חוסר אונים כבד. חוסר אונים הוא אחד ממרכיבי הטראומה. כשאדם נמצא במצב קשה, אבל הוא יכול להזיז, לפעול, התחושה היא אחרת לגמרי. הרגשה של תקיעות, של חוסר השפעה על העולם סביבך, היא הרגשה נוראה נוראה.

זאת אומרת, שכדי לעזור לעצמך, עליך למצוא את המקומות האלה, שאת כן יכולה לפעול, את החורים הקטנים שיהיו פתחי המילוט שלך.

את מבדילה בין קשיים שגורמים לך תקיעות, לבין הקשיים וההכבדה שאת מכבידה על אחרים.

זאת אומרת, יש חלקים שהם בידיים שלך.

אם נרד לשורש המלים גלות וגאולה, נראה שאין ביניהן כמעט הבדל: הן גלות והן גאולה מכילות את האותיות גל, שמשמען תנועה ותזוזה: גלגול, גלילה, גלים. אם כן, למה ההבדל התהומי במשמעות? כי יש שינוי שהוא חסר תכלית, כמו קין שהיה נע ונד בארץ. התגלגל מפה לשם ומשם לאנשהו וכך בלי סוף: זוהי גלות. ויש שינוי שיש בו א' – א' היא סמל לאלוקות, לה' שהוא אחד. גלגול שהוא מכוון להשם אחד – הוא גאולה.

יקרה, את מספרת על גלגולים שהם רצון לשינוי, רצון לקרבת ה', רצון להיות טובה יותר, להגיע לשלוות נפש בתוך החיים המטורפים והכאוטיים שנפלו עליך, רצון להיות מקור של אור לסביבתך. אלו הם גלגולים של אהבה, ייסורים של אהבה. הם לא חסרי תכלית.

יום אחד תעמדי ותגלי את עצמך במקום יותר טוב, ותאמרי לעצמך: אבל איך זה קרה? הייתי עסוקה בהתגלגלות, בחיבוטים, בייסורי נפש, איך קרה השינוי הזה? מתי הצלחתי בתוך כל הקושי והחרדה והבלגן? זה יקרה, תוך כדי תנועה את תעשי את השינוי. מכיוון שאת כל הזמן מחפשת, ומי שמחפש, מוצא.

זאת אומרת, את צריכה להבדיל בין שני סוגי שינוי – שינוי שאיננו בידיך, הוא נתון, הוא תנאי החיים שנולדת לתוכם שאו שהתגלגלת אליהם. זה הניסיון שהקב"ה זימן לפתחך. על זה אין לך שליטה, לאף אחד מאתנו אין.

על מה כן יש לנו שליטה? על שני דברים משמעותיים: על העמדה הנפשית שלנו כלפי המצב הנתון הזה. ועל מה שנוכל לפעול מהמצב הנתון לעבר שינוי.

ואלה שני דברים חשובים ומשמעותיים מאוד מאוד!

הם העבודה שלנו בעולם הזה.

מהטמה גנדי, לוחם החרות הגדול, נהג לומר: היה אתה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם.

כדי לשנות צריך להשתנות.

כשאת תהיי בתנועה שבה תכניסי את נוכחות ה', הקב"ה יתגלגל אתך. ואת כבר תהיי בגאולה. גם אם לא השתנה המצב עדיין מבחינה אובייקטיבית.

לא אטיף לך על לקבל את הנסיונות באהבה, מכיוון שמן הסתם את כבר מכירה את התכנים האלה בעל פה, ונראה שאת עושה הרבה מאמץ בכיוון.

כשעם ישראל עמד על שפת הים, הם עשו שני דברים במצב הנואש הזה: הם צעקו אל ה' – עמדה פאסיבית, והם קפצו אל הים – פעולה אקטיבית. הגאולה היא תוצר של שתי תנועות הנפש האלו. מצד אחד, לקבל את המצב בתור נתון, מצד שני, לפעול לעבר שינוי.

גאולה היא היכולת להתנייד בתוך הגבולות הצרים של המציאות וליצור מציאות פנימית שהיא מאושרת ונוחה וטובה.

לא להגדיר את עצמנו לפי המנח החיצוני, אלא ליצור גרסאות חדשות של עצמנו, לייצר מציאות פנימית, להיות מאושרים לא בתנאי ולא בגלל, אלא בעצם היותנו.

בחיים, אנו צריכים לנוע בין קצוות, בין היכולת לבקש ישועה, בין הבקשה לגאולה פלאית – לבין הקפיצה למים. אלו שתי תנועות בנפש, שני כוחות שצריך לחזק. והן לא שני הפכים כפי שזה נראה. היכולת לראות את הקב"ה בתוך המציאות ולקבל את מה שהוא מביא – מעניקה את הכוחות לשינוי, ולהפך, היכולת לשנות בחלקים שכן נתונים בידיים שלנו, מאפשרת לקבל בהשלמה את החלקים האחרים, הבלתי נתונים למיקוח.

ההמתנה היא תוחלת ממושכה מחלה לב. לחכות שדברים ישתנו – יכול להוביל לעבר יאוש ודכדוך עמוק. התפללי לקב"ה שיעזור לך, שימציא לך את מה שאת רוצה, אבל אל תעצרי כאן – עשי מה שבידייך כדי לנוע לעבר הגאולה שלך.

בואי נחשוב ביחד על סוגים של תנועה שתוכלי להכניס אל חייך, וליצור שינוי. אילו מטרות את יכולה לסמן, שהן בתחום סמכותך. לא משהו שתלוי בכח עליון, או בבני אדם אחרים. משהו שאת יכולה לנוע לעברו: סמני לעצמך מטרות. מה היית רוצה לעשות? מה את אוהבת? מה היית רוצה להכניס אל חייך? נכון ששינויים כמו למצוא בן זוג או לזכות לילדים אינם בידיים שלנו, אבל אנחנו יכולים לעשות דברים שמקרבים אותנו לשם: להגדיל את מעגל החברות, נניח, או להתפתח נפשית ולהעמיק את המודעות העצמית שלי בדרכים נוספות, לשנות הרגלי תזונה וכו' – כל מה שיכול להרגשתי לתרום.

בנוסף לכך, לעשות דברים שיעשו לנו טוב, שיעזרו לנו להתפתח מבחינה אישיותית ולבסס את השמחה שלנו על דברים שהם בידיים שלנו: עשי רשימה של 30 דברים שאת אוהבת לעשות, אלה יכולים להיות אפילו דברים קטנים, כמו הליכה, שיחת טלפון עם חברה, ציור, ספר טוב, וכו' וכו'. כל דבר שעושה לך טוב באמת (לכן לא נכניס כאן התמכרויות מסוג שתיית קפה או שוטטות ברחבי הרשת הוירטואלית. זה לא בעסקה). וכל יום הקפידי לעשות דבר אחד מן הרשימה. בתור מתנה לעצמך ומאמץ לעבר שינוי.

מדי יום, לפני השינה, חשבי על 5 דברים שאת מודה עליהם, דברים שהיה להם ביטוי במשך היום. (למשל אם את מודה על כשרון מסוים שקיבלת או על אדם מסוים בחייך, חשבי איך היה לזה ביטוי היום הזה.) עשי זאת מתוך הכרה עמוקה בטוב, לא כדי לסמן וי על מטלה. הרגישי איך הטוב נוכח בחייך. אלה הדברים שיעזרו לך לזהות מה עושה לך טוב, מה מקדם אותך – ובהמשך תוכלי להכניס אותם לכדי שינוי פעיל.

ואם אנחנו כבר בענין של רשימות – עשי עוד קצת מאמץ ורשמי 30 חוזקות שלך, תכונות יפות שאת מוצאת בעצמך, דברים שאת אוהבת בעצמך. קראי אותן מפעם לפעם והוסיפי עליהן כשאת מגלה עוד.

את פנית לעזרה, כלומר יש בך כח ורצון לשינוי, היכולת הזו כבר נמצאת בתוכך. הפעילי אותה ותראי איך החיים משתנים והמציאות נעשית מקום מואר וטוב.

כל אלו יהיו התחלה של שינוי, ראשית צמיחת גאולתך.

הכניסי את הקב"ה לתוך הגלגולים הלא פשוטים של חייך – ותראי את האור של הגאולה זורח עליך.

מאחלת לך חג כשר ושמח

והרבה אור וטוב

ואני כאן להמשך עזרה ככל שתראי צורך

בהצלחה רבה

אורית

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך להנחיל לילדים אהבת מצוות כשאני מרגישה קרירות רוחנית?
אני אשה בוגרת, נשואה, ילדים, עבודה. בשנים האחרונות יש לי קושי גדול מאד בתפילה, התנגדות לכל הקפדה בהלכה, רצון להכיר יותר אפשרויות, להשתחרר, אני יודעת שאפשר לקרוא לזה בפשטות יצר הרע, אך אני מרגישה שזה גדול עלי. אני מתגברת יום יום. לפעמים ברמה של ברכות השחר בלבד. קושי גם בנושאי...
האם גאולה מתאימה לדור שלנו?
לפני כמה שבועות קמנו מהאבלות על חורבן בית המקדש ופתאום התחלתי לחשוב שמבחינה טכנית המשיח לא מתאים לדור שלנו תאר לך אתה הולך ברחוב ובטעות ראית משהו לא טוב אתה חייב לעלות לירושלים להקריב קרבן חטאת ועולה בטח כולם ישמרו על אכילת חולין בטהרה וככה לא יהיו יותר ארגוני הכנסת...
נהייתה לי קרירות בעבודת השם איך משנים את זה?
אני נשואה אמא ל2 קטנטנים ברוך השם. לאחרונה חשבתי להתייעץ על העניין הבא: אני ובעלי מגיעים ממשפחות דיי פתוחות והתחזקנו יחד. אנחנו מנהלים אורך חיים חרדי בעלי אברך. מאז ומתמיד היה לי קור בעבודת השם. אהבתי לשמוע את שירי אלול בתיכון להתחזק אבל זה לא משהו שנשאר. רציתי קרבת אלוקים...
אם חזרתי בתשובה חלקית זה גם עוזר?
אני בת 26 ולאחרונה נמצאת בתהליך התחזקות. לפני כחצי שנה אבא שלי זכרו לברכה נפטר באופן פתאומי. אני באה הוא יחסית חילוני- אבי הגיע מרוסיה ובארץ חזר בתשובה, ואז הכיר את אמי והתחתנו. אבא שלי לבש שחור לבן וציציות, התפלל, שמר כשרות ושבת וכו׳ אך עם השנים התיר לעצמו דברים...
שאלות כאובות אחרי טראומות מטלטלות
  כמה לילות אני ״שורפת״ על האתר שלכם מכורה קשות מוצאת נחמה לכל כך הרבה נושאים ושאלות שמתעוררים סתם ככה באמצע החיים. במפגש החזיתי בין אנשים, דפוסים, התנהגויות, קהלים, זרמים, מצב בטחוני, עולמי ואפילו מזג האויר. סקרנות טבעית שמוצאת מאגר תשובות מדהימה כאילו כיוונו גם אלי. לפעמים נראה שהשקעתם בתשובה...
אנחנו אמורים להיות בתודעת גלות או תודעת גאולה?
  הימים האלו מזכירים לנו ש'צריך' להתאבל על החורבן והגלות. ולצערינו זה לא בא בטבעיות ובקלות. הרבה כותבים על כך שקשה לנו להתחבר כיון ששקועים בחומריות, יש גם כאלו שמדגישים עד כמה הסבל בדורינו הוא קשה ונוראי וכמה יהיה טוב שתבוא הגאולה ועוד ועוד. אני מנסה להבין מה ה' רוצה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן