שלום שואלת יקרה,

קראתי את המכתב שלך, והרגשתי ביחד כאב והתפעלות. כאב, כי את מתארת מצב כל כך כואב. את אחותך את מבקשת, והיא לא נענית. קשר של אחיות הוא קשר שיכול להיות בו משהו מיוחד – הדמיון, הנוסטלגיה, החוויות המשותפות שאף אחד אחר לא מבין, הנאמנות והאחווה שאינה תלויה בדבר. וכל כך כואב כשהפוטנציאל הזה לא מתממש, ולא רק שהוא לא מתממש – אלא את חווה בדיוק ההפך. במקום קשר אוהב ומכיל, את חווה קשר שיפוטי וביקורתי.

והתפעלות – כי מבין המילים שלך אני קוראת הרבה נחישות, הרבה אומץ ורצון כנה לגשר על פערים.

את שואלת בסוף: למה ה' לא נתן לי אחות שמתאימה לי?

השאלה הזו היא שאלה כואבת ומהדהדת, למה קרה כך – אם יכל לקרות אחרת? אני לא בטוחה שיש לי תשובה לשאלה הזו, אבל אני מזמינה אותך להתעכב על השאלה הזו.

את כל כך הרבה מתאמצת, מנסה, עובדת קשה למען הקשר הזה – ללא הועיל בינתיים.

אולי תקחי לך רגע לשבת עם עצמך. לקחת נשימה עמוקה, ונשיפה. ולתת לעצמך לכאוב. להצטער על מה שלא קרה – ושלא הצלחת לגרום שיקרה.

מותר לך לכאוב ולהצטער – ולא להשלים עם המצב. אלא להניח לו קצת. כשאת כל כך נפגעת וכאובה מהקשר הזה – איך תצליחי לרפא את עצמך ואותו?

תניחי את הקשר הזה. תתבונני בו מהצד. תראי גם את נקודות האור שבו – כמה אהבה, ואכפתיות, ורצון טוב את השקעת והשקית וקיווית שמשהו יצמח….

תסתכלי גם על המקומות הכאובים, הקשים, הפוגעים שבו. על האכזבה המעגלית, החוזרת ונשנית.

זה לא מגיע לך, הכאב והצער הזה. הקשר שלך עם אחותך, חשוב ככל שיהיה, נבנה מסיבה כלשהיא בצורה שלא עושה לך טוב. בצורה שלא מאפשרת את מה שיכול להיווצר בין אחיות.

ונכון שזה הדרך היחידה שאת מכירה, אבל אולי הגיע הזמן להבין שלנסות עוד מאותו הדבר – כבר לא יעשה משהו חדש…

מה יקרה אז? אני לא יודעת בדיוק.

אולי תגלי שעדיף לך בינתיים לנווט את כל התכונות והכלים המדהימים האלה – כדי לטפח מישהו אחר או קשר אחר? את הקשר שלך עם עצמך, אולי עם מישהו קרוב אליך, אולי בלנסות ליצור קשרים חדשים ומיטיבים, שיזרימו אנרגיות רעננות וחיוביות בינך לבין העולם?

אולי תגלי שכשאת מרפה ולא מנסה כל הזמן להנשים את הקשר הזה – הוא ילבש צורה אחרת?

אולי פתאום יתברר לך, שהקשר הפוגעני של אחותך היה הדרך היחידה שבה היא ידעה לתקשר איתך, וכשאת כבר לא תתני לקשר הזה להמשיך בצורה הזו, היא פתאום תמצא דרך אחרת?

אולי במרווח הנשימה שיווצר לך, כשלא תהיי עסוקה בלנסות בכל דרך אפשרית לחיות את הקשר הזה, תגלי שנכון שהקשר עם אחותך הוא חשוב, אבל יש עוד דברים שיכולים למלא את המקום הזה?

לא קל להרפות. במיוחד אחרי שמשקיעים ומנסים ומתאמצים, יש רצון גדול שהמאמץ הזה יניב פרי.

אבל לפעמים ההרפיה היא העבודה הקשה והמצמיחה ביותר.

מאחלת לך הרבה הצלחה,

אם יש לך עוד שאלות, אשמח לענות לך במייל [email protected]

בהערכה,

אסתי.