The Butterfly Button
ויכוחים ואתגרים במקום העבודה

שאלה מקטגוריה:

שלום לאתר המדהים ולמשיבות היקרות!
אני אמא ל 2 ילדים, ובעלי אברך. אני נמצאת בעבודה שכל הסביבה חילונית ושמאלנית ששונאת ממש את הדת.
היה לי לפעמים פה ויכוחים, אבל מאז שראיתי שזה לא רק מזיק הפסקתי.
אבל משום מה, אני מרגישה כל הזמן מהסביבה פה דחויה ולא רצויה, הייתי עוזבת את העבודה, אבל מה לעשות צריך פרנסה?!
אני לא יודעת בדיוק איך תוכלי לעזור לי, אבל לאחרונה גיליתי שלא רק שאני דחויה אלא יש אחת שממש רוצה שאני אעזוב ומלכלכת עלי על דברים שלא היו ולא נבראו, חשוב לי לציין שזאת שמדברת עלי היא ממש מקנאה בי שאנחנו באותו גיל ועם משרה גבוהה יותר (לאחר שדיברתי איתה דוגרי).
מה אני יכולה לעשות?!
כל הזמן הייתי מרגישה בעולם שאני אהובה על כולם, מעולם לר רבתי או משהו כזה עם אנשים.
וזה פתאום מרגיש שזה אפילו קצת גורם לי למצב רוח לא כ"כ טוב.

תשובה:

שלום יקרה ואהובה.

קראתי את שאלתך ונהנתי מאד מהסדר בו הצגת את עצמך: ראשית, אמא, שנית, רעיה, ושלישית – עובדת.

אני מאמינה שההיררכיה הזו בקעה ממך לא לחינם והיא משקפת את מי שאת.

ואת צודקת, גם אני מאמינה שמקום העבודה, הוא חשוב, הוא הכרחי, אבל הוא מגיע אחרי זהותך כאם וכרעיה.

את כותבת שאת עובדת במקום עבודה חילוני ושמאלני ששונאים שם ממש (!) את הדת. את כותבת שבעבר השתתפת בויכוחים אולם מאז שראית שאין בכך תועלת, הפסקת.

את מתארת שאת מרגישה דחויה ולא רצויה, שהיית עוזבת, אבל את זקוקה לפרנסה.

בנוסף יש לך קושי עם חברה לעבודה שלתחושתך מקנאה בך ואף "מלכלכת" עלייך דיבורים שאינם אמת.

כל אלו גורמים לך למצב רוח לא טוב.

ובצדק.

אתגרים חברתיים מקיפים אותך במשך שעות רבות מיומך. זה לא פשוט.

את שואלת האם לעזוב? את כותבת שהיית עוזבת כבר, אבל "מה לעשות צריך פרנסה"…

לא כתבת כמה זמן את כבר עובדת במקום העבודה הזה, לא כתבת האם בעבר היה לך שם טוב וההתדרדרות החלה רק בעקבות האירועים בחודשים ובשבועות האחרונים, כשהמצב בין חלקי העם הפך לכל כך נפיץ.

אז הרשי לי לכתוב לך כך:

אם ההתדרדרות היא תוצאה של התקופה האחרונה, ובעבר היה לך שם טוב, אני מציעה להמתין שהרוחות ישכחו, שהאווירה תתמתן, והכל יחזור על מקומו בשלום.

נשמי לתוך עצמך עוד איזה חודש חודשיים, הזכירי לך שזו תקופה מאתגרת בעם ישראל, נסי להרבות שלום ואהבה עד כמה שאת יכולה, עד יעבור זעם.

במידה ומעולם לא היה לך שם טוב, או שעוברים כמה חודשים נוספים והמצב לא מתייצב, אני מציעה לך להתחיל בתהליך של חיפוש מקום עבודה אחר.

כמו שכתבת, זהותך האבסולוטית, זהותך כאם וכרעיה, קודמים לזהותך כעובדת. אישה יקרה, אמא בעם ישראל, לא אמורה להרגיש לא נוח במשך שעות ארוכות מיומה.

מקום עבודה יכול לזמן אתגרים (גם חברתיים), אבל בשום אופן לא אמור להיות כר לתחושה של דחיה, מוקד לשנאה (!) ולמצב רוח לא טוב.

אם זה המצב והוא לא משתנה, חפשי לך מקום אחר.

הקב"ה, אב הרחמן רוצה בטובתך ואין ספק שיש בכוחו לזמן לך מקום עבודה שיש בו גם פרנסה בשפע, וגם תחושה נעימה וטובה.

בשולי הדברים,

כתבת ש"היית עוזבת, אבל מה לעשות, צריך פרנסה".

הייתי מזמינה אותך לחשוב על המשוואה הזו שאת מציירת:

את צריכה פרנסה – אז את נשארת במקום שלא טוב לא בו.

ואני שבה ואומרת,

כן. יש מקומות עבודה מספקים ומשמחים ששכרם בצידם. האמיני בכך. את ראויה.

מאחלת לך שתשכילי לבחור נכון,

ולראות סיפוק ושמחה במעשייך,

רבקי

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך יוצרים יציבות רגשית גם באי ודאות?
יש לי שאלה שמעסיקה אותי לאחרונה, ואני מרגישה שהיא התרחבה לכמה שאלות שמחוברות זו לזו. התחלתי מהשאלה איך אפשר להגיע למנוחת הנפש שלא תלויה בכך שהמציאות תסתדר בדיוק כמו שאני רוצה. שמתי לב שאצלי חוסר ודאות מאוד קשה. כשאני חושבת שאני יודעת מה הולך לקרות ואז מתברר משהו אחר, זה...
בעלי מפחד לראות אותי עצובה
אני נשואה ואם לשתי בנות, יש לי בעל נסיך עם מידות טובות מאוד תמיד תמיד דואג שיהיה לי טוב בכל סיטואציה יוותר על עצמו העיקר שאני אהיה שמחה יקנה לי מה שאני רוצה יביא לי מה שאני רוצה בגדול יעשה הכללל רק בשביל שאהיה שמחה ורגועה זה נשמע מקסים מאוד...
מי תרצה להתחתן איתי?
אני חרדי רווק בן 28 יצא לי להיפגש עם מספר בנות לא מועט והתחושה שלי שבנות מאוד שיפוטיות ומאוד מפליגות בחלומות והמשאלות שלהם מעבר לפורפורציה…. יש להם דרישות שהן בעצמן לא עומדות בהן [ הן רוחנית והן כללית] וזה ממש מעיק והאמונה שלי שאני אמצא שידוך מאוד נמוכה בגלל זה…...
חייבים לסלוח לכל אדם?
לפי ההלכה- חייבים לסלוח לכל אדם? גם לאונס? בוגד? רוצח? איפה הגבול אם בכלל יש והאם מרכיב הזמן שעבר מהפגיעה משמעותי. האם הקרבה של הבנ"א משמעותי? אשמח לפירוט כמה שאפשר בבקשה.
בעלי לוקח הלוואות מאחורי גבי. איך אפשר להמשיך כך?
אנחנו נשואים 25 שנים, הורים ל6 ילדים. בעלי מאז ומתמיד לא ידע להתנהל עם כסף, כשהוא היה אברך יחסית הסתדרנו כי לא היו לו יותר מדי סיבות לבזבז… כשהרב  פסק לו לצאת לעבודה, בעלי רץ לפתוח עסק והתחיל לסבך אותנו במאות אלפי שקלים- חובות. הלכנו לרב שלנו ליעוץ, בעלי סגר...
התמודדות עם מתח בין עבודת השם לחיי עבודה, ותחושת ה"היתרים בדיעבד"
שלום לרבני ומשיבי אקשיבה, אני פונה אליכם מתוך קושי פנימי אמיתי שמלווה את סדר היום שלי. אני מתחבט בשאלה מי אני ומה אני?ש להבנתי הדלה, אני קודם כל יהודי מאמין שמשתדל לקיים את חיוביו. להתפלל, ללמוד, לעבוד את עבודת הבורא. ולכל הפחות רוצה להיות אחד כזה. מאידך גיסא, ישנו קונפליקט...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן