The Butterfly Button
ויכוחים ואתגרים במקום העבודה

שאלה מקטגוריה:

שלום לאתר המדהים ולמשיבות היקרות!
אני אמא ל 2 ילדים, ובעלי אברך. אני נמצאת בעבודה שכל הסביבה חילונית ושמאלנית ששונאת ממש את הדת.
היה לי לפעמים פה ויכוחים, אבל מאז שראיתי שזה לא רק מזיק הפסקתי.
אבל משום מה, אני מרגישה כל הזמן מהסביבה פה דחויה ולא רצויה, הייתי עוזבת את העבודה, אבל מה לעשות צריך פרנסה?!
אני לא יודעת בדיוק איך תוכלי לעזור לי, אבל לאחרונה גיליתי שלא רק שאני דחויה אלא יש אחת שממש רוצה שאני אעזוב ומלכלכת עלי על דברים שלא היו ולא נבראו, חשוב לי לציין שזאת שמדברת עלי היא ממש מקנאה בי שאנחנו באותו גיל ועם משרה גבוהה יותר (לאחר שדיברתי איתה דוגרי).
מה אני יכולה לעשות?!
כל הזמן הייתי מרגישה בעולם שאני אהובה על כולם, מעולם לר רבתי או משהו כזה עם אנשים.
וזה פתאום מרגיש שזה אפילו קצת גורם לי למצב רוח לא כ”כ טוב.

תשובה:

שלום יקרה ואהובה.

קראתי את שאלתך ונהנתי מאד מהסדר בו הצגת את עצמך: ראשית, אמא, שנית, רעיה, ושלישית – עובדת.

אני מאמינה שההיררכיה הזו בקעה ממך לא לחינם והיא משקפת את מי שאת.

ואת צודקת, גם אני מאמינה שמקום העבודה, הוא חשוב, הוא הכרחי, אבל הוא מגיע אחרי זהותך כאם וכרעיה.

את כותבת שאת עובדת במקום עבודה חילוני ושמאלני ששונאים שם ממש (!) את הדת. את כותבת שבעבר השתתפת בויכוחים אולם מאז שראית שאין בכך תועלת, הפסקת.

את מתארת שאת מרגישה דחויה ולא רצויה, שהיית עוזבת, אבל את זקוקה לפרנסה.

בנוסף יש לך קושי עם חברה לעבודה שלתחושתך מקנאה בך ואף “מלכלכת” עלייך דיבורים שאינם אמת.

כל אלו גורמים לך למצב רוח לא טוב.

ובצדק.

אתגרים חברתיים מקיפים אותך במשך שעות רבות מיומך. זה לא פשוט.

את שואלת האם לעזוב? את כותבת שהיית עוזבת כבר, אבל “מה לעשות צריך פרנסה”…

לא כתבת כמה זמן את כבר עובדת במקום העבודה הזה, לא כתבת האם בעבר היה לך שם טוב וההתדרדרות החלה רק בעקבות האירועים בחודשים ובשבועות האחרונים, כשהמצב בין חלקי העם הפך לכל כך נפיץ.

אז הרשי לי לכתוב לך כך:

אם ההתדרדרות היא תוצאה של התקופה האחרונה, ובעבר היה לך שם טוב, אני מציעה להמתין שהרוחות ישכחו, שהאווירה תתמתן, והכל יחזור על מקומו בשלום.

נשמי לתוך עצמך עוד איזה חודש חודשיים, הזכירי לך שזו תקופה מאתגרת בעם ישראל, נסי להרבות שלום ואהבה עד כמה שאת יכולה, עד יעבור זעם.

במידה ומעולם לא היה לך שם טוב, או שעוברים כמה חודשים נוספים והמצב לא מתייצב, אני מציעה לך להתחיל בתהליך של חיפוש מקום עבודה אחר.

כמו שכתבת, זהותך האבסולוטית, זהותך כאם וכרעיה, קודמים לזהותך כעובדת. אישה יקרה, אמא בעם ישראל, לא אמורה להרגיש לא נוח במשך שעות ארוכות מיומה.

מקום עבודה יכול לזמן אתגרים (גם חברתיים), אבל בשום אופן לא אמור להיות כר לתחושה של דחיה, מוקד לשנאה (!) ולמצב רוח לא טוב.

אם זה המצב והוא לא משתנה, חפשי לך מקום אחר.

הקב”ה, אב הרחמן רוצה בטובתך ואין ספק שיש בכוחו לזמן לך מקום עבודה שיש בו גם פרנסה בשפע, וגם תחושה נעימה וטובה.

בשולי הדברים,

כתבת ש”היית עוזבת, אבל מה לעשות, צריך פרנסה”.

הייתי מזמינה אותך לחשוב על המשוואה הזו שאת מציירת:

את צריכה פרנסה – אז את נשארת במקום שלא טוב לא בו.

ואני שבה ואומרת,

כן. יש מקומות עבודה מספקים ומשמחים ששכרם בצידם. האמיני בכך. את ראויה.

מאחלת לך שתשכילי לבחור נכון,

ולראות סיפוק ושמחה במעשייך,

רבקי

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

קשה לי עם זה שההורים שלי גרושים
לפני מספר שנים הורי התגרשו ובאותם השנים הראשונות לא היה לי עם זה בעיה כיוון שהם אנשים גדולים וזה ההחלטה שלהם, גם לאורך כל הדרך ההורים שלי תמיד הזכירו לי שהם אוהבים אותנו (הילדים). אבל כרגע כל פעם שאני נזכרת שהם כבר גרושים…. אני לא מפסיקה לבכות ולקוות שזה לא...
נקרע בין הצורך בפרנסה לבין הרצון ללמוד תורה
ברצוני להתייעץ על הנושא הכלכלי בחיי כאברך חרדי, אני מרגיש במיצוי. אשתי לא יכולה להשתכר יותר ממה שעכשיו, ואני מצד אחד לא רוצה לוותר על החלום להיות גדול הדור הבא… או סתם להיות מונח בלימוד ומצד שני לא מסוגל ללמוד מרוב לחץ. לא מצליח לחשוב על אפיק פרנסה שישאיר אותי...
אמא שלי צורחת עלי נוראות
אני לומד בישיבה ישיבה שנחשבת טובה אבל אני נמצא הרבה בבית ואמא שלי כל הזמן יורדת עליי ומקללת אותי אני חושש שיש לה מחלת נפש וכל פעם שאני מדבר איתה על זה היא צורחת עליי ומבזה אותי ומקללת אותי וזה גורם לי להשפלה ביזיון וחוסר הערכה עצמית (ההורים שלי גרושים...
מה זה אומר לחיות את החיים??
אני לא רוצה להעביר את החיים, לא רוצה לתת להם להתנהל ולעבור. אני רוצה לחיות ולנצל אותם. אבל מה זה אומר? איך עושים את זה? איך בוחרים לחיות ולשמוח? שמחה בהכרח קשורה לחיים?? מחובר לי בראש שהנאה וכיף ושמחה זה סימן לחיים, זה נכון? אני עברתי פגיעה מינית קשה בתור...
בעלי מאשים אותי כל פעם מחדש
בעלי כשנהיה חולה לא מפסיק להתלונן הוא מתהלך בבית בפרצוף כבוי וכל הזמן מתלונן מיואש ומדוכא, זה משפיע עליי ועל הילדים. כשהוא חולה מרגיש לי שהוא רוצה שכל העולם יעבור לדום. וכל תשומת לב שהוא מקבל לא מספיקה לו והוא כועס על כולם שלא מתייחסים אליו ובעיקר עליי. אני אמא...
איזה אבא אני אם אין לי סבלנות לתינוק שלי
רציתי לשאול אני מתמודד עם בעיה שאני לא מבין את השורש שלה וזה מסתכל אותי, ואשמח מניסיונכם לעזרה. אני נשוי ויש לי אישה טובה ב”ה וגם נולד לנו תינוק ראשון לפני חצי שנה אבל אני לא נהנה ממנו אני מרגיש שאני לא מספיק אוהב אותו ולא דואג לו ואין לי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן