The Butterfly Button
התנהגות אשתי בהריון

שאלה מקטגוריה:

מאז שאשתי נכנסה להריון, ופי כמה וכמה מאז שגילתה זאת, היא התחילה לרבוץ במיטה עם הטלפון או בלעדיו, בעיקר להתרכז בכמה היא עייפה או כואב לה וכד׳.

ברור לי שההריון קשה לה, במיוחד ב3 החודשים הראשונים, ואין לי בעיה לעשות את רוב מטלות הבית (מה גם שהיא עובדת במשרה מלאה. שזה מתיש) אבל קשה לי עם ה"התמסכנות" הזאת.

פעמיים היינו צריכים להגיע לריב כדי שהיא תצא מהמיטה ומהבית (טיול קטן/ שופינג), מה שבאמת עשה לה טוב, אבל זה לא מלמד אותה לקח והיא ממשיכה עם שיטת הרביצה הנוראית הזאת.

ואחרי הכל, אני כן זקוק לעזרה שלה.

כעת היא הלכה לרבוץ לה על 2 המיטות ונרדמה, למרות שניסיתי מספר פעמים לבקש ולעודד אותה לפחות לקום להתארגן לשינה וללכת לישון מסודר (כבר התייאשתי מתחנונים שתאכל משהו. כל מה שקניתי לא מועיל. היא אוכלת לחם יבש כי היא בטוחה שהוא היחיד שמפחית לה הקאות. אבל מצד שני לא רוצה עוד לאכול כי נמאס לה).

העניין הוא שלא התחתנתי עם משוגעת קריזיונרית, את הבחירה בה עשיתי בראש ובראשונה בגלל הבגרות, האחריות, וכוחות הנפש שלה, בידיעה שהיא תהיה אמא מושלמת. (ועשיתי ויתורים שאני שלם איתם לחלוטין).

אבל ההיריון הזה חירפן אותה לגמרי, ואני לא מצליח להתמודד עם ההתנהגויות הילדותיות שהיא פתאום סיגלה לעצמה.

אובד עצות.

לעזרתכם…

תשובה:

שלום לך, בעל יקר!

ראשית כל – מזל טוב!! בעזרת ה' שיהיה הכול בקלות ובשעה טובה ותזכו לשפע שמחות.

שנית, קבל את התנצלותי הכנה על העיכוב בתשובה, הייתי בתקופה עמוסה באופן חריג.

לגוף שאלתך. אני חושב שגברים רבים מאוד, יוכלו להזדהות עם התחושות שאתה מתאר, בצורה כזו או אחרת. אכן, לא קל הוא המצב בו מאשה חיה, תוססת, פעילה ונעימה – פתאום אשתך הופכת לאדם חלש, עייף וכמעט חולני. רשימת המשימות שלך פתאום מוכפלת, והתוספת מורכבת ממשימות שאיננו טובים בהם ומקשות עלינו מאוד, מה שנקרא "עבודת נשים לאנשים". פעם התבטא בפני חבר כי קל לו יותר לקדוח עשר חורים בקיר בטון, מלכבס, לתלות ולקפל מכונה אחת…

חלק מהמפתח לפתרון, לדעתי, הנו שתדע כי הקושי שאתה חש הוא – באמת קשה! נכון מאוד! תקופות היריון כאלו הינן תקופות מאתגרות מבחינה פיזית ונפשית. חד משמעית.

מניסיוני, כשתפנים שהקושי שלך מוכר, הגיוני ו'לגיטימי' – יהיה לך קל יותר להתמודד איתו.

מחקרים מראים, שההיריון משפיע פיזית גם על גופו של הבעל! למשל – השמנה, עייפות,

ידיעה שכדאי להוסיף כאן, לפני שנמשיך, היא שאין היריון אחד דומה למשנהו, ואין אישה דומה לחברתה. כל מקרה לגופו, וכל פעם יתכן שתהיינה תופעות לוואי אחרות, ויתכן שלא תהיינה כלל. כך שיתכן וכעת אתה מתמודד עם קושי שבעתיד לא יופיע.

ואף על פי כן – כעת אתה מול התמודדות לא קלה, שצריך לתת את הדעת אליה ולהתמודד עמה בהצלחה.

שלא עשני אישה

והאמת, שלפני הכל – הכרת האתגרים שמתמודדת עמם האישה בתקופה כזו, עשויה להקל עלינו את התמודדות ולסייע לנו להבין טוב יותר את הצד השני.

כי האמת, האובייקטיבית, הטהורה – ששום גבר לא הבין, ולא יבין.

"שלא עשני אשה" זו ברכה שאתגרה לא מעט את תנועת הפמניזם הדתי. אך לדעתי, יש משמעות פשוטה בתכלית לברכה זו שנתלית במציאות עובדתית לחלוטין וכלל לא עוסקת בהגדרת מעמד או היררכיה. אמר לי פעם רופא פנימי; "תן לגבר עשרים דקות של היריון חודש שמיני ככה, והוא מפיל – או שהוא עצמו נופל…" אולי זה קצת אנוכי, אך תחושתי היא שראוי בהחלט להודות ליושב במרומים שלא עלינו נגזר "בעצב תלדי בנים". התחושות, הכאבים, הבחילות, ההקאות, השינויים ההורמונליים, ולאחר מכן תהליך הלידה – אלו הן תחושות שרק לאשה יש את כוחות הנפש לשאת אותן.

חשוב לדעת ולהכיר שאשה בתקופת ההיריון חווה תקופה קשה מאוד שמעיקה עליה, ושהתסמינים הללו כמעט ולא בשליטתה. מחקרים מצביעים על כך שהעייפות בהיריון טובה לעובר, כי הוא מתפתח מאוד בזמן השינה של האישה, ולכן המוח מפריש הורמונים שדואגים להוביל אותה למיטתה..

"עוד כמה שנים תהיה בעל טוב…"

זכור לי, שתקופה לאחר נישואיי פגשתי בידיד שנערץ עלי, אדם צעיר יחסית, אך מלומד וחכם מאין כמותו, שעולם המחשבה שלי נתרם ממנו רבות.

אחר שיחה קצרה, הוא שאל אותי בפתאומיות; "ישראל, אתה בעל טוב?". חשבתי כמה שניות והשבתי "אני חושב שכן. בהחלט".

הוא הביט בי במבט עמוק, ואמר לי בשקט "לא. אתה עוד לא בעל טוב". ולפני שהספקתי לתמוה על דבריו הוסיף "בעזרת ה' עוד כמה שנים, תוכל לקרוא לעצמך בעל טוב…"

לא ממש ירדתי לעומק דעתו אז (למרות שכוונתו הייתה ברורה), אך כעבור כמה שנים – הבנתי.

בעל טוב הוא לא זה שיודע לצאת עם אשתו, לטייל, לבלות ולקנות לה בהפתעה מתנה יקרה. החוויות הללו, שחשובות עד מאוד לחיי נישואין כמובן, הן חוויות שבסופו של דבר אתה נהנה מהן, לא מקריב עבורן!  

בעל טוב – הוא זה שיודע לתמוך ולפרגן דווקא בשעות הכי מעצבנות וקשות, ואין צורך להרחיב בתיאורים שכל אדם נשוי מכיר…

בעל טוב – הוא זה שיודע לקחת אחריות, כפי שנשמע מתיאורך שאכן אתה מרבה לעשות, ומטפל גם במה שאשתו בדרך כלל מבצעת.

בעל טוב – הוא זה שיודע לשתוק כשמאוד מאוד בא לו דווקא לדבר, יודע ליצור אווירה נעימה גם כשלא בא לו וכשזה לא 'מוצדק'.

מאז, אני עמל כדי להיות בעל טוב יותר, ופתאום – לא ברור לי לחלוטין שאני ראוי לתואר, ללא רבב…

מטרת הנישואין

והאמת, שהדברים הללו הם הם יסוד הבית ואחת ממטרות הנישואין.

כולנו יודעים ששלום בית ושמחה בבית הם דברים רצויים וטובים בעיני ה'. על פי הקבלה, וגם על פי ההיגיון, עבודת המידות בבית בונה את האדם ומקדמת אותו לקראת מטרת בריאתו. ועבודת המידות פירושה – עבודה. ממש.

להתאמץ, לעמול.

עבודה כפשוטה, לא באה לידי ביטוי רק בימים הטובים והנעימים, אלא גם ובעיקר בימים שאתה מדבר עליהם, הימים בהם אתה חש בקושי רב ולמרות זאת מחייך, משרה אווירה נעימה ודואג לרווחת כולם.

לדעתי, כבר כעת אתה בעל טוב, ואם תמשיך בדרך שתיארת שבה אתה הולך – תהיה ראוי לתואר הזה במלוא הדרו, לאורך ימים ושנים, ותדע – שלא רכשת את התואר בהינף יד…

אאחל שוב שיהיה הכל בקלות ובשעה טובה, באווירה טובה, בשמחה ובאהבה.

בהצלחה!

ישראל כ.

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. קראתי את דבריך בעניין, וקצת באנחה.
    לא מכירה את אשתך, זוכרת על בשרי מה זה הריון ראשון… (וגם אלו שאחריו, אבל בדרך כלל הראשון הוא הלם אמיתי לגוף.)
    אתה לא מכיר אותה ככה, ורוב הסיכויים שגם היא לא מכירה את עצמה ככה.
    ה'נפילה' הזו למיטה במקום כל דבר אחר, היא לא עצלות או טיפשות, היא פשוט תשישות.
    תשישות עמוקה וחזקה, שאי אפשר להבין אותה עד שלא חווים אותה.

    אין לי מה להוסיף על דברי המשיב, שענה יפה ובבהירות.
    העידוד היחיד שיש הוא שבסוף, מתישהו, זה נגמר.
    (ואז צריך להתאושש מהלידה, שזה גם זה תהליך ארוך וממושך).

    ברוכים הבאים לחיים האמיתייים, ובהצלחה!
    הדרך לא תמיד קלה, אבל בעזרת ה' משתלמת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

האם שמירת היצר עלולה ליצור עיוות?
שלום "אקשיבה"!.. יישר כח על היוזמה!   כמי שגדל בעולם החרדי, אני יודע שנושא "בינו לבינה" הוא אחד מתפוחי האדמה הלוהטים ביותר!   חשוב לי לציין שהשאלה מגיעה מתוך רצון אמיתי לדעת, ועם התשובה או בלעדיה, אורח חיי תמיד יהיה בשאיפה לעשות את רצון השם, ולדקדק בקלה כבחמורה! ואני הראשון...
הלב שלי נסגר כדי לא להפגע
אנחנו נשואים 5 שנים ו3 ילדים מתוקים! בתחילת הקשר שלנו בעלי היה אוהב, משקיע, מחמיא ותמיד אחרי מריבה הוא היה בא ומתנצל. גם אם הוא לא היה אשם, תמיד הוא זה שהיה בא אליי ומוריד ממש מהאגו שלו ומפייס אותי! במשך השנים זה פשוט הלך וירד עד שהוא הפסיק לגמרי....
אני פשוט אוהבת צוליות!
אני בת 20 ומתגוררת בחו"ל. ב"ה זכיתי לגדול במשפחה שמורה מאד מבחינה רוחנית. לאורך כל תקופת ביה"ס (יסודי ותיכון עד גיל 18) הייתי גאה מאד ב'צוליות' שלנו. הייתי יוצאת מהכיתה עם כמה חברות אם היו שירים שלא מתאימים, לא משתתפת בשיחות רדודות מבחינה רוחנית, וכו'. התבדלות מסויימת זו, בנוסף לביטחון...
נפילות וייאוש בצל המשבר של אשתי
לפני כמה חודשים אשתי עברה תאונת דרכים קשה,יש למצב הזה השלכות רבות על חיינו ומה שרציתי להעלות בשאלתי זה שאנחנו אסורים כמה כמה חודשים. חסרה לי האינטימיות עם אשתי, מכל הבחינות. אני לא יודע כמה זמן המצב הזה יימשך, ואין לי אפשרות לפתור אותו בעצמי, היא מבחינתה עושה כל מה...
מי יבטיח לי שלא אעבור את הסבל שאמא שלי עברה בנישואין?
תודה רבה על האתר המדהים והאופציה לשאול שאלות. אני בחורה בת 21 אני נמצאת כיום בתקופת השידוכים וחיה בפחד מתמיד שאכנס לנישואים קשים כמו של ההורים שלי, שהתגרשו לפני כמה שנים אחרי שנות סבל ומריבות בלתי פוסקות. בגלל החשש לשחזר את הסבל של אמי, אני מחפשת בכוח תירוצים להוריד בחורים...
בשביל מה בכלל אני שומר על עצמי ומתגבר?
נשבר לי הלב דיברתי עכשיו עם בחורת סמינר והיא סיפרה לי שהיא כבר נכשלה באיסורים החמורים ביותר שבינו לבינה ויותר מזה היא סיפרה לי שהיא לא בחורת הסמינר היחידה שנופלת במקומות האלו לפני החתונה וזה… שבר אותי ריסק אותי לחתיכות כי גם לי יש יצר אבל אני מתגבר עליו כל...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן