The Butterfly Button
הקשר שלי עם בעלי התדרדר מאד

שאלה מקטגוריה:

שלום וברכה
אני נשואה 6 שנים ואמא ל3 ילדים, גדלתי במקום מאוד בריא ומשחרר, כשהתחתנתי, בעלי הגיע מרקע אחר, אמא שלו חולת נפש, ואבא שלו גם כן חלש נפשית מכל הסבל שחווה, ותכלס ההורים עדיין היו חיים ביחד, אחרי החתונה שלי עם בעלי, בעלי לא נתן מקום לרגשות שלי, הייתי אומרת משהו והוא לא היה מתייחס לזה, וזה גמר עלי, במיוחד שסבלתי מאוד ללכת למשפחה שלו, אבל הוא ממש הכריח אותי כל פעם ללכת, ולא ספר את זה שאמרתי לו שקשה לי, אפילו כשבכיתי. תכלס, היום המצב שהוא יותר נותן מקום לרגשות שלי, אבל האמון שלי נפגע, אני לא מסוגלת להכיל אותו, לפעמים שהוא צריך לצאת מהבית, דווקא אז אני מרגישה שאני צריכה שהוא ישאר, ובכללי אני מרגישה שכל הזמן אני צריכה לבדוק אותו אם הוא באמת חושב עלי ואוהב אותי, והוא מרגיש שהוא עושה כל היום מעל הכוחות שלו (ובאמת הוא עושה המון), ואני אף פעם לא מרוצה, ובאמת אני מרגישה ששום דבר לא יפצה אותי על מה שעברתי, ירד לי הביטחון העצמי שהיה לי, נהייתי תלותית בו בצורה לא נורמלית, אני לא מסוגלת להכיל שגם לו קשה, ולא מסוגלת לשמוע את הצד השני של הסיפור, התקשורת שלנו על הפנים, תכלס נמאס לו כבר, ולא מעניין אותו כבר מה עובר עלי, עכשיו אנחנו בקושי מדברים, והוא לא מתייחס לזה שקשה לי, וזה גומר עלי את הטיפה האחרונה שיש בי, אין לנו בעיה ללכת ליעוץ, אבל אין לנו מושג לאן ללכת, איזה יועץ טוב יכול לבנות את האמון שנפגע? אני מרגישה זוועה, ואין לי כח כבר להשקיע,
אשמח לתשובה שתיתן לי כח, ותסביר לי מה קורה איתנו,
תודה רבה 

תשובה:

שלום לך יקירה,

את מתארת כאב כל כך גדול, שאני מחזיקה את עצמי לחשוב צלול מעל כל הכאב הזה, לנסות לראות בתוך הערפל של התסכול את הכח שאת מחפשת, כי הוא אצלך, ואין לי ספק, עובדה שפנית, שלחת יד, ביקשת עזרה, את שם כבר, אבל כנראה שאת זקוקה לעוד משאב כדי לדעת שאפשר, שייתכן..

ובכן, אני מאמינה שאפשר, שייתכן, אכן אני ראיתי לנגד עיני זוגות עם מקרים דומים מאוד, שרק מכח האמונה היהודית הטמונה בשורשם, אמונת התשובה, הם ידעו ששינוי בבחירה תמיד אפשרי, שזה תלוי רק בהם, בשניהם. והם בחרו. לעבוד וקשה.

כן, אין לצערי אבקת קסמים, שיטות פלא ושיקויי מרפא לכאבים זוגיים, יש התמודדות, בחינה של הריקוד הזוגי, אמון בחלק השני כבוגר בוחר, ובעצמנו במיוחד כסוכני השינוי המרכזיים בחיינו.

את מתארת מעין ריקוד של ריחוק וקרבה, שליטה ותלות, תקווה וייאוש, ואני תוהה על הקיצוניות, על הסיבה שצריך להגיע לקצה כדי לשנות את תפיסת השני, ולמה כאשר זה קורה כבר, זה אינו מספק ונוצר מצב של ריחוק מהצד השני וחוזר חלילה.

את מתארת שאת תלותית בו כל כך ומצד שני לא מסוגלת להכיל אותו, את מצליחה לראות מהצד שהחוויה הסובייקטיבית שלך סותרת…אם אני תלותית בחמצן שלי לחיים, אין דבר שיותר יקר לליבי ממנו. אני לא אזהם אותו, אזניח ואתעלם ממנו, ובטח לא ארחיק אותו ממני, ולכן השאלה היא איך ייתכן שאת כל כך זקוקה לו, אך אינך מסוגלת לייקר את הצרכים שלו?

נכון, צודקת, נפגעת עד עמקי נשמתך, בכית את עצמך לדעת, אבל את גם מתארת אדם שמנסה לתקן, לעשות מה שביכולתו, והתחושה היא, שלא משנה מה הוא יעשה, זה לא יהיה מספיק עבורך,

תחושת הבטחון שלך נפגעה ונראה שאת מעמידה למבחן את היציבות שלו מולך, והאם הוא עדיין בוחר בך, אבל לצערי יקירה, לא לעולם חוסן, אדם לא יכול לתת את עצמו עד ביטול ולא לחוות שביעות רצון מהצד השני, ביטויי וגילויי הערכה, אמון וחוזק יחד, וראי ערך את המשבר שלך מול הנסיעות למשפחה שלו בתחילת הנישואין.

התוצר – ריחוק, בדידות וכאב עוצמתי.

המוצא ממצב זה אפשרי, בהחלט, צריך תחילה לעצור את ההסלמה, לבחור להיות במצב יותר מאוזן, לייצר מחוות קטנות של אכפתיות בסיסית, שימת לב להכרת הטוב, יצירת אווירה חיובית, ואחרי הורדת המתח, תבחנו את האפשרות ללכת לאיש מקצוע, בעל נסיון, לקבל בחזרה את עצמכם כבוגרים בוחרים במערכת שמתחילה להיכנס לרגיעה מרכבת הרים.

הליווי המקצועי חיוני, היציבות שתתאפשר בקליניקה תהווה כספת עבור הכאב, פצעי העבר שלכם, האמון המטלטל, תוכל להתחיל להאיר את הטוב שכן קורה, שאתם מייצרים כי בוחרים אחרת מעכשיו, תלמדו להכיר את עולמו של האחר על שלל תפיסותיו השונות, ללמוד להבין את החוויה הסובייקטיבית, ללמוד את גבולות של המערכת ושל כל אחד בפני עצמו, ותקבלו בע"ה עוד המון כלים חשובים לתקשורת וניהול קונפליקטים ממקום אישי ומותאם לריקוד שלכם.

בהחלט מסע מרתק, קשה ומאתגר, אבל אם תבחרו להתמיד בו, להילחם עבורו, השכר יהיה שווה כל פסיעה ודמעה שתחוו בו.

תזכרי, כמאמר מוהר"ן, כל עוד הנר דולק ניתן לתקן. זו לא קלישאה! זאת עובדה.

אני מאחלת לך מעומק הלב, שתפגשי את השליח הטוב לעזור לכם כזוג, שתבחרי לצאת למסע מצויידת באמונה בבן הזוג שלך ובעיקר בעצמך, כמי שיודעת לבחור בתקומה, בנייה ויציבות.

זה אפשרי, מנסיון.

בהצלחה מכל הלב,

שירה .ח.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מה הייעוד שלי כשאני נשוי למתמודדת נפש?
אני מנסה להבין מה הייעוד של אדם שנשוי למישהי עם מחלה נפשית חמורה. ברור לי שהיעוד של כאלו נישואין אחרת מהרגיל. אני יודעת שלדוד המלך היה שאלה על מה הייעוד של שיגעון, אני לא יודע מה התשובה. קשה לי מאד ואני מנסה למצוא עוגן של ייעוד שיעזור לי. כשזה חמור...
איך לפתח את הקשר ביננו מחדש?
קראתי כאן באתר 2 פניות אחת בנושא המענה הרגשי מבעלי – רבקי ענתה והמליצה שהמענה הרגשי יהיה באחריות עצמי כלומר לעזור לעצמי ולא להיות תלותית בבעלי. אך אני מרגישה שאם דברים שכל כך חשובים לי אני לא יכולה להגיע אליו ולדבר איתו אז מה נשאר לי לחיות איתו? רק דברים...
אשתי מאשימה מתלוננת ומגדפת אותי
אני נשוי כ-10 שנים, ויש לנו 3 ילדים, והמצב הזוגי בכי רע. אשתי מרבה להתלונן מידי יום ואף פעם אינה מרוצה ממה שאני עושה. כל דבר שאני עושה בשבילה יש לה עליי ביקורת. לדוגמא: אם אני קונה משהו מהמכולת תמיד יש לה הערה למה לא קנית את החברה הזאת והזאת?...
בעלי לא חרדי כמו שרציתי שיהיה
אני ובעלי חוזרים בתשובה הכרנו בשידוך . בעלי דתי לאומי תורני (אברך) ,אני יותר בזרם החרדי גם במראה וגם בהשקפה . כשהכרנו בשיחות שהיו לנו בפגישות היה ברור לשנינו שאני יותר נוטה לזרם חרדי . בעלי הוא מאוד תורני מחמיר קלה כבחמורה שומר עיניים ונגיעה על הנייר בחור מושלם ....
כאוס בבית אשתי בדיכאון אין כסף ואנה אני בא?
אני נשוי + 3 ילדים .המצב בבית לא טוב מכמה סיבות . חובות מטורפים אני עובד במשרה מלאה  כדי להכניס כמה שיותר כסף אשתי סובלת מדכאון כבר כמה וכמה שנים בקושי עובדת הילדים קמים מאוחר עקב כך שאשתי לא מתפקדת וכן הבית נורא מוזנח! אני זקוק לטיפול רגשי שעולה לי...
אולי עשיתי טעות כשהתארסתי איתה?
התארסתי בשעה טובה לפני פחות משבוע. מצד אחד, יש לי הרבה על מה להודות. ארוסתי היא בחורה עם לב טוב, יש בינינו תקשורת טובה, פתיחות ומטרות חיים משותפות. היא רוצה באמת להקים בית של תורה, אין פערים מהותיים בהשקפה או באופי ויש בינינו חיבור. אבל מאז האירוסין, מציפות אותי מחשבות...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן