שואל נכבד מאד.

השאלה מדוע הקב"ה יצר את בני האדם, הינה שאלה יסודית מאד באמונה היהדות. שאלה שכזו אסור לה לקבל מענה שטחי ולא מדויק.

התשובה הרווחת בפי רבים שהקב"ה ברא את העולם בכדי להיטיב, מתפרשת אצל רבים, שכוונת הבריאה היתה בכדי שלכולם יהיה רק טוב, אושר, ועושר, ושכל ברואי העולם יעברו מטובה לטובה ומהנאה להנאה.

אך זהו פירוש שגוי החוטא לכוונת התשובה. שאגב, זוהי תשובת הרמח"ל בספרו 'דרך ה".

כוונת הרמח"ל היתה שגם אחרי אינסופיותו של הבורא, אין בו יכולת להיות נותן ומקבל בו זמנית, ומכיון שהקב"ה רצה לתת ולהעניק, הוא ברא את העולם. על ידי בריאת היקום יכולת נתינת הבורא מגיעה לביטוי עמוק וחשוב יותר.

נתינה זו מתבטאת בעצם בריאת היקום, על כל מרכיביו. קשה לנו לדמיין מצב ללא יקום, אך ננסה לתאר לעצמנו מצב של ריק מוחלט, ולאחר מכן נתבונן בגודל המהפך שהתחולל בבריאת היקום על כל מרכיביו, על הגלקסיות, מערכות השמים, הארץ וצפונותיה, כדור הארץ על כל ברואיו.

מהפך גדול זה היה בכדי שהבורא יוכל להעניק מטובו. דבר שבלא הבריאה לא היה מתרחש בשלמות.

בכתבי חז"ל מוצאים אמירות מפורשות, שהקב"ה לא ברא את האדם בשלימות, אלא הוא מעוניין בשותפות יצירה עם האדם [אין זה סותר לאמירת הקב"ה שהעולם הוא טוב מאד וכו'].

במדרש (תנחומא פרשת תזריע) מתואר דו שיח של טורנוסרופוס הרשע עם רבי עקיבא. וזה לשון המדרש: "שאל טורנוסרופוס הרשע את ר' עקיבא איזה מעשים נאים של הקדוש ברוך הוא או של בשר ודם, א"ל של בשר ודם נאים, א"ל טורנוסרופוס הרשע הרי השמים והארץ יכול אתה לעשות כהם, א"ל ר' עקיבא לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות, שאין שולטין בהן, אלא בדברים שהן מצויין בבני אדם. א"ל למה אתם מולים, א"ל אף אני הייתי יודע שאתה עתיד לומר לי כן, לכך הקדמתי ואמרתי לך מעשה בשר ודם הם נאים משל הקדוש ברוך הוא, הביאו לי שבולים וגלוסקאות, [אמר לו אלו מעשה הקדוש ברוך הוא ואלו מעשה בשר ודם אין אלו נאים, הביאו לי] אנוצי פשתן וכלים מבית שאן, א"ל אלו מעשה הקדוש ברוך הוא ואלו מעשה בשר ודם, אין אלו נאים, א"ל טורנוסרופוס הואיל הוא חפץ במילה, למה אינו יוצא מהול ממעי אמו, א"ל ר' עקיבא ולמה שוררו יוצא בו, לא תחתוך אמו שוררו, ולמה אינו יוצא מהול, לפי שלא נתן הקדוש ברוך הוא לישראל את המצות אלא כדי לצרף בהן".

מדברי המדרש עולה מסר ברור. חלק מבריאת העולם מחכה למעשה בני האדם שיהפוך אותו למובחר וטוב יותר. אחת מן הסיבות לכך היא עקב טובו של הקב"ה שרצה לתת לברואיו את חדוות היצירה, ועל ידי כך תחושת השותפות שלהם בבריאה תהיה עמוקה יותר.

כך שההבנה השטחית ברמח"ל שהעולם נברא מושלם כמקור הטוב וההנאה אינה מדויקת.

בנוסף, לפי חלק מפרשני המקרא [מלבי"ם, נצי"ב ועוד] חלק משינויי מזג האויר, הגיעו כתוצאה מהמבול, ואינם משקפים את המצב הטבעי הקדום של הבריאה.

לסיכום: אין כוונת הרמח"ל שהקב"ה ברא את עולם בצורה הכי טובה שניתן לברוא. לא ניתן לטעון כל כך טענה כזו, מכיון שאין אנו יכולים לשער אלו עוד אפשרויות יכולות להיות בבריאת העולם.

כוונת הרמח"ל היתה שהעולם נברא בכדי שהקב"ה יוכל להעניק לברואיו.

אקווה שעזרתי לך, ואשמח לענות על כל שאלה.

בהצלחה.

בניהו.