שלום לשואל היקר מאוד!

התרגשתי מהשאלה שלך. אתה כנה, מודע היטב לתחושות העמוקות ביותר שלך, חש בסערת יצרים ומחשבות מבלבלות, ובכל זאת מרים את הראש מעל המים הגועשים, ומחפש את האמת. וזה יפה, וטוב, ומרגש.

אינך מתרפא מהמחשבה ההורסת על כך שאין לך אשה, ומלשון רפואה אני למד שאתה תופס מחשבה זו כחולי. לא סתם חולי אלא חולי הורס.

אתה ישיר מאוד בלשונך, ואף אני אענה כנגדך ללא משוא פנים, מסתכל בעיניך מבלי למצמץ. מצד אחד אתה מדבר על כך שאין לך חברה, ומצד שני מדבר על כך שאין לך אשה. זו סתירה, לידיעתך. חברה ואשה אלו שני מושגים שונים לחלוטין. אין כוונתי חלילה שאשתך לא תהיה חברה שלך. הנביא מכנה את אשת הנעורים "חֲבֶרְתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ" (מלאכי ב, יד). אלא שיש להבחין בין הרצונות: הרצון בחברה נובע מהמשיכה הטבעית שבין גברים לנשים, ומחפץ הלב לריגוש שבאהבה; ואילו הרצון באשה עניינו כריתת ברית וקשר של אמת. ואתה עצמך הדגשת את היות הנישואין קשר של נאמנות ולא רצף של מפגשים רגעיים.

אם כן, אני מציע שתתמקד ברצון שלך באשה, ותצא מהתסכולים חסרי התועלת על כך שאין לך חברה, וגם לא הייתה לך. לוּ  הייתה, האם זה היה מקרב אותך לנישואין?!

רצונותיך ומחשבותיך מכוונות רק לעניין זה, וזה מצויין. כך צריך להיות, שהרי "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ" (בראשית ב, יח), ואם היה לך טוב לבדך פירושו של דבר שאינך אדם, או שאינך יודע מהו טוב. הואיל ואתה אדם, והואיל ואתה יודע מהו טוב, אינך מוכן להישאר במצב זה אף לא יום אחד! אני איתך.

תמיד חשבת על בנות המין השני ונמשכת אליהן – אכן תופעה לא שגרתית בקרב בחורים צעירים, נראה שיש להפנותך לטיפול מקצועי. לא, לא ברצינות. ככה זה, אחי היקר. אין לי עסק בחשבונות שמים, ואיני יודע מדוע "התחכם הבורא יתברך להטביע יצר חזק באדם  המטה אותו לפעולה זאת כמעט בכפייה והכרח" (לשון היעב"ץ בסידורו, ליל שבת, מיטת כסף, פ"ז, חוליא ג, אות יט), אבל לדבריך המשיכה העוצמתית הזאת גרמה לך להימשך אל בית המדרש, אל צוף עסק התורה – "אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד" (משלי ה, יט). התוצאה – איפוא – טובה.

וכיוון שכבר פתחתי את סידור היעב"ץ, אני מוצא שהוא משיב על שאלתי הנ"ל, ומסביר מאיזה טעם גזר עלינו מלכנו ונטע בנו תשוקה מופלגת זו: "לשתי סיבות, אם לרוב תועלתו וטובתו הנמשך ממנה אם הוא כפי הראוי והנאות מן המותר והמסודר לו בעצם לישב העולם; וכדי שלא ימנע האדם מן החיבור מדאגה מדבר הנזק החזק המצוי עמו לכן הוטבעה בו נטייה עצומה ותאוה יתירה גדולה מאד, למען לא יפרוש לגמרי גם מן המותר והטוב ליראתו את הסכנה והרע הדבק בו כשהיא שלא כהוגן. ואם שנית כדי להכפיל שכרו, לבחנו ולנסותו אם יעמוד במלחמה כבדה כזאת וינצח".

במילים פשוטות הוא אומר שלא היה די בתאווה עדינה או על כל פנים ממוצעת, אלא צריך היה תאווה גדולה. שים לב, אגב, שכל תחושה עוצמתית מתורגמת אצלנו למילה "הכי", במקום "מאוד" ("זה הסטייק הכי טעים בעולם", וכמובן זהו סטייק טעים מאוד), כך שבחור ממוצע שואל את עצמו מדוע דווקא לו יש את התאווה הכי גדולה מכולם?

משיב היעב"ץ שיש שני טעמים בדבר: האחד, שבלעדי זה היה חשש שתפרוש מן האשה לגמרי; והשני, כדי לעמוד בניסיון, לנצח ולבוא על שכרך; וכתב ה'מסילת ישרים' (פ"א): "עיקר מציאות האדם בעולם הזה הוא רק לקיים מצוות ולעבוד ולעמוד בנסיון". ואם תאמר, והלא נכשלתי! דע לך כי "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" (משלי כד, טז). הספרה 7 מייצגת את הטבע; האם אמנם נפילותיך יוצאות מגדר הטבע? התשובה היא לא. ואם אתה חושב שכן, קרא שוב את מה שכתבתי לעיל על המילה "הכי".

הקשר שאתה מתאר לבורא עולם הוא מיוחד במינו. אתה קרוב אליו, אתה חש דבקות, אתה מתפלל וחושב, אתה מתמסר ללימוד התורה עד אשר היא מוציאה אותך מאפילה לאורה וממוות לחיים. התחזקתי מקריאת התיאור שלך.

עם הפנים קדימה, אתה רוצה קשר עם אשה, קשר אמיתי אשר אינו מבוסס על רצונות נעלמים, ואתה כותב עוד מילים יפות על נישואין, שעניינם קשר של אמון ואמת. אתה בכיוון הנכון, אז ממה אתה מפחד? אתה חושש שהינך מתחתן רק בגלל שאינך מסוגל לנצח את יצרך. החשש הזה לא נכון, והראיה לכך היא שאתה מתאר את הנישואין בצורה גבוהה ומרוממת, ולא כתוצאה של יצרים רדודים. ומכל מקום, גם אם אמנם החשק שלך להינשא נובע מחמת יצרך, אין להיבהל מזה, וכפי שכבר כתב היעב"ץ שבלי זה לא היינו מתחתנים. שים לב, אתה רגיל לפגוש את היצר בהקשר של איסור, כרווק נטול אשה, אך בעתיד אתה צפוי לפגוש אותו בהיתר ובטהרה, ולמצוא את עצמך "מעורר יצרך בנחת" (כלשון הרמ"ק ב'תומר דבורה') לצורך אשתך. שוב הוא לא יראה לך כה דוחה ומבלבל, אט אט תלמד כיצד מתפעלים אותו בצורה בריאה ומקצועית.

אתה חושש שיש לך רצונות ודמיונות שלא יבואו לידי מימוש במערכת של נישואין. אתקן את לשוני: אתה מבין שהמציאות היא שפנטזיות ודמיונות לא יבואו לידי מימוש במערכת של נישואין. זה נכון לחלוטין. אל לך לחשוש מזה, עליך לטפל בזה. להבין ולבחון בצורה מעמיקה מנין זה מגיע ולאן זה הולך. קשה להאמין שתוכל לעשות זאת לבדך. אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. סביר להניח שתהיה זקוק לייעוץ מקצועי מתאים, ואני מזמין אותך לפנות חזרה ל'אקשיבה' לקבלת הפניה מתאימה.

לא ברור מהתיאור שלך האם אתה בן-ישיבה או לא, היכן אתה מתגורר, מיהם הסובבים אותך, ועוד. חשוב שתהיה בחברה תומכת, עם סדר יום מלא, קביעות לתפילות ולימוד, ומתוך כך תוכל להיכנס בצורה טובה למערכת של נישואין. יש לך קשר עמוק לבורא עולם. תנצל אותו! תתפלל אליו בכל העוצמה, תבקש על בניין ביתך, בית של תורה ומצוות, בית שתהא השכינה שרויה בו. במקביל תכוון את עצמך למצוא מהי דמות האשה המתאימה לך. וכאן אני מציע תרגיל קטן: אל תחשוב איזו אשה תהיה טובה עבורך, אלא תחשוב לאיזו אשה יהיה טוב שתהיה בעלה (ואם היא לא מוצאת חן בעיניך, שפר עצמך וחזור על התרגיל כעבור שבוע, וחוזר חלילה עד שתהיה מרוצה מהתוצאה). את האשה הזו תחפש ותמצא בעזרת השם יתברך.

מברך אותך בכל הטוב שבעולם, בקשר שרק יעמיק וילך עם בורא עולם, בתורה ובתפילת אמת, שתבנה את ביתך בקרוב, בקלות ובשמחה, עם האשה המיוחדת לך.

אתה מוזמן לפנות אליי בשמחה, בטלפון או במייל.

שלך,

אביאל

052-7130390

[email protected]