The Butterfly Button
אפשר לתקן את הזוגיות שלי או צריך להיפרד?

שאלה מקטגוריה:

אני פונה אליכם בבקשת עצה והכוונה במצב משפחתי קשה ומורכב.
אני ובעלי נשואים כשש שנים, ויש לנו שלושה ילדים קטנים וצמודים, שהם כל עולמי ודאגתי הראשונה. לצערי, מעבר לילדים – אין בינינו שותפות זוגית של ממש: אין זוגיות, אין קרבה, ואין קשר רגשי בריא.
המצב הזה פוגע בבריאותי הנפשית ובכוחות שלי כאדם וכאם. אני חשה עייפות נפשית עמוקה וחוסר יציבות מתמשך. הילדים נחשפים לסיטואציות לא פשוטות, ואני מרגישה שהדבר משפיע עליהם לרעה. בנוסף, יש ניסיונות של הסתה נגדי והפרדה ביני לבין הילדים, דבר שמכאיב לי מאוד ומערער את תחושת הביטחון בבית.
בפן הכלכלי – בעלי אינו עובד מתוך בחירה, בטענה שהוא "לומד בכולל", ואני חווה אלימות כלכלית, לצד אלימות שקטה ונפשית מתמשכת. כלפי חוץ הכול נראה שקט, אך בפנים יש מצוקה גדולה. אני מוצאת את עצמי מבולבלת, לא יודעת מה נכון לעשות ואיך לפעול.
ברור לי שמדובר כאן בשלושה ילדים חסרי ישע – וגם בי. גירושין מרגישים לי אולי הדבר הנכון עבורי, אך אינני יודעת אם הם הדבר הנכון עבור הילדים. מצד שני, ברור לי גם שהמשך החיים במצב הקיים אינו טוב לאף אחד.
אבקש את עצתכם בשאלות הבאות: • האם מדובר בזוגיות במשבר חמור שניתן לתקן, או במצב שמצדיק פרידה? • מהי טובת הילדים במצב של בית נטול שלום, זוגיות ויציבות רגשית? • כיצד נכון לפעול כאשר קיימת אלימות כלכלית ונפשית, מהי ההכוונה הנכונה על פי התורה והאמונה – מה ה’ יתברך מצפה ממני במצב כזה? •
חשוב לי להדגיש: אני אמא מסורה, דואגת ואכפתית, והילדים שלי קודמים לכל דבר אחר. עם זאת, אני מרגישה שיש גבול למה שאדם יכול וצריך לשאת.
אשמח מאוד לקבל מכם הכוונה מקצועית, מוסרית ואנושית, כדי שאוכל לקבל החלטות נכונות מתוך יישוב הדעת ומתוך אחריות לילדיי ולעצמי.
תודה רבה מראש על הזמן וההתייחסות.
בתקווה לבשורות טובות,

תשובה:

שלום אשה יקרה ומסורה,

אני קוראת את הפנייה שלך ודומעת, כמה כאב אשה אחת יכולה לשאת, את כל כך מדהימה, אפילו שאת מיוסרת, בודדה, כואבת את חושבת על טובת האחר ועל הדרך לקיים את רצון ה',

אני משערת לעצמי כמה טוב ממלא אותך ואיזו אמא מדהימה את לילדים שלך.

קראתי את הפנייה שלך שוב ושוב, ורציתי לדייק את המענה לשאלה שלך, והתלבטתי מבחינת המענה לעניין רצון ה', אני לא רבנית ולא מתיימרת לכתוב ממקום כזה. אני באופן אישי משתדלת לעבוד את ה' וללמוד את רצונו, ובוודאי שואפת ללמוד רגע איתך את הכאב שלך ולדייק איתך את המענה האפשרי למורכבות הכואבת הזו וזה מתוך נקודת הנחה, שאדם לעמל יולד, וה' רוצה אותנו עובדות אותו בשמחה ובטוב לבב. אז איך עושים את זה? ניגש לליבת בעניין.

אני מרגישה שאני חייבת להתחיל דווקא לכאורה בשורה התחתונה. האם ניתן לתקן?

התשובה מנסיוני בקליניקה, היא ברוב המקרים כן. כן אם כל החלקים במערכת היחסים עונים על הקריטריון היחיד והמהותי של מוכנות ורצון לעשות שינוי. של רצון אמיתי לשמור על מערכת היחסים ולעבוד עבודה קשה אך מתגמלת. כן, גם כשיש אלימות במערכת. המחירים מורכבים, לא פשוטים, כורכים בשינויים מהותיים, טיפולים עמוקים, סבלנות ובעיקר התמדה ומוטיבציה גבוהה.

אני יודעת, כל מה שכתבתי בשתי השורות האחרונות מורכב להשגה, לא תמיד ניתן לבירור בחוש ולא מעט פעמים מתעתע. אנשים ניגשים לעיתים לטיפול זוגי, לא מהטעמים המדויקים והמתאימים, אלא מהמחשבה על לשנות את השני, להוכיח נקודות כאלו ואחרות ובעיקר ל"משוך זמן" במערכת הנוכחית תוך אצטלה של רצון לשינוי, כשבפועל אין עבודה אמיתית.

למה כל ההקדמה הזו? כי אם את מזהה רצון כזה בתוכך, תכולי לנסות לברר את הרצון הזה גם אצל בן זוגך, ולצאת למסע משותף לשינוי ובנייה של זוגיות יציבה ובריאה. לכם ולילדים שלכם.

ועכשיו ניגש לחלק היותר קשה, מורכב ולא פשוט.

מה קורה אם התשובה על החלק הראשון היא לא. הוא לא מוכן לשמוע, לא מוכן להתבונן, לא מוכן לעבור תהליך משותף של מסע אמיתי להיטיב עם הכאב שלך בזוגיות על כל ההשלכות של זה.

אפשר לעבור תהליך בצד אחד. לא פשוט, מצריך הרבה כוחות, ערנות, זהירות וליווי מקצועי ומנוסה. כי אלימות, גם שמתבטאת לכאורה רק בפן הכלכלי, יכולה להסלים במקרה של ריקוד חד צדדי שעובר שינוי. ולכן, מעבר לעודד אותך לנסות בכל מקרה, ביחד או לבד, אני מזהירה ומחדדת את החשיבות של ליווי מקצועי מנוסה שכן יש גם צדדים קשים מאוד שעלולים לצוף במצבים אלו ואף סביר שיצופו.

אני מבקשת איתך לנתח את ההשלכות של זוגיות רעילה ופוגענית על הילדים ועלייך.

אני משערת לעצמי שאת הסבל שלך את מרגישה, או לפחות אני מקווה שאת יודעת להרגיש ושאת לא מדחיקה פנימה את הכאב וחייה מחוץ לתחושות ולרגשות, גם אם זה רק על מנת לשרוד.

להיות רחוקה מהעולם הרגשי שלך, לא מיטיב איתך כלל, אבל בטח לא מיטיב עם הילדים שלך, אני מניחה שאת מרגישה, ובצדק, שאת מסוגלת לעשות הפרדה בין החוויה הרגשית מול בעלך לבין החוויה הרגשית מול ילדייך. אבל אני יכולה להפתיע אותך ולחדד לך נקודה שלא תמיד שמים לב אליה, על אף שאני בטח לא מחדשת, הילדים שלך מרגישים הכל. הכל בכל מכל כל. ממש החל מגיל ינקות מוקדמת. מצב הרוח שלך מחלחל לתוך האישיות שלהם, לשמחה שלהם ובטח לתפיסה החברתית סביבתית הכל כך משמעותית להבנת העולם ותפיסתו כגורם מעצב לחיים הלאה. גם אם את מחייכת אליהם וסופגת פנימה את כל הכאב. הוא ניכר עבורם. הם מרגישים אותך מרגישה אותו. את הכאב.

כמות המחקרים המשקפים את השפעת מערכת היחסים המשפחתית והזוגית על רווחתם הנפשית של הילדים עצומה והמסר המרכזי שלהם הוא אחד: ודאי שזוגיות פוגענית משפיע על הילדים לרעה, כל עוד הזוג לא מתקן את דרכו ומנהל מערכת יחסים תקינה הילדים סופגים וסובלים. בכל גיל ובכל שלב והכי כואב זה שהם גם מעבירים הלאה בהעברה רב דורית את תפיסת הזוגיות שלהם שהם ראו אצל ההורים שלהם, משחזרים את המערכת יחסים בהרבה מן המקרים גם במערכת היחסים הנוכחית שהם יבנו בעתיד או שהם אף עלולים להימנע מלבנות מערכת יחסים אם זה המודל שהם מכירים לנגד עיניהם.

בנוסף, ילדים החשופים לזוגיות פוגענית עלולים לפתח קשיים רגשיים התבטאים בקושי לימודי, במורכבות מול כללים והתפרצויות רגשיות, חוסר השתלבות במסגרות חברתיות , קשיים חברתיים לא פשוטים, ועוד.

ועכשיו אני רוצה לעצור את המשקל הכבד שיש לך גם ככה על הכתפיים הקטנות שלך, ולהתבונן איתך יחד לתוכך. לנפש שלך.

זוגיות אלימה כלכלית, ולפי מה שתיארת גם רגשית, היא זוגיות פוגענית. המחירים את משלמת הינם מחירים כבדים מאוד.  אני רוצה לדבר רגע על הבדידות, על הלבד, על תחושת הנטל ועל ההרגשה הזאת שאני חיה את החיים בשביל מישהו אחר ופחות חווה אותם בעצמי. כל זה זה כאב מאוד גדול ואין שום סיבה בעולם לחיות ככה. אני באמת מאמינה ביכולת לשנות וגם אם המחיר לשנות אומר לחיות לבד, אני לא נבהלת מזה, זה נכון, זה לא פשוט גירושים, זה דבר מורכב, כואב, ואנחנו משתדלים להימנע מזה בד"כ כמעט בכל מחיר אבל יש מחירים שאנחנו לא נשלם על מנת פשוט להישאר נשואים בטח לא כשאחרים חסרי ישע נפגעים ושאת נפגעת באופן תמידי. כן חשוב לי להבהיר. חשוב לי להבהיר שאם לא תעשי תהליך עם עצמך תבררי מה מביא את הזוגיות למקום כזה שמאפשר לבן הזוג שלך לשלוט בך באופן כלכלי  ולכן אני מדברת על המקום הכללי של זה כשאנחנו נפגעים אנחנו מאפשרים לצד השני לפגוע, אני יודעת שזו אמירה קשה והרבה פעמים מקוממת אבל אני מתכוונת למה שאני אומרת, לכך שאם חס וחלילה היה מדובר באלימות פיזית אז לא אפשרתי את האלימות הראשונה אבל בוודאי אפשר אפשרתי את הפגיעה השנייה ואת זו שחוזרת שוב ושוב ושוב..

כי יכולתי לקום ולעזוב, לטפל, להילחם ולשמור על עצמי ועל הילדים שלי. ולכן זה אותו דבר זה מבחינה רגשית ונפשית, משהו בך מאפשר את זה, מאפשר לחיות כמה שנים נשואה בלי מיניות, זוגיות, אהבה, קרבה, הקרבה, נתינה וויתור הדדי.  למה?? מה בתוכך חושב שאת לא ראויה לזה?

למה את חושבת שאת אמורה לשלם את המחירים האלה?

אם את נמצאת בתוך זוגיות כזו השאלות האלה הן שאלות מהותיות וחשובות ואני חושבת שאת צריכה להתבונן בהן כי גם אם תקימי בית בפרק ב' את עדיין תפגשי את עצמך פוגשת את אותם נקודות, ואת אותן מקומות כואבים בגרסה כזו או אחרת.  אני ממש מציע לך מכל הלב להגיע לפגישה אצל מטפלת רגשית מקצועית בעלת ניסיון בטיפול זוגי שתשמע אותך תעזור לך למקד את הרצונות שלך, תבררי איתה את הדרך שאת רוצה לצעוד בה ובעיקר תעזור לך להתבונן מה בך מייצר את זה ואיך אפשר לעצור את זה.

איתו או בלעדיו.

אני מאחלת לך מכל הלב המון בהצלחה,

אני יודעת שזו דרך קשה במסע לא פשוט (והעניין של הכספים זה רק נקודה אחת של התבוננות כלכלית שהיא קריטית וחיונית להבנת המשך הדרך שלך אבל היא איזוטרית לעומת המשמעות העצומה של המסע שאת הולכת לעבור בחיים שלך)

ותלמדי בע"ה לבחור בך ובילדים שלך ובמה שנכון לך

ובעזרת השם משם יגיע הפתרון

מאחלת לך בהצלחה מכל הלב

שירה

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מה הייעוד שלי כשאני נשוי למתמודדת נפש?
אני מנסה להבין מה הייעוד של אדם שנשוי למישהי עם מחלה נפשית חמורה. ברור לי שהיעוד של כאלו נישואין אחרת מהרגיל. אני יודעת שלדוד המלך היה שאלה על מה הייעוד של שיגעון, אני לא יודע מה התשובה. קשה לי מאד ואני מנסה למצוא עוגן של ייעוד שיעזור לי. כשזה חמור...
איך לפתח את הקשר ביננו מחדש?
קראתי כאן באתר 2 פניות אחת בנושא המענה הרגשי מבעלי – רבקי ענתה והמליצה שהמענה הרגשי יהיה באחריות עצמי כלומר לעזור לעצמי ולא להיות תלותית בבעלי. אך אני מרגישה שאם דברים שכל כך חשובים לי אני לא יכולה להגיע אליו ולדבר איתו אז מה נשאר לי לחיות איתו? רק דברים...
אשתי מאשימה מתלוננת ומגדפת אותי
אני נשוי כ-10 שנים, ויש לנו 3 ילדים, והמצב הזוגי בכי רע. אשתי מרבה להתלונן מידי יום ואף פעם אינה מרוצה ממה שאני עושה. כל דבר שאני עושה בשבילה יש לה עליי ביקורת. לדוגמא: אם אני קונה משהו מהמכולת תמיד יש לה הערה למה לא קנית את החברה הזאת והזאת?...
בעלי לא חרדי כמו שרציתי שיהיה
אני ובעלי חוזרים בתשובה הכרנו בשידוך . בעלי דתי לאומי תורני (אברך) ,אני יותר בזרם החרדי גם במראה וגם בהשקפה . כשהכרנו בשיחות שהיו לנו בפגישות היה ברור לשנינו שאני יותר נוטה לזרם חרדי . בעלי הוא מאוד תורני מחמיר קלה כבחמורה שומר עיניים ונגיעה על הנייר בחור מושלם ....
כאוס בבית אשתי בדיכאון אין כסף ואנה אני בא?
אני נשוי + 3 ילדים .המצב בבית לא טוב מכמה סיבות . חובות מטורפים אני עובד במשרה מלאה  כדי להכניס כמה שיותר כסף אשתי סובלת מדכאון כבר כמה וכמה שנים בקושי עובדת הילדים קמים מאוחר עקב כך שאשתי לא מתפקדת וכן הבית נורא מוזנח! אני זקוק לטיפול רגשי שעולה לי...
אולי עשיתי טעות כשהתארסתי איתה?
התארסתי בשעה טובה לפני פחות משבוע. מצד אחד, יש לי הרבה על מה להודות. ארוסתי היא בחורה עם לב טוב, יש בינינו תקשורת טובה, פתיחות ומטרות חיים משותפות. היא רוצה באמת להקים בית של תורה, אין פערים מהותיים בהשקפה או באופי ויש בינינו חיבור. אבל מאז האירוסין, מציפות אותי מחשבות...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן