שלום לך נער יקר חשוב ונכבד.

אני חש ברוחך השפילה מעט בגלל אופייך הרגשני.

ואני כאן כדי לעודד אותך, לחזק אותך, ולומר לך שה כ ל ב ס ד ר. מתוך מצבך קשה יהיה לך להבין למה, אבל אבקש שתסמוך עלי שהכל בסדר.

אנסה לתת לך מעט ממה שיש בי בעניין הזה, אולי הדברים יהיו לך לעזר.

*

ברצוני לומר לך שאתה ממש נורמלי, אפילו נורמלי לחלוטין, הרגשות שאתה מרגיש בגילך כלפי אחרים הם רגשות נורמליים לחלוטין, בהחלט אפשר לומר שזו תופעה שמתרחשת הרבה בקרב בני גילך.

אני לא רוצה להיכנס לפרטי חייך, יען כי איני בקיא בהן כל הצורך, וליתר דיוק איני בקיא בהן כלל וכלל, וזאת משום שלא שיתפתני בהם בשאלתך. אבל לבטח, ידע כל אחד להסביר לך בפרוטרוט, שככל הנראה יש בך חסכים כלשהם שנוצרו אצלך בעקבות אי אילו אירועים שחווית בילדותך, אולי בית שגדלת בו, לרוב הורים, סביבה וכיוצא בזה. ולכן כעת אתה נתלה רגשית באנשים שיש בהם משהו מאותו המשהו שחסר בך.

זה יפה מאוד, וסביר להניח שזה גם נכון במידה מסוימת, וזה אולי גם נותן איזה שהוא ידע בהבנה של תהליכי הדברים.

אלא, שהתובנה הזאת בדרך כלל אינה מקדמת לשום מקום מבחינת פתרון, התלות נשארת אותה התלות, הרגשות סוערים וגואים, והקושי קשה כבתחילה.

*

אני רוצה לומר לך עוד דבר אחד ראשוני שחשוב שתשמע, אני מבין אותך, מבין אותך מאוד מאוד. אני יודע שהרגשות הללו שיש בך כעת חזקים המה מני ים, רגשות שגואים בנפשך יום יום שעה שעה, שולטים בה ללא מיצרים, וכמעט שאין לך ובך יכולת אנושית להתגבר עליהם.

כיון שכך הם הרגשות, אל לך להרגיש אשם, אל לך להרגיש נכשל, אל לך להרגיש לא הגון או לא ראוי… אל לך.

אתה לא חלש, אתה לא נכה, אתה לא לקוי ואינך חסר במאום… במאום.

להיפך הוא הנכון, אתה חזק, אתה אמיתי, אתה חי ואתה מתמודד. הרגש ראוי, הרגש נכון, הרגש מאושר והרגש טוב.

אם יש בך רגשות שגואים, סימן הוא שבעל רגש הינך, וזה דבר חשוב ביותר, אם לא אחד הדברים החשובים ביותר לאישיותו של אדם. ברגשות אלו בעז"ה בעתיד תדע לאהוב את אשתך, לתת לה חום אנושי אמיתי, להבין לצרכיה, לבכות את בכיה ולנגב את דמעותיה. ברגשות אלו תשתמש להיות איש רגיש שקשוב לצורכי הזולת, אהוב על כל אדם, נותן ומעניק לכל סובביו… ברגשות אלו תהיה אבא טוב, אבא מבין, אבא אוהב, ואבא כנה.

סבירות גדולה יש לי להניח בעקבות מה שדיברנו כעת, שהדרך הנכונה שלך להתקדם היא לא לעשות לעצמך סטופ. לא להילחם בעצמך. ולא לגרום לעצמך לחוש ברע כל היום. רגשות אנחנו אך ורק מנתבים וחס וחלילה לא מדכאים… כלל לא.

בעצם, אין לפי דעתי שום משהו ישיר שאתה באמת יכול לעשות אל מול הנחשולים האדירים הללו של הרגש, אתה מוכרח להיות רגוע עם זה, וללמוד להיות שלם עם זה… לגמרי.

*

כן ישנם מספר דברים שאתה יכול לעשות. אלו דברים שאינם מתיימרים להיות קסמי-פלא לנשמתך, אבל הם כן מספר דברים שאם תבין אותם ואם תיישם אותם, אט אט תחווה נפשך רוגע שלווה ואושר, ובטווח הרחוק אלו דברים שישקיטו את נהר רגשותיך הגועש והקוצף, ויתנו לך כוחות לנתב ולאזן את אותם הרגשות, וממילא לחוות אושר עילאי אמיתי של קיום ושל יציבות.

כולנו בני אדם וישנם מספר כללים בסיסיים שהופכים את כולנו למאושרים, כולנו זקוקים לכבוד הערכה ואהבה, כולנו מוכרחים להיות בעלי ערך כדי לקום בבוקר… וכמידת ערכינו כן מידת חוזק וחוסן נפשינו.

ממש כך.

אני מציע לך לפעול בדרכים שונות כדי לחזק את עצמך, אתה צריך לפי דעתי לשבת עם עצמך, לבחון את חלקי האישיות שלך, ולבדוק היטב איזה חלק זקוק לחיזוק לתמיכה לכיוון ולעשייה..

אתה יכול להתייעץ עם בן משפחה חבר או מורה דרך כל שהוא… וגם כדאי לך לעשות זאת. אל תתבייש, אנשים רק יעריכו אותך על כך.

אתה יכול גם לגשת לאיש מקצוע כלשהוא, ולנסות לפרוק את רגשותיך בצורה נכונה, לסדר אותם, ולבדוק איך תוכל לחזק את עצמך בדרכים שונות..

העיקר אל תשאר לבד… שתף.. שתף.. שתף.

זה יכול מאוד לקדם אותך, לחזק לך את המודעות בעצמך, להבין דברים בנפשך, ולגרום לך לעשות אולי שינוי כל שהוא בדברים הזקוקים לכך.

דבר נוסף שיכול לעזור לך, איני בטוח שתבין כעת את דברי, אבל אם תשמע לי זה יכול מאוד לעזור לך.

חזק את הקשר האישי שלך עם בני משפחתך הקרובים – אבא ואמא, סבא וסבתא. ואם לא, אז אחים ואחיות.

בקר אותם, דבר איתם, תתחזק מהם, הם האנשים הקרובים אליך, ובסופו של יום הם תמיד שם, לתת לך, לא לשפוט אותך, וכל שיחה איתם מלווה בדרך כלל בבסיסה בהבנה ובהערכה שאתה אדם ראוי ונכון… יש לכך חשיבות עליונה בנפשו של אדם.

ואינו דומה אדם שיש לו משפחה בליבו, לאיש חסר משפחה בקרבו.

ישנם עוד הרבה דרכים לחיזוק הנפש, ואני סומך עליך שתמצא אותם.

אני מעניק לך מכאן חיבוק גדול, מאחל לך ומברך אותך שתצליח לצלוח את התקופה, ושיבואו מהר ימים שתביט מהם אל הימים שאתה נמצא בהם כעת, ותצחק בחדווה….

בהערכה רבה ובהזמנה תמידית לסיוע ותמיכה.

דוד [email protected]