The Butterfly Button
אני בשלה לקשר של זוגיות?

שאלה מקטגוריה:

הי, קודם כל תודה רבה על הפלטפורמה המדהימה הזו!

אני בחורה בת 22
ומעולם לא חוויתי קשר (או רגש רציני) עם בחור.
ואני ממש מרגישה שחסרים לי כלים שלבנות גילי (ואף לצעירות ממני) יש ושזה מה שמונע ממני להכיר בחור ולהתקדם איתו לשלב הזוגיות ובהמשך, כמובן, חתונה ובניית בית ומשפחה.
הכרתי בחור בגילי לא מזמן, והתאהבתי. הרגשתי ממש חסרת אונים עד שחברה ביררה איתו והסתבר שאני "לא הסגנון שלו"…שזה לגמרי בסדר ומובן-זכותו. הוא לא יודע שאני יודעת על השיחה בינהם ומבחינתי (ומבחינתו) נשארנו חברים לעבודה.
העניין הוא שעדיין יש לי תחושה שאני והבחור הזה מתאימים. מן אינטואיציה חזקה שיש בנינו הבנה עמוקה אפילו יותר ממה שראינו עד עכשיו בשיחות בנינו.
למרות שאני כבר יודעת שהוא לא בעניין, אני לא מצליחה לשחרר אותו מהלב ואם זה לא מספיק אז מישהי שאני סומכת עליה אמרה לי שגם לה יש תחושה שאנחנו ניפגש בוורסיה אחרת שלנו, בזמן ומקום אחרים…
ככה שעכשיו אני ממש מבולבלת. לא יודעת מה לעשות…
מצד אחד אני בשלה לחלוטין להכיר מישהו ולהקים בית וכבר רוצה בזה מאוד, מצד שני יש לי רגשות (ותחושות) חזקות כלפי בחור שאני יודעת שלא מעוניין בי…
אני מפחדת שאולי הוא באמת האחד שלי ואני עלולה לפספס אותו אבל גם מפחדת להיתקע עליו באופן לא רציונלי.
אשמח ממש לעצה! ושוב, תודה רבה!

תשובה:

שואלת יקירה

שלום לך וברכה

מתחילה מהסוף – לפי מה שכתבת-את  בשלה לקשר!!

יש בך את הרגשות והתחושות שהן הכלי הראשון לזוגיות.

זה כשלעצמו דבר מדהים. קשר קרוב ועמוק עם בן זוג זה נכס לחיים ולך יש את היכולת להתאהב, להתחבר ולרצות את הקרבה.

יחד עם זאת עליך להיות מודעת שהיכולת הזו מסבה לנו לעיתים גם אכזבה, כאב ופגיעה.

ככל שהלב שלנו פתוח יותר כך הוא מרגיש יותר לטוב ולמוטב.

חשיפת עצמנו לרגשות, מעשירה מאוד את החיים הפנימיים שלנו רק שעלינו לדעת להתנתב שם נכון.

לווסת את עוצמת התחושות, להיות מסוגלים ליהנות מהן וגם להיפגע  במינון נכון כזה שלא ישאב אותנו לגמרי.

את יקרה, חווה עכשיו את ה"בראשית" של קשרים ומקבלת סירוב.

כן התפתח אצל הבחור קשר של ידידות והוא מרגיש שזה לא המדויק שהוא זקוק לו.

את מרגישה שכן ומבינה שזה לא ילך ועדיין מחזיקה חזק בתחושות שלך מולו.

הסיטואציה הזו נורמטיבית וברורה.

כדאי רק לנסות להבין מה גורם לך לא לשחרר.

מאחר ואינני מכירה אותך ברמה אישית אציע כאן מספר אופציות אולי תתחברי לאחת מהן (ואולי ליותר) 

1. עוצמת החוויה  – כמו שכתבת, זו הפעם הראשונה שאת חווה רגש כזה. לפעם ראשונה יש עוצמות משלה וככל שהיא חזקה

                           השחרור ממנה קשה יותר ואת זקוקה לזמן.

2. משהי שאת סומכת עליה נטעה בך תחושה שאת לא טועה בתחושה שלך וזה יקרה. המשפט שלה מבלבל מאוד. הוא משאיר אותך עם שתי רגליים בתוך

    התחושות וסוגר לך אופציות אחרות. לא שדברים מהסוג הזה לא קורים לעיתים, אבל גם הרבה לא קורים, כך שלא נכון לך לקחת את המילים שלה בחשבון.

3. ".. יש לי תחושות חזקות כלפי בחור שאני יודעת שלא מעוניין בי" – האם את מרשה לעצמך לחוש מולו תחושות חזקות של התאהבות דווקא בגלל שאת יודעת שזה לא יביא לקשר באמת?

   אולי את פוחדת מקשר קרוב ואינטימי? את אומרת ששנים לא הרגשת דבר כזה והנה כשזה לא מתאפשר את מצליחה להרגיש.

   ממליצה לך לברר מול עצמך מה זה בשבילך קשר קרוב בכלל ועם גבר בפרט?

 

יקירתי, מקווה שתמצאי בתוך הדברים מענה, ולו חלקי, לדילמה שלך.

בכל מקרה, אני כאן אם תרצי לשתף או לשאול.

מאחלת לך קשר חם עמוק ומיטיב בקרוב

חוי

<[email protected]>

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך יוצרים יציבות רגשית גם באי ודאות?
יש לי שאלה שמעסיקה אותי לאחרונה, ואני מרגישה שהיא התרחבה לכמה שאלות שמחוברות זו לזו. התחלתי מהשאלה איך אפשר להגיע למנוחת הנפש שלא תלויה בכך שהמציאות תסתדר בדיוק כמו שאני רוצה. שמתי לב שאצלי חוסר ודאות מאוד קשה. כשאני חושבת שאני יודעת מה הולך לקרות ואז מתברר משהו אחר, זה...
למה אני לא מרגיש מספיק שמח עם ארוסתי?
בשעה טובה ומוצלחת התארסתי לא מזמן והחתונה הולכת ומתקרבת. אבל מהאירוסין ועד עכשיו מנקרים בי ספיקות ללא הפסקה. למרות שיצאנו תקופה די ממושכת יחסית לבחור ישיבה, אני שואל את עצמי האם לא עשיתי פה טעות. מהרגע הראשון מה שזיהיתי בעיקר בארוסתי היה שיש לנו עולם ערכי משותף. מכאן ואילך אנחנו...
בעלי מפחד לראות אותי עצובה
אני נשואה ואם לשתי בנות, יש לי בעל נסיך עם מידות טובות מאוד תמיד תמיד דואג שיהיה לי טוב בכל סיטואציה יוותר על עצמו העיקר שאני אהיה שמחה יקנה לי מה שאני רוצה יביא לי מה שאני רוצה בגדול יעשה הכללל רק בשביל שאהיה שמחה ורגועה זה נשמע מקסים מאוד...
מי תרצה להתחתן איתי?
אני חרדי רווק בן 28 יצא לי להיפגש עם מספר בנות לא מועט והתחושה שלי שבנות מאוד שיפוטיות ומאוד מפליגות בחלומות והמשאלות שלהם מעבר לפורפורציה…. יש להם דרישות שהן בעצמן לא עומדות בהן [ הן רוחנית והן כללית] וזה ממש מעיק והאמונה שלי שאני אמצא שידוך מאוד נמוכה בגלל זה…...
חייבים לסלוח לכל אדם?
לפי ההלכה- חייבים לסלוח לכל אדם? גם לאונס? בוגד? רוצח? איפה הגבול אם בכלל יש והאם מרכיב הזמן שעבר מהפגיעה משמעותי. האם הקרבה של הבנ"א משמעותי? אשמח לפירוט כמה שאפשר בבקשה.
בעלי לוקח הלוואות מאחורי גבי. איך אפשר להמשיך כך?
אנחנו נשואים 25 שנים, הורים ל6 ילדים. בעלי מאז ומתמיד לא ידע להתנהל עם כסף, כשהוא היה אברך יחסית הסתדרנו כי לא היו לו יותר מדי סיבות לבזבז… כשהרב  פסק לו לצאת לעבודה, בעלי רץ לפתוח עסק והתחיל לסבך אותנו במאות אלפי שקלים- חובות. הלכנו לרב שלנו ליעוץ, בעלי סגר...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן