The Butterfly Button
אני בשלה לקשר של זוגיות?

שאלה מקטגוריה:

הי, קודם כל תודה רבה על הפלטפורמה המדהימה הזו!

אני בחורה בת 22
ומעולם לא חוויתי קשר (או רגש רציני) עם בחור.
ואני ממש מרגישה שחסרים לי כלים שלבנות גילי (ואף לצעירות ממני) יש ושזה מה שמונע ממני להכיר בחור ולהתקדם איתו לשלב הזוגיות ובהמשך, כמובן, חתונה ובניית בית ומשפחה.
הכרתי בחור בגילי לא מזמן, והתאהבתי. הרגשתי ממש חסרת אונים עד שחברה ביררה איתו והסתבר שאני "לא הסגנון שלו"…שזה לגמרי בסדר ומובן-זכותו. הוא לא יודע שאני יודעת על השיחה בינהם ומבחינתי (ומבחינתו) נשארנו חברים לעבודה.
העניין הוא שעדיין יש לי תחושה שאני והבחור הזה מתאימים. מן אינטואיציה חזקה שיש בנינו הבנה עמוקה אפילו יותר ממה שראינו עד עכשיו בשיחות בנינו.
למרות שאני כבר יודעת שהוא לא בעניין, אני לא מצליחה לשחרר אותו מהלב ואם זה לא מספיק אז מישהי שאני סומכת עליה אמרה לי שגם לה יש תחושה שאנחנו ניפגש בוורסיה אחרת שלנו, בזמן ומקום אחרים…
ככה שעכשיו אני ממש מבולבלת. לא יודעת מה לעשות…
מצד אחד אני בשלה לחלוטין להכיר מישהו ולהקים בית וכבר רוצה בזה מאוד, מצד שני יש לי רגשות (ותחושות) חזקות כלפי בחור שאני יודעת שלא מעוניין בי…
אני מפחדת שאולי הוא באמת האחד שלי ואני עלולה לפספס אותו אבל גם מפחדת להיתקע עליו באופן לא רציונלי.
אשמח ממש לעצה! ושוב, תודה רבה!

תשובה:

שואלת יקירה

שלום לך וברכה

מתחילה מהסוף – לפי מה שכתבת-את  בשלה לקשר!!

יש בך את הרגשות והתחושות שהן הכלי הראשון לזוגיות.

זה כשלעצמו דבר מדהים. קשר קרוב ועמוק עם בן זוג זה נכס לחיים ולך יש את היכולת להתאהב, להתחבר ולרצות את הקרבה.

יחד עם זאת עליך להיות מודעת שהיכולת הזו מסבה לנו לעיתים גם אכזבה, כאב ופגיעה.

ככל שהלב שלנו פתוח יותר כך הוא מרגיש יותר לטוב ולמוטב.

חשיפת עצמנו לרגשות, מעשירה מאוד את החיים הפנימיים שלנו רק שעלינו לדעת להתנתב שם נכון.

לווסת את עוצמת התחושות, להיות מסוגלים ליהנות מהן וגם להיפגע  במינון נכון כזה שלא ישאב אותנו לגמרי.

את יקרה, חווה עכשיו את ה"בראשית" של קשרים ומקבלת סירוב.

כן התפתח אצל הבחור קשר של ידידות והוא מרגיש שזה לא המדויק שהוא זקוק לו.

את מרגישה שכן ומבינה שזה לא ילך ועדיין מחזיקה חזק בתחושות שלך מולו.

הסיטואציה הזו נורמטיבית וברורה.

כדאי רק לנסות להבין מה גורם לך לא לשחרר.

מאחר ואינני מכירה אותך ברמה אישית אציע כאן מספר אופציות אולי תתחברי לאחת מהן (ואולי ליותר) 

1. עוצמת החוויה  – כמו שכתבת, זו הפעם הראשונה שאת חווה רגש כזה. לפעם ראשונה יש עוצמות משלה וככל שהיא חזקה

                           השחרור ממנה קשה יותר ואת זקוקה לזמן.

2. משהי שאת סומכת עליה נטעה בך תחושה שאת לא טועה בתחושה שלך וזה יקרה. המשפט שלה מבלבל מאוד. הוא משאיר אותך עם שתי רגליים בתוך

    התחושות וסוגר לך אופציות אחרות. לא שדברים מהסוג הזה לא קורים לעיתים, אבל גם הרבה לא קורים, כך שלא נכון לך לקחת את המילים שלה בחשבון.

3. ".. יש לי תחושות חזקות כלפי בחור שאני יודעת שלא מעוניין בי" – האם את מרשה לעצמך לחוש מולו תחושות חזקות של התאהבות דווקא בגלל שאת יודעת שזה לא יביא לקשר באמת?

   אולי את פוחדת מקשר קרוב ואינטימי? את אומרת ששנים לא הרגשת דבר כזה והנה כשזה לא מתאפשר את מצליחה להרגיש.

   ממליצה לך לברר מול עצמך מה זה בשבילך קשר קרוב בכלל ועם גבר בפרט?

 

יקירתי, מקווה שתמצאי בתוך הדברים מענה, ולו חלקי, לדילמה שלך.

בכל מקרה, אני כאן אם תרצי לשתף או לשאול.

מאחלת לך קשר חם עמוק ומיטיב בקרוב

חוי

<[email protected]>

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

כמה זה חמור חוסר כיבוד הורים עקב התעללות בילדות?
  אני בת 19 ויש לי שאלה שמטרידה אותי מאוד מבחינה רוחנית והלכתית. עברתי ילדות קשה ביותר. הורי שניהם עם התמודדויות קשות, ולכן במשך שנים ניסיתי להבין אותם,  ולדון אותה לכף זכות. בילדותי חווינו קשיים רבים בבית. גרנו לעיתים בתנאים שלא היו תקינים, היו בעיות של היגיינה ותחזוקת הבית חמורות,...
איך לפתוח את הלב לבעלי?
תאמת לא יודעת מאיפה להתחיל. בגדול כלפי חוץ נראה שהחיים שלי מושלמים. תמיד היה לחברות מסביב סיבות לקנא (וקינאו) הייתי אהובה מאד גם בעיני הבנות -גם לא אלו שבגיל שלי וגם בעיני המורות . הצלחתי בלימודים. תמיד הייתי עטופה בהורים שדואגים ואוהבים ועוטפים , תמיד מאלה שבמקום לעבוד כל החופש...
לא מצליח להתחבר לתינוקת שלי
נולדה לי ילדה ראשונה לפני כחודשיים וחצי. הייתי במהלך כל הלידה עם אשתי, דאגתי לה. מרגע שיצאה הילדה הרגשתי חוסר חיבור מטורף. אני מודאג וחשבתי שאהיה אבא אחר לגמרי, יש לי כלב שאני מרגיש שאני אוהב יותר מאת הילדה. אשתי כל הזמן סביב הילדה, 24/7 מאוד מחוברת אליה, דואגת. עליה...
לא מוצאת תחומי עניין משותפים עם בעלי
קראתי כמה תשובות באתר והתפעלתי. יישר כח על הפלטפורמה החשובה ועל הצוות המקצועי שעונה. יש לי שאלה שלא בטוח יש לה פתרון. אך מנסה.. יש לי ולבעלי קשר טוב שמבוסס על אהבה הערכה וכבוד הדדי אבל חסרה לי החברות. הוא אדם מיוחד רגיש ועמוק אבל כמעט לא מעניין אותו כלום...
מסתבכת בשיחות של אחד על אחד
. אני בן אדם חברותי מאד. אבל אני ממש שמה לב לבעיה שמפריעה לי בחיים. משום מה, כשאני נמצאת בסיטואציה עם מישהו "אחד על אחד", הכל נהרס לי. כלומר, אני פתאום הופכת חסומה, פתאום לא מצליחה להצחיק, פתאום לא מצליחה לדבר מבלי שבראש יהדהד לי – "רק שלא יגמר הנושא...
מה הייעוד שלי כשאני נשוי למתמודדת נפש?
אני מנסה להבין מה הייעוד של אדם שנשוי למישהי עם מחלה נפשית חמורה. ברור לי שהיעוד של כאלו נישואין אחרת מהרגיל. אני יודעת שלדוד המלך היה שאלה על מה הייעוד של שיגעון, אני לא יודע מה התשובה. קשה לי מאד ואני מנסה למצוא עוגן של ייעוד שיעזור לי. כשזה חמור...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן