The Butterfly Button
אני אגיע לגהנום?

שאלה מקטגוריה:

לאחרונה התחלתי לחשוש מאוד מכך שאגיע לגיהינום.
אני חייב להבין כמה דברים-נכון שבסוף אף אחד לא באמת יודע מה זה, אני יודע שכל תיאורי האש וכו זהו מקור נוצרי ואצל היהודים זהו עונש יותר רוחני. אבל חייב לשאול-
אני בסך הכל בן אדם שומר מצוות-אוכל כשר, מניח תפילין בבוקר, לא עובד או מטייל בשבת, תורם צדקה כשיכול, משתדל לא לרכל בכלל.
בכללי, אני משתדל כמה שיותר להיות בן אדן טוב, לעזור לזולת, לתת מעצמי גם כשלא תמיד בא לי, גם כשקשה.
אני מורה בתיכון ומנסה כמה שיותר לחנך את תלמידי על להיות ערכיים, לעזור אחד לשני, לדבר יפה, לא לפגוע אבל כן לומר את האמת בצורה מכובדת.
כבן אדם אני תמיד משתדל לא לשפוט אף אחד, לנסות להבין את המקום שלו ולא לתת לאגו שלי להפריע.
אז מספר שאלות-
האם יש סיבה שאגיע לגיהנום?
מה זה גיהנום ביהדות?
האם יש נשמות שנידונות לנצח בגיהנום או שזה רק מקום זמני לזכך את "הרוע" שנותר?
אשמח מאוד לעזרה

תשובה:

לשואל היקר.

אתה שואל על הגיהנום, וכתבת שעפ"י היהדות הוא אינו מקום שיש בו אש, אלא עונש יותר רוחני.

וכנראה כוונתך לדעת הרמב"ם שכאשר דיבר על עונשי הרשעים לאחר מותם לא הזכיר את הגיהנום ולא כל מקום אחר המיוחד להעניש את החוטאים, אלא דיבר על התנתקות ממקור החיים, כלומר – כרת. אמנם רבים הם החולקים עליו, וסוברים שיש מקום רוחני שנועד להעניש את הרשעים בכל מיני עונשים וביניהם אש דקה שיכולה לשרוף נשמה שכולה רוחנית, ולכן זהו בהחלט רעיון יהודי.

אמנם האם הגהנום הוא מקום שנענשים בו לדורי דורות או שמשך העונש הוא קצוב, בזה אנחנו לא הולכים עם הנוצרים, שלדעתם כל בני האדם עם לידתם נחרץ גורלם להישפט בגיהנום לנצח, מלבד מי שמאמין בדת שלהם. אמנם דתינו – דת האמת – טוענת שמשפט רשעי ישראל בגיהנום הוא שנה אחת, ויש שהעונש שלהם מאריך יותר, ורק חוטאים גדולים (כגון רשע שמעולם לא הניח תפילין) נידונים לתקופה ארוכה ממש.

וכעת אתה שואל האם יש סיבה שיש לך לחשוש שתגיע לגיהנום, ואתה הלא משתדל לעשות מצוות וחסדים.

אבל האמת היא, כמו שפתחת ואמרת, אף אחד לא יודע מה יהיה, וזו שאלה שכל יהודי צריך לשאול את עצמו, ואפילו רבן יוחנן בן זכאי בכה בשעת פטירתו ואמר איני יודע איזו דרך מוליכין אותי, האם לגן עדן או לגיהנום, ויתכן שראוי היה לנו לחשוב על כך כל העת, ובכל פעולה, האם אני מתקרב כעת לגן עדן או לגיהנום, וכך לנהל את חיינו לאור השאלה הזו.

אבל האמת היא שדרך זו אינה מתאימה לרוב בני האדם, אמנם היו צדיקים שכך חיו, תמיד העלו את זכרון השכר והעונש לנגד עיניהם, אבל לרוב בני האדם דרך זו יכולה להזיק, קשה לנו לחיות במתח תמידי, בביקורת עצמית קבועה, אנחנו בורחים מזה, נח לנו להיות מתחת לרדאר. ואם בכל זאת נתעקש וננהל את הבחירות שלנו מתוך פחד העונש באופן תמידי, אנו עלולים להשבר.

לכן לדעתי אתה לא צריך להיות עסוק בשאלה: מה יהיה, אלא בשאלה: מה אני צריך לעשות. מפני שאין לנו נוסחא מדויקת כדי לדעת מה צפוי לכל אחד בסוף ימיו, לדוגמא יש בידינו מקורות תורניים שמחמירים על כל נדנוד עבירה, אבל לעומתם ישנם מקורות שמספרים על אנשים פשוטים שזכו לגן עדן על מצוות בודדות שעשו. ומה היא האמת? האמת היא שצריך להשתמש בפחד מהגיהנום בתור כלי, למשל כאשר אנחנו נמשכים לרע, או כשיש לפנינו ניסיון קשה, אבל בשאר הזמן לא צריך לעסוק בעניינים הללו, כי הם בדרך כלל מחלישים.

דמיין אדם שהולך על שפת הצוק, אם הוא יסתכל למטה הוא יקבל סחרחורת ויפול, אבל אם הוא יתעלם מהתהום, ילך ממוקד קדימה, ורק יזכור שבשום אופן אין לסטות מהדרך הישרה, כך הוא יגיע בבטחה. הגיהנום באמת קיים, ויתכן שהוא מפחיד, מפחיד מאוד, אבל ככל שנתעסק בו פחות, ולא ניתן לפחד לשתק את הפעילות הטובה שלנו, כך נתרחק ממנו יותר.

כך אני אומר לעצמי, וכך אני אומר לך, תתרכז בעשיה, תחתור תמיד להשתפר, ותסמוך על רחמי ה' שרואה את הקושי שלנו. ובאמת לא נהוג היום לעסוק בנושאים הללו משום שזה יכול להחליש ולגרום ליאוש. רק נהגו בישיבות ליחד כל יום כמה דקות למחשבות מעין אלו, זמן זה נקרא 'סדר מוסר', המיוחד לחשבון נפש ועבודת המידות, ואולי זה מתאים בזמן הזה לחשוב קצת על הגיהנום, אבל מעבר לזמן זה (ואולי גם אם מזדמן ניסיון קשה) לא כדאי לחשוב על זה.

מקווה שהייתי לעזר.

נועם.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

לפחד ולרעוד מהשם ומראש השנה זו הדרך הרצויה?
אני שומע רבנים כאלה ואחרים, וחלקם מפחידים והולכים בשיטת ההפחדות, אומרים להסתכל על אלה שהיו איתנו בתחילת תשפ"ו ועכשיו כבר לצערנו לא איתנו, ומהנקודה הזאת, של הפחד, משם להתכונן לראש השנה. ואני שואל את עצמי, האם אכן זו הדרך? האם אכן לפחד ולרעוד מהשם ומיום ראש השנה זו הדרך הרצויה?...
יש לי המון שאלות על הדרך של היהדות
לא יודעת איך להתחיל לכתוב את כל מה שיש לי להגיד מאוד קשה לי לפתוח דברים אני אנסה בכל זאת פשוט כל הנושא עם הדת מבולבל לי ולא ברור לי וכזה יש לי המון שאלות ואני לא יודעת איך לשאול או איך להסביר את עצמי מקווה שזה יהיה מובן קודם...
השם יתברך תמיד אוהב אותי? ותמיד יהיה לי רק טוב?
האמונה שלי בבורא עולם חזקה מאוד ואני מאמינה שהוא כל יכול ובדיוק בגלל שאני מאמינה שהוא כל יכול אז אני גם מתפללת על כמה שאני רוצה ומאמינה שכל תפילה ודמעה פועלת ומתקבלת… וגם מצד שני מלווה אותי פחד ,כי לא עלינו יש אנשים שרע להם בחיים ,ולחשוב על זה שככה ד'...
איך אמליך את הקב"ה בראש השנה כשאני כועסת על מעשים שלו?
לאקשיבה שלום אני יודעת שקצת מאוחר לשאול את השאלה אבל גם אחרי ראש השנה זה עדיין רלוונטי. קשה לי לפרט בכתב מקווה שתבינו את השאלה המתומצתת ותרחיבו אותה(על רקע הבחירות שמתקרבות לעומת ראש השנה) בראש השנה אמורים להמליך את ה' מאד קשה לי עם זה מכמה בחינות 1. אין לי...
התמודדות עם מתח בין עבודת השם לחיי עבודה, ותחושת ה"היתרים בדיעבד"
שלום לרבני ומשיבי אקשיבה, אני פונה אליכם מתוך קושי פנימי אמיתי שמלווה את סדר היום שלי. אני מתחבט בשאלה מי אני ומה אני?ש להבנתי הדלה, אני קודם כל יהודי מאמין שמשתדל לקיים את חיוביו. להתפלל, ללמוד, לעבוד את עבודת הבורא. ולכל הפחות רוצה להיות אחד כזה. מאידך גיסא, ישנו קונפליקט...
התורה מפלה אנשים שחורים?
: ערב טוב, ותודה רבה על הפלטפורמה החשובה הזאת. רציתי לשאול שאלה שמאוד מעסיקה אותי: מדוע נראה שיש בתורה יחס מפלה כלפי אנשים שחורים? לאורך ההיסטוריה הם סבלו מדיכוי קשה ומייסורים בלתי נתפסים, וקשה לי מאוד להבין זאת. אני מאמינה שלכל אדם יש ערך ייחודי ותרומה מיוחדת לאנושות, ושכל בני...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן