שלום לך, שואלת יקרה!

ראשית – עצם ההתעסקות בשאלה אם אלוקים הוא טוב ובכל הנושאים שהעלית, כבר מגלים לענ"ד על אישיות ישרה ואמתית, כזו שאינה מחפשת להשתמט ממחויבויות ולברוח מחובות, אלא חפצה להכיר ולדעת כי הדרך בה היא הולכת – אמת היא.

השאלות ששאלת – הן שאלות נפלאות וחכמות, אך לא ניתן להשיב על כולן במסגרת זו, מפאת קוצר היריעה (או אולי קוצר השבב בשרת, ומוגבלויות האנרגיה והזמן של הכותב).

עם זאת, רוב השאלות ששאלת הן שאלות שנוצרות אחר עיון ובירור התחלתי בנושאים אלו, ועליהן ראויה להינתן תשובה מקיפה ומאחדת יותר.

אנסה לתת קווי מתאר בכמה מילים לתשובה שתקיף את רוב השאלות, אך כאמור – הדברים יהיו בגדר ראשי תיבות ופרקים. על פי הצורך – ניתן יהיה להעמיק בכל נקודה שתראי לנכון.

מזה זה טוב/רע?

אתחיל ברשותך מהשאלה השלישית. כשאת אומרת 'טוב' ו'רע', למה את מתכוונת?

כמובן. למה שכולם מתכוונים. אבל למה באמת כולם מתכוונים כשהם אומרים "טוב לי" או "רע לי"?

אנסה להגדיר, אודה למי שיצליח לפרוך.

כשאדם אומר "רע לי" = חסר לי. אין לי אוכל\כסף\ילדים\שלוות נפש\בריאות\מנוחה וכו'. כל קושי וכל צרה פירושם חיסרון. אני רוצה משהו שאין לי אותו. אפילו במקרה שהתווספה ללחי שלי סטירה – עדיין, מה מפריע לי שקיבלתי סטירה? שכואב לי! אז מה? אז אני רוצה שלא יכאב. כלומר – חסר לי!

בהתאמה, כשאדם אומר "טוב לי" = התמלא לי. נשים לב! אם היה מלא לי לכתחילה – זה לא יגרום לי לתחושה טובה, כפי שאינני מרגיש מאושר מזה שיש לי אף ונחיריים. כשהייתי רעב ונתנו לי פיצה – היה טוב לי. כי זה היה חסר, והתמלא.

עד כאן ברור? מובן? מוסכם?

כעת, מיהו "אדם רע"? כמובן, הבוס שלי. כי הוא היה צריך לתת לי משכורת ולא נתן…

אבל שניה לפני שנדביק תואר לבוס, הבה ונחשוב. האם זה שהוא מנע ממני את המשכורת זה הופך אותו אוטומטית לרע? לא בטוח! תלוי מהם המניעים שלו. אם המניעים שלו הם קמצנות, חמדנות או סדיזם – הוא רע. אבל אם הוא לא שילם לי כי הוא יודע שאני רוכש בזה סמים, האם גם אז הוא רע? לא. אני אולי ארגיש ואחשוב שהוא רע. אבל כולם יבינו שהוא לא.

סיבת החיסור

מה ההבדל?

כי אם זה בגלל חמדנות, הוא ממלא חסרון לעצמו. חסר לו כסף, וכשהוא מונע ממני את משכורתי הוא ממלא לעצמו את חסרונו. לכן הוא רע. אך אם הוא אינו עושה את זה לצורך מילוי חיסרון עצמי – הוא לא רע!

כלומר, "אדם רע" זה אדם שגורם חיסרון לזולת, לצורך מילוי חיסרון של עצמו.

כעת, אנו מדברים על אלוקים (ולא שכחתי שטרם הוכחנו את קיומו) יוצר העולם, אנו מדברים על ישות שלמה ומושלמת, שלא חסרה כלום. ואם כן – לא ייתכן שאלוקים הוא רע, כי מה שהוא לא יעשה, הרי זה לא בשביל מילוי חסרון עצמי, וממילא – רע הוא לא.

קראי שוב את הקטע, חרף ההכבדה הפילוסופית, ותגלי שאין זה שרבוב פלספני גרידא, אלא לוגיקה שממש קשה לפרוך אותה. למעשה, עד כמה שאני ניסיתי – זה בלתי אפשרי. אשמח להיווכח שאני טועה.

על דרך זו ובאותה צורה, אוכל להוכיח שכל מה שאלוקים עושה זה לטובה, ולא (רק) כי חז"ל אמרו, אלא כי כך הלוגיקה מחייבת ומכריחה ללא כל מוצא אחר!

השלם אינו רע

על פי זה, לא יתכן שאלוקים זקוק ל"צומי" שלנו, כשאנו מקיימים מצוות הוא לא מחייך, וכשאנו שומרים את התורה הוא אינו מתמלא אושר. שהרי אינו חסר דבר והוא תכלית השלמות!

אז למה כן עושים את זה?

ולמה כל כך הרבה מצוות ופרטי הלכות?

אנסה להוריד כאן נושא קבלי עמוק ומורכב בכמה מילים בודדות ממש. אקווה שהדברים יסייעו במשהו, ולפחות לא יבלבלו. אדגיש ואציין כי אינני נוטה להתייחס לגישות חסרות ביסוס לוגי וחסרות יכולת הוכחה, וכל מילה שאומר כאן – יש לה בסיס הגיוני מוצק.

מדרך הטוב להיטיב

הקב"ה ברא את האדם כדי להיטיב לו, ובמקסימום האפשרי. הטבה מקסימלית הינה לתת בו דעת, וחסרון אינסופי לחוש במילוי. את החיסרון היה צריך הקב"ה ליצור, אך את המילוי – לא. שהרי "מלאה כל הארץ כבודו". ולכן מה שצריך היה ליצור לשם כך זה דעת שתחוש בחסרון אינסופי להרגשת ה', וכשתתמלא בהרגשת ה' תחוש בעונג אינסופי.

הבעיה היא שהמהויות שלהם הפוכות. הקב"ה הוא כולו נתינה, וכלי הקיבול הזה כולו קבלה. לשם כך על הכלי לעבור תהליך של התהפכות, ולהיות דומה לקב"ה ולהפוך גם כן למשפיע, או אז יוכל לחוש בתענוג האינסופי. העולם הזה במתכונתו הנוכחית אמור לסייע בידי הכלי להפוך את צורתו להשפעה.

על ידי זה אפשר להבין את הסיבה שהקב"ה מסתתר בשפריר חביון, את הסבל והייסורים בעולם, את כמותן האדירה של ההלכות ואת הסיבה שמתפללים אליו.

כן, אני יודע… זה נשמע פורטוגזית…

ההסבר שניתן כאן בכמה שורות, יכול להתפרס על ספר בינוני [שיש לי שאיפה לכתוב, ביום מן הימים], וגם אז יהיו פרטים שיש להשלים. עם זאת, ההסבר הזה מבוסס לוגית בכל חלקיו (כמובן שלא ניתן היה להביא ביסוס היגיוני לכל הנאמר כאן במסגרת המצומצמת של הדברים), ומעוגן בדברי מעתיקי השמועה במהלך הדורות.

תוכלי לנסות לעיין בהקדמה לספר הזוהר לבעל הסולם (לא בזוהר עצמו, כי הוא חסום בפני מי שאינו מתאים ללימודו, וחבל על הזמן שיתכלה בניסיונות סרק להבין שם משהו באמת).

יש ספרים רבים העוסקים גם כן בנושאים אלו, ברמות שונות וברבדים שונים, אך זוהי דרך חד משמעית שהבהירות שבה מפעימה.

כמובן שהדברים ארוכים יותר, ויש להעמיק בהם יותר. אך המלצתי החמה עבורך היא – לא לוותר! אם את מחפשת אמת, את תמצאי אותה. אינני ממליץ להתפשר או להשלים עם חוסר וודאות, אך ודאי שלא לסגת ולהתייאש, שהרי אם אכן יש אמת נצחית ואת פספסת אותה – אין לך אבידה גדולה יותר מזו!

אם תרצי להתמקד בנקודה ספציפית בהסבר, או באחת מן השאלות שנשאלו – אנחנו כאן.

בהצלחה!

ישראל כ.

[email protected]