בס"ד

שלום לך!

מדבריך ניכר כי הפער בינך לבין רעייתך בתפישת הסכנות, לא החל היום ואף לא אתמול. יתכן שבעבר בטרם נולדו ילדיכם, פער זה בא פחות לידי ביטוי, אך מן הסתם הוא היה קיים שם תמיד ועמו הגעתם לחיי הזוגיות. עם כל הכאב שגורמת הצפתו של הפער מעל פני השטח, הרי שהיא מיטיבה עמכם ומאפשרת לכם לברר את הנושא, להתמודד עמו פנים מול פנים ובכך גם לחזק את הקשר וההבנה ביניכם. 

הקושי שאתה מעלה הינו נחלתם של רבים וטובים. כולנו באים לזוגיות ממשפחות שונות, מחינוך שונה, עם תפישות שונות ולעיתים אף מעדות שונות. בהתאם לכך, הרקע, הציפיות, התפישות והדעות שיש לכל אחד מאיתנו, שונים לחלוטין. במובן זה, על הזוגיות להיות מעין "כור היתוך" שיכיל את התפישות השונות ויאחד אותם להרמוניה נפלאה בה שני בני הזוג יודעים, מכירים ומתחשבים זה בתפישותיה של זו.

אתה מציין כי רעייתך אוהבת את הילדים. לאור זאת, הרי ברור שאיננה רוצה להכניס אותם לסכנה חס ושלום. היא הגיעה מבית בו הרף שנחשב לסכנה היה שונה לגמרי משלך, ועל כן היא מתנהגת לפי מה שלמדה והורגלה, כפי שגם אתה מתנהג על פי מה שהורגלת בבית בו גדלת, ושומר על זהירות יתירה. קשה מאד לשרש חינוך שניתן מינקות, ואין ספק שתפישות שונות אלו ימשיכו ללוות אתכם במהלך חייכם. הנקודה היא, היכן כל אחד מכם מוכן לוותר בשביל אותה הרמוניה שהזכרנו קודם.

הבה ננתח את המקרה שהבאת: בהינתן העובדה שאשתך אוהבת את הילדים והינה רעייה ואם המוכנה לעשות הכול בשביל טובת ילדיה ומשפחתה, הרי ברור כי אם היא הייתה חושבת ולו באחוזים נמוכים, שיכול להיגרם לילדכם נזק בחדר המדרגות, היא הייתה מוציאה אותו משם מיד. העובדה שהיא מותירה אותו לשחק ליד המעקה, איננה נובעת מעצלות או התעלמות, אלא מכך שהיא משוכנעת במאת האחוזים שלא יארע לו שום נזק. יתירה מכך, מכיוון שהיא משוכנעת שהדבר אינו מסוכן, הרי היא אף חשה שתעשה עוול אם תיקח את הילד ממקום המשחק האהוב עליו, כאשר מבחינתה אין כל סיבה רציונלית לכך. את העובדה שהנך דואג ולחוץ, היא רואה כשריד אמוציונלי מיותר מהחינוך אותו קיבלת, שאין לו כל אחיזה במציאות ועל כן טוב יהיה אם ישתרש במהרה. לעומתה, אתה רואה בחינוך אותו היא קיבלה דבר מסוכן. ה"אדישות" שהיא מגלה לתפישתך, עלולה לגרום לסכנות, שגם אם לא יסתיימו ח"ו באסון, הרי שבוודאי ראוי שלא לנהוג כך.

שניכם מסתכלים זו על עמדתו של זה בתמיהה, ואינכם מבינים כיצד אפשר לנקוט בעמדה האחרת, אך אם תעמיקו להבין את המניעים שמאחורי ההתנהגות, תגלו שיש ביניכם הרבה מן המשותף. שניכם דואגים לילדים ומוכנים לעשות הכול בשבילם, שניכם רוצים להימנע מסכנות, ונראה שלשניכם אף טוב במערכת הזוגית בה אתם נמצאים. ערכי היסוד של שניכם משותפים, ולכן גם אם הפירושים שאתם נותנים לערכים אלו הם שונים, בהתאם לחינוך השונה אותו קיבלתם, הרי שהבנה של מניעי האחר והאמונות המדריכות אותו, תוכל לשים אתכם במקום אחר. אתה תבין כי רעייתך רואה בזהירות היתירה דבר מיותר המקשה על החיים, היא תבין שאתה רואה בזהירותה הפחותה דבר לא אחראי ומסוכן, ומכאן תצאו לבירור משותף כיצד אתם מתמודדים יחד עם השונות.

אין ספק כי דיבור משותף וכנה של שניכם, כאשר תשתפו זו את זה בתחושותיכם ומחשבותיכם לגבי הדרך בה נוקט האחר, לא מתוך האשמה ושלילה, אלא מתוך רצון להבין ולהגיע להסכמה, תאפשר לכם לבנות יחד את ההרמוניה המדוברת, להסכים כיצד נכון לנהוג מהיום ואילך בהתחשב בעמדותיכם השונות, ולחזק בכך את הקשר וההבנה ביניכם.

בהצלחה

דניאל

[email protected]