The Butterfly Button
איך משתחררים מהסטיגמה סביב כדורים?

שאלה מקטגוריה:

אני אישה, בסוף שנות העשרים, נשואה.
אני חויתי תקופה של חרדות, והתקפי חרדה כואבים במיוחד, וכשראיתי שהמצב לא חולף, פניתי לטיפול הכולל כדור.
אבל אני לא נרגעת מ"הסטיגמה" שיש לעניין הזה. אני כל הזמן חושבת שאני לא נורמלית, שאחרים רואים את הדבר הזה כמישהו הוא חולה נפש. אני מרגישה שונה מכולם. לפעמים אני מאמינה באמת שאני לא 100 אחוז כמו כולם.
כמו"כ, יש שאלה שלא נותנת לי מנוח: הרי הקב"ה הביא עלי את הקשיים הללו כדי להתמודד עימם בעצמי. זה סוג של "עבודת מידות", להתגבר על הפחד ולצמוח. וכשכדור עושה לי את העבודה הזו, ויותר קל לי ומאפשר לעבוד את השם בצורה הזו, "זה לא שווה" כי זה לא באמת אני . הכדור הופך את עבודת השם לנוחה יותר עבורי, ואני לא זו "שמתאמצת".
אשמח להארה בעניין,
תודה רבה.

תשובה:

בס"ד

שלום לך שואלת יקרה

קראתי את מכתבך מספר פעמים והוא מאוד נגע לליבי.

מכיוון שאיני מכיר אותך ואת מצבך האישי באופן מדויק, אתייחס עד כמה שניתן בהתאם לתיאורים שהעלית, ואשתדל לענות על כך עד כמה שניתן.

תיארת כי חווית תקופה לא פשוטה של חרדות, יחד עם "התקפי חרדה" קשים מאוד והחלטת לאחר תקופה בה את מתמודדת עם הסבל, לדאוג לעצמך ולקחת כדור על מנת להקל את סבלך.

כתוצאה מכך את מרגישה שאת שונה מכולם, ממה שהבנתי בעיקר כי "אחרים"  מסתכלים על זה כדבר לא שגרתי, והמחשבות האלה מאוד מפריעות לך.

בנוסף תיארת במכתב שיש לך שאלה שהרי אלוקים הוא זה שהביא עלייך את הקשיים, אם כך כאשר את נעזרת בכדור את בעצם עושה לעצמך "הנחות" בעבודת המידות,

כי את חווה את זה שהכדור הוא זה שעושה עבורך הכול, ואת לא למעשה לא "מתאמצת" בעבודת השם.

מקווה שהבנתי את דברייך נכון, וכעת אנסה לענות על שאלותייך.

ראשית אני רוצה לחזק את ידיך בכך שאת דואגת לעצמך ולבריאותך הנפשית.

התורה מצווה אותנו "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". יש עלינו חיוב לדאוג לבריאות הגוף ולבריאות הנפש באותה מידה,

וזאת חובה וכפי גם שתיארו זאת הראשונים ברגע שיש רופאים אנחנו מחויבים להיעזר בהם כי לעזור לעצמנו להתרפאות, ומי שבוחר שלא להיעזר עובר על מצווה זו. וכפי שהבהרתי קודם חיוב זה כולל את הבריאות הנפשית.

מאחר וכפי שמציינים המומחים בתחום בריאות הנפש משפיעה על בריאות הגוף וגם להיפך.

אני  מאוד מבין שקיימת "סטיגמה" בעולם סביב נושא זה, אך מאחר ואת זאת שסובלת ולא האחרים שמדברים כך,

אין להם רשות להתערב בחייך. הדבר שנדרש ממך כשאת בסל הוא להקל את הסבל בכדי להצליח לחיות את חייך בטוב,

ואין שום סיבה להתחשב במה שאחרים חושבים או אומרים, כי בסופו שלדבר הסבל הוא גדול ואי אפשר להתעלם ממנו.

ואקביל זאת לאדם שזקוק למשקפיים כדי לראות האם  מישהו יאמר לו שהתאמץ בעיניו כי משקפיים זאת התערבות חיצונית??

כנראה שלא. וזה אותו דבר ללא כדור את מתקשה לתפקד והוא עוזר לך, אין שום סיבה שתמנעי מכך ותמשיכי לסבול (כמובן שנטילת הכדור היא רק על פי דעתו של רופא, כך גם לגבי הפסקת נטילת התרופה).

בנוגע לשאלתך השנייה אני חשוב שההתייחסות צריכה להיות כמו שכתבתי קודם, דווקא בגלל שאלוקים הביא את הקושי, והוא גם דאג שיהיה לזה מענים שונים,

את מחויבת ליטול את הכדור שיעזור. בדיוק כמו שחולה לב מחויב ליטול את הכדור שלו, אחרת הוא יפגע בבריאות שלו.

ובדיוק כמו שזה מה שיעזור לו ללמוד ולהתפלל כך גם לגבי הכדור שאת נוטלת.

וצריך לזכור שזה כמו אקמול, וזה רק עוזר ומקל אך לא עושה הכול. כך גם לגבייך אין לי ספק שאת עושה את מרבית עבודת המידות שלך, והוא רק עוזר לך מעט.

מאחל לך המון הצלחה בהמשך מתוך בריאות ושמחה!!

יוחנן

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

ללכת לטיפול? או לוותר עליו?
הייתי הולך בעבר לטיפולים פסיכולוגיים וזה עזר לתקופה ואז הולך שוב לפי הצורך. בעקבות משבר זוגי כלשהו שהיא בחרה לפעול בדרך מסוימת וכפתה עלי טיפול וכשדיברנו על זה היא רק אמרה שמעכשיו עולים על דרך המלך ואני יהיה בעל ואבא בריא החלטתי שעד כאן.זה לא מגיע לה. לא מגיע לאשתי...
איזה טיפול יעזור לי עם הפוסט טראומה?
עברתי פוסט טראומה בבית של הורים רבים שהתגרשו כשהייתי בת 14 . חווה נתק מעצמי ומהרצונות שלי האמיתיים . מרצה הרבה . מודעת לרוב הקשיים בתהליך של שידוכים כבר שנים לא מרוצה מהתפקוד בעקבות מחשבות ורגשות קשים ומייאשים . אני רוצה ליצור מציאות אישית חיובית עם חווית הנאה והגשמה עם...
יתכן חיבור לתורה ומצוות מתוך שמחה?
גדלתי בסביבה קשה מאוד ורווית סבל, שכללה פגיעה וטראומה. באותן שנים חשוכות, המפלט היחיד שלי והעוגן שהחזיק אותי בחיים היה הקשר עם ה' יתברך. נאחזתי באמונה ובתפילות בכל כוחי. כשהתבגרתי, הצלחתי סוף סוף להכיר בכך שהמצב סביבי היה רע ולא נורמלי, למדתי לשים גבולות והתרחקתי משם כדי לנסות לחיות חיים...
יש בחירה למי שיש לו הפרעת אישיות?
  כתבתי פה לפני מספר שנים וקיבלתי תשובה מיוחדת ומקיפה. תודה על כך. היום יש לנו יותר ידע ב"ה על מה שקורה בבית, ובעלי אובחן  שחור על גבי לבן בכמה הפרעת אישיות, כאשר הפסיכיאטר כתב אבחנה מבדלת  בנוסף, OCD ודיכאון. השאלה שלי בעבר עסקה בעניין הספק שהיה לי לגבי אהבתי...
אמא שלי כועסת ומניפולטיבית ואני מפחדת ממנה
מאחר והתייעצתי אתכם בעבר כמה פעמים וזה ממש עזר לי! אני מרגישה בנוח לשאול שוב. אני בת 35 רווקה, גרה עם הורים, הקטנה במשפחה. העיסוק שלי  הוא בייעוץ חינוכי משכך אני מכירה את עולם הנפש מקרוב, וכן הייתי בטיפול תקופה ארוכה, ואני מודעת ומודרכת וכו בשנה קודמת היה לי קושי...
טיפול עצמי על ידי כתיבה זה אפשרי?
אני בת 22.  החיים שלי נראים די רגילים וטובים. אני עובדת, מתפקדת וברוך ה' מצליחה. אבל מבפנים זה סיפור אחר לגמרי. יש לי מחסום ממש רציני בכל מה שקשור לאנשים, במיוחד בקשרים קרובים. אני פשוט לא מצליחה לסמוך על אף אחד. אני חושבת שזה קשור לזה שכשהייתי ביסודי היה לי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן