שלום לך בחורה יקרה, עמוקה וחושבת

קראתי את השאלה שלך והתפעלתי מאוד: את עושה עלי רושם של בחורה איכותית, מתבוננת, שוחרת אמת ויושר וחפצה בקרבת אלוקים.

השאלה שלך קצרה וממוקדת – אך מצאתי בה רבדים נוספים של מתחת לפני השטח. מניחה שלא חיפשת שנענה לך תשובות של כן או לא כי בדיוק כמו שאמרת – הדברים שאת מתלבטת בהם אינם בירורים הלכתיים – הלא את מקיימת את כל המצוות מלכתחילה. מדובר בעניינים שבלב שאת מרגישה שהם צריכים בירור.

אניח בפנייך מספר כיוונים בהתאם למה שכתבת: מציעה שתקראי אותם בנחת, אולי אפילו כמה פעמים במשך כמה ימים תראי מה מהם מדבר אליך ותיקחי, כמובן, את מה שמתאים לך ומשרת אותך.

בואי נתחיל 😊

את מתחילה את דבריך בהנחה שאת אוהבת בידול וייחודיות ומרגישה שזה כביכול מתנגש עם "לא תפרוש מן הציבור" ואני רוצה כבר עכשיו להציב סימן שאלה אחרי ההנחה הזו: מי אמר שזו הכוונה? מעיון במשנה בה מדובר על לא לפרוש מן הציבור הכוונה היא בפשטות להתפלל במניין, להיות חלק מהקהילה, להשתתף בעת צרה ובתענית ציבור.

הביחד הציבורי הוא אחד מאבני היסוד של העם היהודי. במעמד הר סיני כשעמדנו מתחת להר "כאיש אחד בלב אחד" זו פסגת שלימות שהגענו אליה והיא יקרה בעיני ה'. החיים הציבורים אומנם מחייבים אך יש בהם הרבה מן התועלת והשמירה. יחד עם זאת את בטח יודע שהקב"ה ברא את עולמו מגוון ושונה ולכל אחד הייחודיות והבלעדיות שלו. פרצופינו שונים דעותינו שונות ואפילו מכל מיליוני האנשים שחיים על פני כדור הארץ אין טביעת אצבע אחת דומה לאחרת. כל אחד מהנבראים הוא יצירה ייחודית ובלעדית שאין דומה לה. אם כך השאלה שלך עוד יותר מתעצמת: איפה תבוא לידי ביטוי הייחודיות שלי אם המעורבות הציבורית היא כל כך חשובה?

אחד הכלים הכי טובים שאני יכולה להציע לך היא ההבנה שמה שאסור ומותר כתוב בתורה ומהם אין לסור ימין ושמאל. מעבר לכך בדברים כמו שאת מציינת כמו סוג של בגד או נעל – הדברים מסורים אל הלב ואל הרצון שלך. את בוודאי יודעת שאישה מברכת "שעשני כרצונו" ואחד ההסברים לכך הוא שהרצון של האישה הוא כרצונו של ה'. הרצון שטבוע בך הוא כמו מייל ושדר מרבש"ע ישר ללב שלך "ביתי האהובה, אני רוצה שתעשי את מה שאת רוצה כי זה עולה בקנה אחד עם התוכנית הרחבה של העולם הזה. הרצון הזה שלך משרת לי את הבריאה כולה". כשאישה עושה את רצונה היא נהיית שמחה ומחוברת לעצמה ואישה ובחורה שמחה מביאה אור ושפע לעולם, מקרינה זאת החוצה על הסובבים אותה ובני בית ומקרבת את הגאולה. כל הגשמת הרצונות הזו היא בכפוף למותר ואסור על פי דעת תורה.

כל דבר אנו בודקים בתורה על פי ידיעתינו (ואם לא מבררים) מה דעת תורה לגבי הרצון שעולה בך. אם ניקח את הדוגמא שלך: נניח את כעת רוצה לקנות בגד ורואה בחנות בגדים 'סטנדרטיים' כאלו כמו שיש לרוב הנשים והבנות סביבך ופתאום רואה פריט מיוחד שאת מרגישה שהוא ממש 'קורא' לך ומוצא חן בעינייך. כאן בדיוק נכנסת ההתבוננות והבחירה בטוב לתמונה: אם הבגד עונה לדרישות הצניעות והוא אינו בעייתי – איזה סיבה צריכה להיות לך לא ללכת איתו? (בהנחה כמובן שלא מדובר על פריט שמייצג קיצוניות מסוימת שאת לא חלק ממנה. אם על פי אמות המידה של התורה הקדושה את לא מוצאת בעיה בפריט שאת אוהבת – באמת אין שום סיבה שאם את מרגישה שזה מיוחד יותר ועדיין עונה על כל כללי הצניעות עליהם את מקפידה – שתשאירי את זה בחנות.

כאן אני מגיעה לנקודה השניה שהעלית והיא השאלה שלך לגבי ה"מקובלות" וכמו שכתבת "את מי אני אמורה לרצות" – אם תתעמקי שוב בשאלה (וכבר סיכמנו שאת בחורה עמוקה) תראי שיצאת מנקודת הנחה שהריצוי הוא חלק מהפורמט והשאלה היא רק את מי אמורים לרצות. אני רוצה להזמין אותך לבדוק עם עצמך "מי אמר שחייבים לרצות?" מי אמר שהחברה צריכה להיות מרוצה או מסכימה למה שאת לובשת או במה שאת עובדת (והכל כמובן בכפוף לכך שאין בעיה מהותית, אתית או הלכתית בבחירה שלך)? מאמינה שירדת לסוף דעתי.

אחרי שבדקת עם עצמך מה עמדתך לגבי "מי אמר שצריך לרצות" – נעמיק עוד יותר לשאלה הבאה (ותשארי איתי עוד קצת – הנקודה הזו תיכף מגיעה אל סיומה) מה יקרה אם לא תרצי? מה יקרה אם לא תלכי לפי הנורמות? מה יקרה אם תלבשי פריט לבוש שחברותיך לא לובשות ואולי לא מבינות מה אהבת בו? מה יקרה אם תבחרי ללמוד תחום 'אחר' כזה שונה ממה שרוב חברותיך לומדות? מה יקרה לך אז? זה מפחיד אותך? מאיים עליך? מה קורה לך כשמרימים גבה על הבחירות או המעשים שלך? חושבת שאם תשבי עם עצמך זמן מה ותתני לשאלה הזו להתהרהר בך -תמצאי גילויים מפתיעים שיעזרו לך לגבש עמדה בקשר למה את מגדירה ריצוי ומחוייבות

בגלל שאת בוגרת אני בטוחה שתסכימי ותביני את הנקודה הבאה שהיא חשובה לא פחות. לכל מגזר ולחרדי בפרט יש נורמות חברתיות מסויימות. יש סוגי בדים שאיתם לא הולכים כי הם משדרים מראה 'זרוק' או רחובי (למרות שבחלק מהבגדים שתפורים מהבדים הללו אין שום בעיה הלכתית כלל), רוב הגברים לדוגמא לובשים חולצות לבנות למרות שבתורה הקדושה לא כתוב שגבר לא ילבש חולצה בצבע תכלת או פס צבעוני בצווארון. אלו נורמות שנתקבעו אם מרצון של להציב גבולות גזרה שישמרו על המחנה או מהרצון לייצר בידול. קחי בחשבון שכשאת בודקת אם בתורה מותר לאישה ללכת עם חצאית ג'ינס (לצורך הדוגמא) שתפורה מבד רחב ובמראה קלאסי ובכלל לא רחובי כנראה לא תמצאי את האיסור הספיציפי אולם אם תלכי עם חצאית כזו בסביבה שרואה בעיה בזה – יהיה מחיר מסויים שתשלמי כמו שאולי לא יקבלו את ילדיך למוסדות מסוימים בשכונה או יקטלגו אותך לזרם מסוים שאת בכלל לא חושבת שאת קשורה אליו. מה שאני מנסה לומר שבדברים כאלו שמסורים אל הלב כדאי שתשתמשי בתבונה היתרה שיש לך ובראייה של מכלול כל השיקולים ולא רק מה אסור ומה מותר, בחכמה ותבדקי את הדברים ביישוב הדעת ובזהירות. כמו שאמרנו: אין בעיה בייחודיות. להפך, אם היא משמחת אותך ואת מרגישה איתה שלימה היא אפילו מצווה מן התורה. רק יש לקחת בחשבון את מיכלול התוצאות של הבחירות

מכאן אני עוברת לנקודה הבאה של "לרצות את השוויגער העתידית" או בכלל את בני האנוש שסובבים אותך. יש לי תחושה שאת יודעת (מניסיון?) שריצוי לא מביא למקום טוב. הוא אולי יוצר שקט מהיר אבל התוצאות שלו לאורך זמן מחלחלות והרסניות. לאור מה שכתבנו למעלה אני מזמינה אותך להתבונן: מי אמר שצריך לרצות את השווגיער? והשאלה שהייתי שמחה שיהיה לך אומץ להישיר אליה מבט היא "מי אמר שאת לא טובה כמו שאת? עם הייחודיות המקסימה, פרטי הלבוש הלא נפוצים והמיוחדים? מקום העבודה שמתאים למכלול הכשרונות והיכולות שלך? מציעה לך להתבונן איזו עבודה עצמית תבחרי לעשות מול המקום הזה שמגיע לך ואת ראויה שיקבלו אותך כמו שאת ברגע זה: השוויגער העתידית והאיש שיזכה בך. חשוב שתדעי שיהיה קל לכולם לקבל אותך כמו שאת אחרי שאת תקבלי את עצמך. זו התנועה בעולם הזה "במידה שאדם מודד – מודדין לו". כשאת תקבלי את עצמך עם כל מכלו תכונותיך ולא תיבהלי מהמיוחדות שלך והטעם האנין והלא נפוץ שלך (שבעיני הוא חלק מהמיוחדות) מאמינה שתרגישי איך התכונה הזו גם לא מאיימת על הסביבה

בהקשר לריצוי כדאי לדעת שהוא לא יכול להחזיק לאורך זמן. כשאנו מתנהגים בהתנהגות שלא טבעית לנו ואנו לא מעוניינים בה – יש סיכוי שנצליח להתמיד בה תקופה – אבל זה יתפוגג או כשיימאס לנו, או כשנרצה להפסיק לשלם את המחיר על הסתרת הרצון האמיתי שלנו, כשנהיה עייפות מידי בשביל לשלוט בכל הפילטרים שהריצוי דורש וכן הלאה. בטח כשאת בתקופת השידוכים בה את בוחרת את השותף שלך לשנים רבות ובריאות בעזרת ה' – דווקא שם ממש חשוב שתבואי כמו שאת: עם הטעם המיוחד שלך, עם המיוחדות המחשבתית שלך ועם כל המיכלול שהוא את. יצירה ייחודיות, אחת ומיוחדת של ה' יתברך.

מקווה יקירה שהתשובה עשתה לך סדר ובהירות ולכל שאלה או תהיה – מוזמנת לחזור לכאן תמיד בשמחה.

בברכת שנה טוב וכתיבה וחתימה טובה

רותי