ערב טוב
כתבת שאת חווה ייסורים זה כואב לשמוע את זה, לא פשוט לחוות את זה בצורה כזאת ועוד בצורה שאת מחזיקה את זה,
ממה שכתבת עולה שאת מאמינה ובטוחה שלייסורים יש מטרה את רק מתוסכלת מיזה שאת לא מבינה את הנהגת ה' בזה,
האמת זה קצת מרגיש כמו בת קטנה שפשוט לא מבינה את אבא , את גם רוצה להתקרב ולחזור בתשובה לדבריך,
את רק לא יודעת על מה וכתוצאה מזאת קשה לך עם הצורה בה הנסיונות שכביכול באים לעורר אותך לחזור לא ברורים את רק רוצה קצת גילוי פנים בתוך ההסתר הזה,
אז דבר ראשון אני רוצה לומר לך את צדיקה אמיתית תקראי את השורות האחרונות ותעני בכנות (שיש לך ממנה הרבה…)
כמה נשים יש במקום שלך שחושבות בצורה כזאת זה מדהים! ואני שמח שיש לי את הזכות לנסות קצת לנתח את זה יחד איתך.
שאלה ראשונה שהייתי רוצה לשאול היא מה ההבדל בעינייך שיש להקב"ה זכות להביא ייסורים אחרי שבן אדם חוטא ויודע למה הוא מקבל לבין שהבן אדם לא מבין האם יש לקב"ה את הזכות לעשות לנו רע רק שהוא חייב לנו הסברים?
או שהנקודה היא שאת באמת מלאת אמונה בזה שהקב"ה לא ייעשה לך רע ?
כהתחלה נסכם לא כל מה שה' עושה נראה לנו טוב נח ומתאים אבל מאידך ממה שכתבת נראה שאת מסכימה שה' הוא טוב באמת אז מה התשובה?
את משליכה את זה כבקשה של ה' מאיתנו להשתנות אבל קשה לך עם זה שפעם שעם ישראל לא היה חי בהסתר פנים היה מי שיסביר במה ואיך להשתנות ולהשתפר,
היום אין ואז את מגיעה לשאלה אז איך אדע במה להשתנות ואם אינני יודעת אז למה "מענישים" אותי, כאן חשוב לומר שזה לא ממש כמו בשר ודם שמעניש בשביל שינוי ונפרט:
בפן האישי אם מישהו חברה/בן זוג/הורה/בוסית מעמיד אותנו בקונפליקט מול עצמנו אפשר להיכשל גם כשאנחנו מנסים ורוצים ועושים הכל כדי להצליח כי מי שהעמיד אותנו בנסיון לא בהכרח יודע מה אנחנו יכולים לעשות וכמה כח יש לנו להשתנות, אצל הקב"ה זה שונה כשמי שמביא את ההתמודדות מביא גם את ארגז הכלים לנסות לנצח אותה ואם אין לנו כלי זה לא פדיחה, אם אנחנו לא יכולים זה לא טעות, הוא לא מבקש לחצוב בסלע עם מסמר
ואם הוא לא הביא את הכלי המתאים אז הוא לא מבקש ממך את זה ולכן אם הוא לא נתן לך נביאים ואורים ותומים הוא לא מבקש שתהיי לנביאה הוא מצפה ממך למה שאת יכולה מבינה ויודעת הוא רוצה את המבט הזה שאיתו את שואלת את השאלה ששאלת, את הכאב הזה, והוא לא מצפה שיהיה לך הוקוס פוקוס כי אין, האמת היא שהוא גם לקח אותך בחשבון ביום שנגמרה הנבואה בעם ישראל,
לפעמים אנחנו יודעים במה אנחנו צריכים לשנות ולהשתנות ולפעמים לא ואם אנחנו לא מבינים מה שכן צריך להבין זה שהקב"ה לא מנהל איתנו משא ומתן בעיקר כי אנחנו לא מבינים מספיק מה טוב לנו….
בפן הכללי תרשי לי לעלות עוד צדדים בנושא הקביעה שלך בשאלה היא מאוד ברורה ייסורים מטרתם להוביל אותנו לחזרה בתשובה על חטא מאוד ספציפי,
אבל מהי חזרה בתשובה אם לא התקרבות לה' והתקרבות לה' זה בהכל…
אצטט את רבי ישראל נג'ארה שהגדיר את המושג תשובה במילים ממך אליך אברח,
חזרה בתשובה זה חזרה לאבא שאוהב אותנו ומחכה לילד שהתרחק קצת, תשובה היא לא חיפוש אינסופי של פגמים או אשמות,
בהנחה הזאת קל להסכים שייסורים מטרתם להחזיר בתשובה, תשובה של התקרבות לקב"ה לא תשובה שמקשה על ההתקרבות עם כתבי אישום מפחידים ולא ברורים.
חשוב גם לומר שמעבר להתקרבות לקב"ה, ליסורים יכול להיות מטרה נוספת ושונה לחלוטין ייסורים הם הזדמנות להתקדם ייסורים לא מגיעים בהכרח כעונש אלא כאמצעי להתקדמות וככלי בניה עוצמתי שנותן לנו להגיע למקומות שלא יכולנו להגיע בלעדיו את בוודאי מרגישה את זה לא פעם בחיים שלך שהצורה שאת רואה את הדברים בעמקות ובאמת שבהם, שבלעדי הנסיונות והקשיים לא היית את כמו שאת היום וההסתכלות שלך הייתה עמוקה פחות והשאלות האלו מעידות על כך יותר מכל.
אם נסכם הקב"ה לא מחפש אשמים הוא רוצה את ההתקרבות וההתקדמות שלנו וכשנקבל את זה נוכל גם לומר שבאמת אחרי ייסורים הקב"ה רוצה את התשובה של הקרבה אליו,
כמו שנראה מדברייך את מאמינה באמת שה' הוא טוב רק את היית רוצה להבין קצת יותר ואולי דווקא מהמחשבה שזה לא עונש זה רק דרך בה הקב"ה מוליך אותך תיתן לך פרספקטיבה אחרת לראות את הנושא ואז כשהמשמעות של הייסורים היא פחות כואבת ומפסיקה להאשים יש גם יותר פניות להתקרב באמת קרבה של אהבה, שזה בעצם המטרה האמיתית שלנו בעולם הזה,
ונסכם: את אותה זכות שיש לה' להעניש על חטא ספציפי ומדוייק היא אותה זכות להוליך אותנו בדרך שאנחנו לא מצליחים להבין גם אם היא קשה וכואבת,
זה זכות ההנהגה שלו בבריאה שהוא יצר, וכן יש לנו את הארגז כלים שלנו שהוא הביא לנו להתמודד איתו באמצעות הבחירה ומה שמחוצה לו- במה שאין לנו אפשרות לבחור זה לא משהו שנדרש מאיתנו,
אם נהיה יותר ספציפיים לשאלתך ייתכן אולי ואני מעלה זאת כסימן שאלה שהקב"ה לא רוצה ממך שינוי כרגע אלא התמודדות מול הקושי,
ייתכן והכאב שלדברייך לא מצביע על שום מקום תפקידו שונה משחשבת?
ולמה אני כותב לדברייך כי זה מה שחשוב כי מי שקבע איך תביני או תנתחי את הסיטואציה זה מי שקבע את הקושי ולכן רק המבט שלך הוא מה שייקבע את רצון ה' בהתמודדות הזאת פעם היו לנו נביאים ה' בחר בנו להתמודד מול הדברים אחרת,
סומך עלייך שתעשי את הבחירה הנכונה ומתפלל ומקווה יחד איתך שייגמרו הייסורים ותגיע השלווה, בהצלחה במסע שלך, ואל תשכחי אף פעם שמי ששלח אותך לכאן הולך איתך את הדרך הזאת ויודע את הקושי שלך.
המון בהצלחה במסע האישי המופלא שאת עושה, שתדעי שזה לא טריוויאלי בכלל, וכל צעד קטן שלך שווה המון, ה' אוהב אותך ואף פעם לא עוזב או שוכח אותך והוא יותר מכולם רוצה את טובתך ואת הרגע בו יגמרו ייסורייך.
דב