דלג לתוכן
ראשית תודה רבה על הדבר המדהים הזה!
התארסתי ב"ה לפני כשבועיים וחצי. אני בת בכורה, ויש לי קשר מאוד קרוב עם ההורים שלי . הם רגילים להיות מאוד מעורבים בחיים שלי ולדעת עליי כמעט הכל.
מאז האירוסין אני מרגישה שהמעורבות שלהם בקשר ביני לבין החתן שלי נהייתה מאוד חזקה, ולפעמים גם חודרנית, ואני לא מצליחה להתנהל מולם בצורה נכונה בלי להרגיש שאני יוצאת לא מכבדת.
למשל, הם שואלים אותי על דברים מאוד אישיים בקשר- כמו מה אני כותבת לו במכתבים-ואפילו מדריכים אותי מה לכתוב ואיך אני אמורה להרגיש.
יש מצבים שאמא שלי מבקשת ממני את הטלפון באמצע שיחה איתו. אני משתדלת לא לדבר לידם, אבל זה עדיין קורה.
בנוסף, כל פעם שאני נפגשת איתו, הם שואלים המון שאלות (לאן הלכנו, מה היה) וגם מביעים את דעתם ואפילו אומרים לי על מה להתנצל או איך להתנהג.
הם גם כל הזמן משווים את עצמם אלינו וה םאומרים אנחנו עשינו ככה, אני אומרת לך זה לא מה שגבר רוצה לשמוע ועוד כל מיני דברים כאלה. זה נורא קשה וזה מגביל.
יש גם מצבים שבהם הם משכנעים אותי לעשות דברים מולו שאני לא מרגישה שנכון לי.
לדוגמה, קבענו יחד גבולות שמתאימים לנו – לדבר פעמיים בשבוע ולהיפגש פעם בשבועיים. לאחרונה, בגלל שהיו לנו שתי שבתות רצופות יחד, החלטנו לדבר רק פעם אחת. כשההורים שלי שמעו את זה, היה להם מאוד קשה לקבל, והם ניסו לשכנע אותי לשנות את זה, למרות שהרגשתי שזה כן נכון לנו כרגע.
מקרה נוסף שהיה: החלטנו לא להיפגש באותו שבוע, ואני הכנתי לו עוגה וביקשתי מאמא שלי שתעביר לו אותה כשהוא מגיע. היא לא כיבדה את הבקשה שלי ואמרה לי לבוא בעצמי, ובסוף באמת הלכתי — אבל הרגשתי לא טוב עם זה, כאילו לא הקשיבו לי.
אני מרגישה שאני צריכה הכוונה- איך נכון להתייחס למעורבות הזאת?
מצד אחד חשוב לי מאוד לכבד את ההורים שלי, ומצד שני אני מרגישה שזה כבר עובר גבול, גם מבחינתי וגם מבחינת הקשר שלי עם החתן, וזה מתחיל לחנוק אותי.
אשמח מאוד להכוונה איך להתנהל נכון במצב כזה.
תגובה אחת
שאלה מרגשת ותשובה מרגשת. מזל טוב לכלה המקסימה והרבה הצלחה
(נהניתי לראות מצב הפוך-שבו הזוג הוא זה שרוצה קצת לשמור על מרחק וההורים דוחפים ליותר… בדרך כלל זה הפוך, ההורים המתערבים רוגזים קצת על תדירות הפגישות והשיחות…)