שלום לך בחור אהוב ומדויק, אשר בתקופת אירוסין יפה זו שאתה שרוי בה ממש כעת, חפץ כל כך לדעת ולהגדיר את הדברים ולחותכם בסכין.

מאוד מרשים ומחמם את הלב הצורה שאתה מתעניין בדברים, דן בדברים, ובעיקר המסקנה שאתה חותר להגיע אליה.

*

אתה יוצא מתוך נקודת הנחה כל כך עמוקה ונכונה, שמתחתנים, וכל כך רוצים להתחתן, כי רוצים 'חיבור', ואין לך עוד מילים לתת על זה. אני חש כי אתה סולד מהגדרות חיצוניות נוספות. ואתה בטוח שהדבר הזה מהותי הרבה יותר.

אלא שכשאתה רוצה לנסח זאת לעצמך כדעה צרופה, כדרך חיים, מיתדלדלות מילותיך, ואתה נתקל בקיר. כשאתה רוצה להלביש מילים וצורה לרצון הכל כך כנה והכל כך פשוט הזה שלך, לחיות ולהינשא, אתה נודם.

*

אתה בחור ישיבה, מישיבה מצוינת ככל הנראה, וכל חייך עד כה למדת גמרא רש"י תוספות וראשונים, שמעת שיעורים על גבי שיעורים מסגנונות שונים, אך כולם חתרו לדבר אחד – להסביר ולהגדיר.

כשלמדת בור ברשות הרבים חתרת להגדיר את המהות של הנזק, את הצורה שלו, ניסית לנסח באופן המדויק ביותר.

גם כשלמדת על נזקי שכנים, חתרת בכל מאודך לומר ולתאר בדיוק נמרץ את הגדרתו של האיסור, של ההרחקה, של הדין.

גם בסוכה ובעירובין הגדרת מהו מבנה ארעי, ומהו בית, מהי מחיצה ומהי רשות. וכן הלאה

הדברים צריכים היו להיות מוגדרים היטב. כך דרכו של לימוד, כך דרכה של תורה.

*

כעת סיימת את פרק לימודיך בישיבה הקדושה, ופניך אל החיים. חיי תורה, חיי אמת, חיי רוח, חיי נצח וחיי דרך ארץ.

אתה ממשיך ללמוד, כל העת. אבל אם עד כעת שחית בים התלמוד, כעת אתה צולל בים החיים.

ים החיים הוא התגשמות לימוד התורה בחיי היום יום. כמובן, שתמיד הדברים צריכים להתגשם בחיי היום יום שהרי תורתינו תורת חיים היא. אולם כעת אתה יוצא החוצה, נושא אישה חי עימה ומקים בית נאמן בישראל, עליך לעמול ולהביא פרנסה, עליך לעמול ולחנך את ילדיך ולהקים את ביתך.

באמת שהייתי שמח מאוד לומר לך 'בדיוק' מדוע אתה מתחתן ומה תרוויח מזה. אלא שאין בידי תשובה לתת לך באופן הזה.

אישה ונישואין אינם כלי או עסק שעושים, ומחשבים לפניו את הרווחים וההפסדים שיבואו בגינו.

אישה ונישואין הם המה חלק מטבע האדם ובריאתו. וכשם שאינך שואל אותי מה אתה מרוויח מהאוכל שאתה אוכל, ומהשתייה שאתה שותה, ומהצרכים השונים שאתה מספק לעצמך. כך הדבר והוא הדין לגבי מערכת הנישואין והקשר עם האישה.

האדם נולד חצוי, ומיום עומדו על דעתו הוא משתוקק לישא אישה ולבנות בית, כך היה כך הווה וכך יהיה.

זו תשובת הבסיס שבלעדיה אי אפשר בכלל להתקדם להבין להעמיק או לבנות קומה נוספת בעניין הזה.

אין מה לשאול ולחקור למה לנו להתחתן, אם לא שאלת את עצמך אף פעם למה עלינו להאכיל את גופינו באוכל יומם ולילה.

אלא מה? הנישואין היו נראים בעיניך עד היום כרחוקים ונפרדים ממציאות החיים, ולפתע פתאום הם צצו. הצורה החדה שבה הם נעשו נוכחים בחייך, מעלה בליבך תהיות כאלה ואחרות על צורך על רווח על הפסד ועל חשבונות שונים הקשורים בנישואין.

אך האמת היסודית היא שאין זה כך. הנישואין הם טבע יסודי ובסיסי בכל בעל חי, וגם בנזר הבריאה – האדם. וגם אתה כזה בדיוק.

*

אינני חושב שמתחתנים כדי לעבוד על המידות, או כדי להביא ילדים, או כדי להשפיע. למרות שחלק מן הדברים הללו הם השלכה ישירה של חיי הנישואין.

אני כן חושב שהמבנה החומרי-הטבעי של הבריאה הוא שגבר ואשה זקוקים זה לזו וזו לזה, כדי למלאות אחד את השנייה ולהיפך, כדי להשלים את הייעוד המשותף, כדי לחיות ביחד בהרמוניה נפלאה, כדי לחנך ולהשלים אחד את השני, כדי לעזור זה לזה. כדי לתמוך ולהרגיש. כדי לחוש ולהעניק. וכדי לחנך יחד באיזון הלאה והלאה.

זוהי צורת האדם. הגשמית, וכמובן גם הרוחנית כקומה נוספת. אדם כדי לצמוח זקוק לעזר כנגדו, ואשה כדי לצמוח זקוקה לעזר כנגדה. וכך ביחד במסירות ובאהבה מצמיחים עץ שמביא פירות טובים וראויים.

אני חושב שאם התורה מבקשת מאיתנו להינשא לאשה במערכת נישואין קבועה, ככל הנראה התורה תופסת את החיים כמשהו שצריך להיות קבוע ולא ארעי, כמשהו שצריך להיות רציני ומיועד, ולא שטחי ומתפוגג.

התורה מבקשת בנין חיים של תכלית, חיים שמיועדים לעבר, חיים של אמונה שאנחנו הולכים לקראת, ולשם כך אנו בונים כאן לבינה ועוד לבינה קומה ועוד קומה, עד הגעת התכלית…

*

ממאן אני לראות את חיי הנישואין כעול ומחויבות, למרות שמערכת נישואין ומשפחה היא בהחלט עול.

אך כמדומני, שככל עול בחיים, ישנו מחיר שמשלמים וכנגדו מקבלים תמורה, והתמורה במקרה זה טובה לאין ערוך מהעול.

גם להביא לחם ולאכול צריך לעבוד ולפרנס, וגם את זה אפשר לראות כעול ואפשר לראות זאת כסבל מר.

מערכת נישואין ומשפחה יכולים להיות הדבר הטוב והשלם ביותר לאדם, עם כמות גדולה של חיים ואושר בלתי נתפס, אם משכילים לעשות זאת נכון.

*

אין לי ספק שיש בך המון להעניק, לאשתך ולילדיך, אין בי ספק שיכול ורוצה אתה להשפיע לתת להעניק ולאהוב.

ואני מייעץ לך – עשה זאת, עשה זאת באופן הטוב ביותר, ובכך חייך יהיו מאושרים ושלימים.

אני מאחל לך בכנות ובאהבה – שליבך הגדוש מאושר לא יניח לך ולו לרגע קט, זמן ופניות לשאול לדעת ולהבין את הנקודה המדויקת שבגינה אנשים מתחתנים, משום שליבך יבין זאת מעצמו ויהיה מלא במענה ובסיפוק.

ואני מברך אותך יקירי אהובי מעומק ליבי – רק ברכה ומזל טוב ילוו אותך כל חייך. יהא בניינך שלם ויהא ליבך מלא וגדוש באושר ובעושר כל הימים.

דוד ב.

[email protected]