The Butterfly Button
לי השקפה שונה ולהורים שלי השקפה שונה- איך אפשר לשלב בינינו ולהשאיר את הבחירות שלי?

שאלה מקטגוריה:

אני בחור חרדי שלומד בישיבה מצוינת
אני בחור שחושב הרבה ( לפעמים יותר מידיי) אבל בכל זאת יש לי כל מיני תפישות על העולם החרדי ודעות שלא כל כך מקובלות.
מותר לציין שהמשפחה שלי כולה חרדית לגמריי רק אני טיפה חריג.
זה מיתבטא בזה שאני גולש באינטרנט או שאני שומע שירת נשים וכו.
רוב ההתנהגות שלי כלפי חוץ ניראת חרדית לגמרי , אני לובש כובע וחליפה , אני מיסתובב אם טלפון כשר , ובקיצור לא רוצה שידעו מה הדעות שלי בתוך הלב.
לאחרונה אני מרגיש שיש התנגשות חזיתית בין הדעות שלי לדעות של ההורים האהובים שלי.
למרות שאני כבר בן 17 וחצי , הם מתחילים להגביל לי את זמן המסך בצורה מוגזמת לדעתי, הם גם מתעקשים שלא יהיה לי בכלל חיבור לאינטרנט אלא אם סינון רימון ברמה גבוהה בלבד, אני שם לב לכך שהם מתחילים לעקוב אחרי כל גלישה וגלישה שלי באינטרנט וכל שיחת טלפון שאני עושה כי אולי אני מדבר אם חברה בקיצור
אני מרגיש שהם סוגרים עלי מכל הכיוונים.
החלטתי לפני כמה ימים לשתף את ההורים שלי בזה שיש לי השקפה קצת שונה משלהם, באתחלה זה היה בצעקות ואחרי זה בשיחה אחד על אחד.
בשיחה הצלחתי להעביר מסר שאני לא ממש כמו שאר המשפחה שלי.
הם הסכימו לשחרר לי קצת מזמן המסך הקצוב אבל עדיין התחושת מחנק הייתה לי.
אני מנסה להסביר להם עוד פעם וזה לא עזר.
מתחיל להיות לי תחושה של האנטי , תאמינו שאני לא רוצה לחשוב כך , אבל זה פשוט מגיע מהמצב.
ההורים שלי אמרו לי שהם כבר החליטו ואם אני רוצה שאני ידבר אם הרב שלי.
אני ממש מתפדח מלדבר אם הרב של השכונה .
מה אם הוא יגיד לי שהם צודקים?
בטח הוא ישכנע אותי לשנות את הדעות שלי ואני ממש לא רוצה.
סיפרתי את זה לחבר קרוב והוא הציע לתת לי טלפון לגלוש בינתיים . אני לא רוצה לעשות משהו נגד ההורים שלי אבל מרגיש מחנק . מה לעשות במצב כזה?

תשובה:

שלום לך,

אני מבין שיש לך נקודת מבט שונה מזו של ההורים שלך, יש לך דעות משלך, אתה פחות מתחבר למגבלות שהמשפחה והקהילה שאתה חי בה נוהגת בהם ומבקש שיאפשרו לך גישה חופשית לאינטרנט, לראות ולשמוע את מה שנראה נכון בעיניך.

שווה להתעכב ולהרהר בתפקידם של ההורים בחיינו.

ההורים הביאו אותנו לעולם וגידלו אותנו באהבה ובמסירות אין קץ. כאשר בעז"ה תזכה להקים משפחה תבין את סדר הגודל של האהבה והמסירות עליהן מדובר. זהו טבע העולם. הורינו זכו להורים מסורים, היו לנו להורים מסורים על מנת שגם אנו נהיה הורים מסורים לילדינו שיהיו כאלה לילדיהם בעתיד. כמדומני שההבנה הזו לכשעצמה מכוונת אותנו לעבר החובה לנהוג בכבוד בהורינו ולהתחשב בדעתם.

אבל התפקיד של ההורים איננו מסתכם בלטפל, להאכיל, להלביש, ללמד, לממן ולאהוב. להורים יש תפקיד נוסף חשוב לא פחות והוא להוות עבורנו תמרורים בשבילי החיים.

הכבישים מלאים בתמרורים. "עצור", "האט", "תן זכות קדימה", "שים לב – דרך משובשת", "זהירות – אבנים מדרדרות, "אין כניסה" וכך הלאה. לפעמים כאשר אני ממהר ונעצר באור אדום אני פולט אנחת תסכול, אבל לא יעלה על דעתי לחצות צומת באור אדום גם אם לי נדמה שאין תנועה כרגע. כך גם לא יעלה על הדעת לקצר את הדרך ולנסוע ברחוב חד סטרי נגד כיוון התנועה. אמת, אני יכול לקבל החלטה להתעלם מהתמרורים ולנסוע איך שמתחשק לי, אבל התוצאה עלולה להיות הרת אסון. מי שהציב את התמרורים מכיר את הדרך ואת הסכנות טוב ממני והוא הציב את התמרורים על מנת לשמור עלי מפני הסכנות הללו ולמנוע תאונה קטלנית.

שבילי החיים מורכבים ומסוכנים לא פחות, ואולי יותר, מאשר הכבישים עליהם אנו נוסעים. לעיתים יש לנו נטייה לחשוב שאנו מכירים את כל העיקולים, הבורות והסכנות שבדרכי החיים, אבל כל בר דעת מבין שאין סיכוי להכיר את כולם ואת הנזקים שעלולים להגרם מהם. לשם כך נתן לנו הקב"ה מתנה יקרה מפז – הורים. אנשים שמכירים אותנו טוב יותר מאשר כל אדם אחר, אוהבים אותנו יותר מכל אדם אחר וחפצים בטובתנו יותר מכל אדם אחר. ההורים כבר נסעו בנתיבי החיים וצברו ידע וניסיון לגבי הסכנות הטמונות בהן. וההורים, באכפתיות ובאהבה מציבים בפנינו תמרורים – "עצור!", "דרך משובשת לפניך!", הכל על מנת למנוע מאתנו לעשות טעויות שעלולות לעלות לנו במחיר נורא.

אתה מתרעם על כך שהוריך מתערבים בחייך למרות שאתה כבר בן שבע עשרה וחצי. אני מסתכל על הדברים מכיוון אחר. אם אתה אכן בוגר, אתה אמור להבין את האמיתות הפשוטות הללו. אתה אמור להבין שהוריך מבקשים רק את טובתך, ואתה אמור להבין שהם מדברים מתוך היכרות וניסיון גדולים משלך.

ואוסיף, אם אתה אכן בוגר, האם אינך מבין את הנזקים שכרוכים בשימוש יתר באינטרנט? בתור מי שעוסק בחינוך אני יכול לומר לך שאפשר לראות בבירור מיהם התלמידים שגולשים באינטרנט ללא הגבלה. הם מנותקים, המבט שלהם נוטה להיות אטום ומזוגג, הם עייפים כל הזמן, מאבדים את המוטיבציה ללמוד ולהצליח וגם הקשרים החברתיים שלהם נפגעים. מניסיוני, אני רואה שבגיל צעיר יותר קשה להסביר את הדברים הללו לצעירים, אך דווקא בגיל שלך, 17-18, אני מוצא שהנערים כבר ראו בעצמם את הנזקים ובאים ומבקשים עזרה איך לצאת מהבור הזה שהם נפלו אליו. אחד מאנשי הצוות סיפר לי שהוא שוחח עם אחד התלמידים בכיתה י"ב על הנושא, ולפתע הבחור התייפח בבכי מר ללא מעצור. הוא אמר שהוא יודע שהוא הורס לעצמו את החיים, אך הוא לא מצליח להתגבר ומבקש עזרה.

אני מציע לך לקחת את הבגרות שלך לכיוון של נטילת אחריות, לכיוון של הבנת הנזקים שיש בגלישה באינטרנט ללא הגבלה, ולהכרה בכך שההורים שלנו אינם נגדנו – הם בעדנו. הכי בעדנו בעולם.

אוכל להבין אם תראה את הדברים כבלתי ניתנים ליישום. סוף סוף פלטפורמת התכנים באינטרנט עוצבה בידי טובי המומחים בעולם במטרה להשאיר אותך דבוק אליהם. קשה מאד מאד להתנתק, אז אם התברכת בהורים שמסייעים לך בכך, עליך להודות למזלך הטוב – רבים לא זוכים לכך. ועוד משהו לסיום – אם מתחילים בתהליך, הוא קשה מאד בהתחלה, אך נעשה קל יותר מיום ליום. באחריות.

שתהיה לך שנה טובה, בריאה ופורייה,

גרשון

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

שאלות כאובות אחרי טראומות מטלטלות
  כמה לילות אני ״שורפת״ על האתר שלכם מכורה קשות מוצאת נחמה לכל כך הרבה נושאים ושאלות שמתעוררים סתם ככה באמצע החיים. במפגש החזיתי בין אנשים, דפוסים, התנהגויות, קהלים, זרמים, מצב בטחוני, עולמי ואפילו מזג האויר. סקרנות טבעית שמוצאת מאגר תשובות מדהימה כאילו כיוונו גם אלי. לפעמים נראה שהשקעתם בתשובה...
למה אני צריכה ילדים? זה עול מטורף!
אני בת 24 נשואה שנתיים וחצי  כמובן שהסביבה כל הזמן לוחצת עלינו ושואלת מה עם ילדים, אם הכול בסדר וכו. בהתחלה הייתי בדעה שצריך לחכות קצת כדי לבנות את הזוגיות, כדי לבנות בסיס יציב ואיתן אבל בפנים אני מרגישה ומרשה לי לעצמי לכתוב פה למרות שזה מפחיד שוואלה לא עושה...
איך ניגשים לנישואין מתוך עבר ורקע כואב?
אני בת 30 ומאד רוצה להתחתן ולהקים בית. יחד עם זה יש לי המון פחדים וחששות מכל הנושא של השידוכים. הרקע שלי קצת מורכב. עברתי דברים לא קלים בילדות, ומגיל עשרים בערך אני בטיפול ועושה הרבה עבודה פנימית. אני במקום הרבה יותר טוב היום, אבל אני עדיין עובדת על עצמי....
איפה אני בתוך כל העומס של הבית?
קודם כל רוצה להגיד לכם שבאתם משמים, רק לראות את הפניות כאן זה מרגיע את הלב שאני לא לבד. אשמח לקבל עזרה בנושא הבא: ברוך השם אני נשואה אמא לילדה כמעט בת שנתיים ותינוק בן 5 חודשים. נולדתי בבית שיש בו הכל אבל היה בו גם עצמאות. אני הכי קטנה...
האם הצבעה בבחירות קשורה ל"ועשית ככל אשר יורוך"?
רציתי לשאול לגבי הבחירות שנעשות בכנסת… כמו שאני שומעת ורואה הנציגים החרדים בכנסת "הצליחו" להגיע למצב שעוצרים "עריקים" חרדים. והם צריכים להילחם על חוק גיוס שזה אומר להתחייב שחלק מבחורי הישיבה מתגייסים.. ולהסתפק במינימום שבמינימום בנושא הזה. שלא נדבר על היחס האפלייתי בצורה מזעזעת בהפגנות של חרדים ביחס להפגנות של...
לשמוח בחלקי או לרצות עוד ילד?
אני בת 39 . נשואה באושר . זכיתי ואני אמא ל-5 ילדים . 2 בנים ו-3 בנות שנתן לי ברחמיו בורא עולם . בריאים ברוך השם. חכמים וטובים . מגדלת משפחה לתורה ואהבת השם. מבחינת זוגיות. משפחתיות. בית גדול. פרנסה סבירה . נראה שאני צריכה להרחיב את המשפחה עוד. מי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן