The Butterfly Button
לי השקפה שונה ולהורים שלי השקפה שונה- איך אפשר לשלב בינינו ולהשאיר את הבחירות שלי?

שאלה מקטגוריה:

אני בחור חרדי שלומד בישיבה מצוינת
אני בחור שחושב הרבה ( לפעמים יותר מידיי) אבל בכל זאת יש לי כל מיני תפישות על העולם החרדי ודעות שלא כל כך מקובלות.
מותר לציין שהמשפחה שלי כולה חרדית לגמריי רק אני טיפה חריג.
זה מיתבטא בזה שאני גולש באינטרנט או שאני שומע שירת נשים וכו.
רוב ההתנהגות שלי כלפי חוץ ניראת חרדית לגמרי , אני לובש כובע וחליפה , אני מיסתובב אם טלפון כשר , ובקיצור לא רוצה שידעו מה הדעות שלי בתוך הלב.
לאחרונה אני מרגיש שיש התנגשות חזיתית בין הדעות שלי לדעות של ההורים האהובים שלי.
למרות שאני כבר בן 17 וחצי , הם מתחילים להגביל לי את זמן המסך בצורה מוגזמת לדעתי, הם גם מתעקשים שלא יהיה לי בכלל חיבור לאינטרנט אלא אם סינון רימון ברמה גבוהה בלבד, אני שם לב לכך שהם מתחילים לעקוב אחרי כל גלישה וגלישה שלי באינטרנט וכל שיחת טלפון שאני עושה כי אולי אני מדבר אם חברה בקיצור
אני מרגיש שהם סוגרים עלי מכל הכיוונים.
החלטתי לפני כמה ימים לשתף את ההורים שלי בזה שיש לי השקפה קצת שונה משלהם, באתחלה זה היה בצעקות ואחרי זה בשיחה אחד על אחד.
בשיחה הצלחתי להעביר מסר שאני לא ממש כמו שאר המשפחה שלי.
הם הסכימו לשחרר לי קצת מזמן המסך הקצוב אבל עדיין התחושת מחנק הייתה לי.
אני מנסה להסביר להם עוד פעם וזה לא עזר.
מתחיל להיות לי תחושה של האנטי , תאמינו שאני לא רוצה לחשוב כך , אבל זה פשוט מגיע מהמצב.
ההורים שלי אמרו לי שהם כבר החליטו ואם אני רוצה שאני ידבר אם הרב שלי.
אני ממש מתפדח מלדבר אם הרב של השכונה .
מה אם הוא יגיד לי שהם צודקים?
בטח הוא ישכנע אותי לשנות את הדעות שלי ואני ממש לא רוצה.
סיפרתי את זה לחבר קרוב והוא הציע לתת לי טלפון לגלוש בינתיים . אני לא רוצה לעשות משהו נגד ההורים שלי אבל מרגיש מחנק . מה לעשות במצב כזה?

תשובה:

שלום לך,

אני מבין שיש לך נקודת מבט שונה מזו של ההורים שלך, יש לך דעות משלך, אתה פחות מתחבר למגבלות שהמשפחה והקהילה שאתה חי בה נוהגת בהם ומבקש שיאפשרו לך גישה חופשית לאינטרנט, לראות ולשמוע את מה שנראה נכון בעיניך.

שווה להתעכב ולהרהר בתפקידם של ההורים בחיינו.

ההורים הביאו אותנו לעולם וגידלו אותנו באהבה ובמסירות אין קץ. כאשר בעז"ה תזכה להקים משפחה תבין את סדר הגודל של האהבה והמסירות עליהן מדובר. זהו טבע העולם. הורינו זכו להורים מסורים, היו לנו להורים מסורים על מנת שגם אנו נהיה הורים מסורים לילדינו שיהיו כאלה לילדיהם בעתיד. כמדומני שההבנה הזו לכשעצמה מכוונת אותנו לעבר החובה לנהוג בכבוד בהורינו ולהתחשב בדעתם.

אבל התפקיד של ההורים איננו מסתכם בלטפל, להאכיל, להלביש, ללמד, לממן ולאהוב. להורים יש תפקיד נוסף חשוב לא פחות והוא להוות עבורנו תמרורים בשבילי החיים.

הכבישים מלאים בתמרורים. "עצור", "האט", "תן זכות קדימה", "שים לב – דרך משובשת", "זהירות – אבנים מדרדרות, "אין כניסה" וכך הלאה. לפעמים כאשר אני ממהר ונעצר באור אדום אני פולט אנחת תסכול, אבל לא יעלה על דעתי לחצות צומת באור אדום גם אם לי נדמה שאין תנועה כרגע. כך גם לא יעלה על הדעת לקצר את הדרך ולנסוע ברחוב חד סטרי נגד כיוון התנועה. אמת, אני יכול לקבל החלטה להתעלם מהתמרורים ולנסוע איך שמתחשק לי, אבל התוצאה עלולה להיות הרת אסון. מי שהציב את התמרורים מכיר את הדרך ואת הסכנות טוב ממני והוא הציב את התמרורים על מנת לשמור עלי מפני הסכנות הללו ולמנוע תאונה קטלנית.

שבילי החיים מורכבים ומסוכנים לא פחות, ואולי יותר, מאשר הכבישים עליהם אנו נוסעים. לעיתים יש לנו נטייה לחשוב שאנו מכירים את כל העיקולים, הבורות והסכנות שבדרכי החיים, אבל כל בר דעת מבין שאין סיכוי להכיר את כולם ואת הנזקים שעלולים להגרם מהם. לשם כך נתן לנו הקב"ה מתנה יקרה מפז – הורים. אנשים שמכירים אותנו טוב יותר מאשר כל אדם אחר, אוהבים אותנו יותר מכל אדם אחר וחפצים בטובתנו יותר מכל אדם אחר. ההורים כבר נסעו בנתיבי החיים וצברו ידע וניסיון לגבי הסכנות הטמונות בהן. וההורים, באכפתיות ובאהבה מציבים בפנינו תמרורים – "עצור!", "דרך משובשת לפניך!", הכל על מנת למנוע מאתנו לעשות טעויות שעלולות לעלות לנו במחיר נורא.

אתה מתרעם על כך שהוריך מתערבים בחייך למרות שאתה כבר בן שבע עשרה וחצי. אני מסתכל על הדברים מכיוון אחר. אם אתה אכן בוגר, אתה אמור להבין את האמיתות הפשוטות הללו. אתה אמור להבין שהוריך מבקשים רק את טובתך, ואתה אמור להבין שהם מדברים מתוך היכרות וניסיון גדולים משלך.

ואוסיף, אם אתה אכן בוגר, האם אינך מבין את הנזקים שכרוכים בשימוש יתר באינטרנט? בתור מי שעוסק בחינוך אני יכול לומר לך שאפשר לראות בבירור מיהם התלמידים שגולשים באינטרנט ללא הגבלה. הם מנותקים, המבט שלהם נוטה להיות אטום ומזוגג, הם עייפים כל הזמן, מאבדים את המוטיבציה ללמוד ולהצליח וגם הקשרים החברתיים שלהם נפגעים. מניסיוני, אני רואה שבגיל צעיר יותר קשה להסביר את הדברים הללו לצעירים, אך דווקא בגיל שלך, 17-18, אני מוצא שהנערים כבר ראו בעצמם את הנזקים ובאים ומבקשים עזרה איך לצאת מהבור הזה שהם נפלו אליו. אחד מאנשי הצוות סיפר לי שהוא שוחח עם אחד התלמידים בכיתה י"ב על הנושא, ולפתע הבחור התייפח בבכי מר ללא מעצור. הוא אמר שהוא יודע שהוא הורס לעצמו את החיים, אך הוא לא מצליח להתגבר ומבקש עזרה.

אני מציע לך לקחת את הבגרות שלך לכיוון של נטילת אחריות, לכיוון של הבנת הנזקים שיש בגלישה באינטרנט ללא הגבלה, ולהכרה בכך שההורים שלנו אינם נגדנו – הם בעדנו. הכי בעדנו בעולם.

אוכל להבין אם תראה את הדברים כבלתי ניתנים ליישום. סוף סוף פלטפורמת התכנים באינטרנט עוצבה בידי טובי המומחים בעולם במטרה להשאיר אותך דבוק אליהם. קשה מאד מאד להתנתק, אז אם התברכת בהורים שמסייעים לך בכך, עליך להודות למזלך הטוב – רבים לא זוכים לכך. ועוד משהו לסיום – אם מתחילים בתהליך, הוא קשה מאד בהתחלה, אך נעשה קל יותר מיום ליום. באחריות.

שתהיה לך שנה טובה, בריאה ופורייה,

גרשון

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

סבתא נפטרה ואני לא מתאוששת מזה
לצערי סבתא שלי נפטרה לפני כמה חודשים. ברגע שזה קרה נפער לי חור ענק בלב, חור של געגוע וחוסר אינסופי שאין אף אחד שימלא אותו. סבתא הייתה חולה והייתי צמודה אליה מאוד במשך תקופה ארוכה. היה בינינו קשר מיוחד של אהבה וחיבור מעבר למילים. כשהגעתי לבית שלה לפני הלוויה סבא...
אני פשוט אוהבת צוליות!
אני בת 20 ומתגוררת בחו"ל. ב"ה זכיתי לגדול במשפחה שמורה מאד מבחינה רוחנית. לאורך כל תקופת ביה"ס (יסודי ותיכון עד גיל 18) הייתי גאה מאד ב'צוליות' שלנו. הייתי יוצאת מהכיתה עם כמה חברות אם היו שירים שלא מתאימים, לא משתתפת בשיחות רדודות מבחינה רוחנית, וכו'. התבדלות מסויימת זו, בנוסף לביטחון...
האם השתנתה ההשקפה, או שהמצב הוא שהשתנה?
אני גדלתי במשפחה לא סאטמר ולא נטורי קרתא אלא משפחה טיפוסית מה שנקרא היום מיינסטרים. דברו עברית בבית, לקחו כסף מהמדינה. שלחו למוסדות שמלמדים בעברית ולוקחים כסף מהמדינה. הצביעו בבחירות. יחד עם זאת לא חגגו את החגים הלאומיים. מכורח הנסיבות ידענו שיש צפירה שכדאי להימנע מלהיות ברחוב אז בשביל לא...
אם אני צריכה להשתנות בשביל בחור זה אומר שהוא לא מתאים לי?
  נפגשתי לפני שבוע בשידוך עם בחור פעמיים. על פניו הוא נראה בחור טוב, איכותי ובעל מידות טובות, חכם מאוד ובעל הבנה עמוקה, משהו שלא נתקלתי בו עד כה בשידוכים. הפגישות היו נעימות, השיחה הייתה קולחת ונוצר בינינו חיבור מסוים, אך כמובן שאני עדיין לא מכירה אותו לעומק. במהלך הפגישות...
אני לא נכנסת לתבניות- אז איך אמצא שידוך?
אני בת 20 ממשפחה חרדית שמורה קלאסית. בקהילה שלי משייכים אותי בתור "פתוחה" בגלל שאני לא חרדית קלאסית בעיניהם. אני בחורה מאוד עמוקה וחושבת על החיים, לא לוקחת אמונות וערכים מובן מאליו אלא חוקרת ומגיעה לתשובות בעצמי. אני כל הזמן בלימוד וחיזוק האמונה, גם בתקופות קשות יותר שהלב פחות מרגיש...
איך מכבדים אבא שקשה לי איתו?
  אני בת 17 הבכורה במשפחה אני פונה אליכם כי כבר תקופה ארוכה אני מתמודדת עם קושי מול אבא שלי, ואני לא כל כך יודעת איך נכון להתמודד איתו. חשוב לי קודם לומר שאני מאוד אוהבת את אבא שלי, מעריכה אותו ומחזיקה ממנו. הוא אדם מאוד חכם, יש לו הרבה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן